זמליאנקה
זמליאנקה (ברוסית או אוקראינית: Землянка. בפולנית: ziemianka) הוא שם סלאבי עבור בית מתחת לאדמה, ששימש מחסה לבני אדם או לבעלי חיים מבויתים. בהתבסס על חור או שקע באדמה, מבנים אלה הם אחד מסוגי הדיור העתיקים ביותר הידועים. זמליאנקה יכולה להיות שקועה באופן חלקי או מלא מתחת לאדמה, עם גג שטוח מכוסה בענפים או סיד, או להיות חפורה בצלע גבעה. השימוש באדמה טבעית לצורך בידוד והגנה לשם מגורים במחתרת התפתח לטכנולוגיית "מקלט אדמה" הנהוגה כיום בארכיטקטורה.
מלחמת העולם השנייה
במלחמת העולם השנייה גרו פרטיזנים או לוחמי התנגדות חמושים במזרח אירופה בזמליאנקות ששימשו כבונקרים תת-קרקעיים וסיפקו מחסה ומסתור מפני אויבים. הם שימשו את חברי "הפרטיזנים של בלסקי" בבלארוס של ימינו. [1]
בתרבות הפופולרית
זמליאנקה היה שמו של שיר שהיה פופולרי בקרב חיילי הצבא האדום בחזית המזרחית, שיר שכתב א' סורקוב והלחין ק' ליסטוב ב-1941 במהלך הקרב על מוסקבה. [2] השימוש בזמליאנקות על ידי חיילים מוזכר בשיר. עם זאת, בשל הפסימיות שלו, השיר נחשב לא פטריוטי על ידי הממשלה הסובייטית באותה תקופה.
ראו גם
- בית חפור, הידוע גם בשמו הגרמני grubenhaus
קישורים חיצוניים
- ניצול השואה אברהם אביאל מתאר את חייו בזמליאנקה בתקופת השואה.
הערות שוליים
- ^ "Virtual Zemlyanka". Jewish Partisan Educational Foundation. אורכב מ-המקור ב-2007-09-28.
- ^ Zemlyanka.mp3— by Community Music Project; from the album Dreams of Flying; vocal & guitar: Jamuna; guitar & bass: Paul
