עילוי נשמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
נוסח תפילת יזכור

עילוי נשמה היא עליית נשמות המתים ממקומם הרוחני הנוכחי במרומים למקום גבוה ונאצל יותר. פעולות שונות שמבצעים החיים יכולת להיטיב עם נשמת הנפטר.

מהות העניין

לאחר מותו של אדם, נשמתו נידונה בבית דין של מעלה על מעשיו בימי חייו. נשמות הצדיקים מובלות למקומן בגן עדן, ונשמות מי שנפטר עם חטאים מובלות לגיהנום לשם מירוק חטאיהם. ישיבת נשמות הרשעים בגיהנום היא זמנית, וחז"ל כותבים ש"משפט רשעי ישראל בגיהנום שנים עשר חודש"[1]. בסיום ריצוי התקופה שנקבעה לנשמות בגיהנום הן מובלות למקומן בגן עדן, לקבל שכר על מעשיו הטובים.

בכל מצב בו נמצאת הנשמה, יש ליהודים אחרים דרכים להשפיע על העלאתה ממקומה הנוכחי למקום גבוה יותר על ידי קיום מצוות שונות כגון אמירת קדיש ואזכרה על קברו של הנפטר. אף לימוד תורה ומעשי צדקה וחסד, המוקדשים על ידי בני אדם לזכות הנשמות, גורמים לעליית נשמתם. כמו כן כל התנהגות צאצאיהם במצוות גורמת לעילוי נשמתם.

לעילוי נשמת

בהתאם לכך נפוץ מאוד הכיתוב וההקדשה "לעילוי נשמת" (בראשי תיבות: לע"נ) המוצמד למעשי צדקה וחסד, שהוקדשו על ידי עושיהם. ככלל, כוללת ההקדשה לעילוי הנשמה את שם הנפטר, שם אביו או אמו[2] ולפעמים גם את תאריך פטירתו.

הכיתוב "לעילוי נשמת" נפוץ על גבי ספרים תורניים, שהוקדשו לבית מדרש, על ידי קרובי ואוהדי הנפטרים, בעבור שהלימוד בהם יהא לטובת נשמתם, הכיתוב מופיע אף על גבי בניינים של מוסדות תורה, שהוקדשו למטרה זו, ניתן אף למצוא את הכיתוב על גבי אמבולנסים, שנתרמו לעילוי נשמת קרוביו של התורם.

נר נשמה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – נר נשמה

הדלקת נר נשמה ידועה כסגולה לעילוי נשמת הנפטר, ונהוג לעשות כן, בבית האבל בימי האבל, וביום השנה של הנפטר.

מנהגים נוספים

בחסידויות שונות נהוג להגיש ביארצייט, עוגות ויי"ש לאחר התפילה בבית הכנסת, על מנת שהמתפללים יברכו בִרכות מזונות ושהכל, ולאחל ש"לנשמה תהיה עלייה", מנהג זה מכונה "שתיית לחיים".

גמ"ח

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גמ"ח

בציבור החרדי קיים מגוון רחב של גמ"חים, שנועדו לעזור לציבור, באמצעות השאלת ציוד ומוצרים שונים, כאשר חלק ניכר מהם, הוקם לעילוי נשמת יקיריהם.

לימוד משניות

לימוד משניות מועיל במיוחד לעילוי הנשמה, ואף ניתן רמז לכך, ש"משנה" היא שיכול אותיות ל"נשמה", בהתאם לכך אף קיימים חבורות של לומדי משניות, בהן בסיום כל שיעור מזכירים "שהלימוד יהא לעילוי נשמת פלוני בן פלוני". יש הנוהגים אף ללמוד - בקבוצה או ביחידות - את כל ששת סדרי המשנה בתוך השנה הראשונה שלאחר הפטירה.

בשעת השבעה או יום השנה נהוג בעיקר ללמוד את פרקי מסכת מקוואות. כמו כן נהוג להזכיר וללמוד מאמרות תורתו של המנוח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסכת שבת לג
  2. ^ בעדות אשכנז נוהגים להזכיר את שם האב לאחר מיתתו, בעדת תימן תמיד מזכירים את שם האב ובעדות הספרדים מזכירים תמיד את שם האם.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0