זרח ברנט
 | |
| לידה |
16 באפריל 1843 ט"ז בניסן ה'תר"ג ציטוביאן, פלך קובנה האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
15 באוקטובר 1935 (בגיל 92) י"ז בתשרי ה'תרצ"ו תל אביב |
| פעילות בולטת | יוזם ומקים שכונת נווה שלום בתל אביב |
| ידוע בשל | עסקן ציוני, מהמתיישבים הראשונים של אם המושבות פתח תקווה |
| תפקיד | ציר בוועידת קטוביץ |
זֶרַח בַּרְנֶט (ט"ז בניסן ה'תר"ג, 16 באפריל 1843, ציטוביאן, פלך קובנה האימפריה הרוסית – י"ז בתשרי ה'תרצ"ו, 15 באוקטובר 1935, תל אביב) היה עסקן ציוני, מהמתיישבים הראשונים של אם המושבות פתח תקווה ויוזם ומקים שכונת נווה שלום בתל אביב בשנת 1890. בשנת 1884 היה ברנט ציר בוועידת קטוביץ.
ביוגרפיה
ברנט נולד בט"ז ניסן תר"ג 1843. בילדותו למד ברנט בתלמוד תורה שבעירו ובישיבת סלובודקה. לאחר מכן התחתן עם רחל לאה ועבר להתגורר בלונדון, שם עסק בפרוונות ובלימוד תורה במשך שבע שנים. ב-1872 עלה לראשונה לארץ ישראל התיישב בירושלים. הוא עסק במסחר והפסיד את כל כספו. בשנת 1874 חזר לארץ ונמנה עם בוני שכונת מאה שערים בירושלים. בשנת 1877 הצטרף ברנט אל יואל משה סלומון והתיישב בפתח תקווה. בתחילה סירבה אשתו ללכת אחריו ודרשה ממנו גט, אך הרב שמואל סלנט - רבה של עדת האשכנזים בירושלים - פסק שעליה ללכת אחר בעלה.
ברנט תרם לבניית בית המרחץ במושבה, הכניס ספר תורה לבית הכנסת. עקב הכרותו עם העיר לונדון והשפה האנגלית, נסע אליה חמש עשרה פעמים, לצרכיו האישיים והציבוריים.[1][2] בין השאר, נפגש בה עם הברון רוטשילד פעמיים.
בשנת 1880 החליט ברנט לבנות בית בפתח תקווה, הוא ובני משפחתו החלו בליבון הלבנים ובנאי ערבי בנה את הבית בן הקומה האחת. בעקבות חורף קשה במיוחד שהבית החדש לא הועיל להגן מפניו, חלה ברנט בקדחת וחזר ללונדון. רק בשנת 1885 חזר ברנט לפתח תקווה ובנה בית אבן בן שתי קומות שהיה הראשון מסוגו במושבה. הוא חגג את חנוכת ביתו באירוע רב משתתפים שתיאורו ניתן על ידי בוימגרטן, כתב עיתון "המגיד":
"...למחרת יום השבת היה יום ל"ג בעומר, ביום זה ערך זרח ברנט חגיגה גדולה לחנוכת ביתו, לאירוע היו מוזמנים רבים בהם כל בני המושבה, תושבי המושבות הסמוכות ונכבדים מיפו... לא אחטא בהחליטי, כי מיום גלות ישראל מעל אדמתו, לא נאסף המון אדם רב, כארבע מאות איש לשמוח במקום הזה".
בשנת 1886 שימש הבית כמבצר בפני התקפות ערביי האזור על המושבה. לאחר מכן נמכר ובימי העלייה השנייה הוקם בחלקו "מועדון הפועלים".
ב-1890 מכר ברנט את ביתו בפתח תקווה ורכש אדמות סמוך ליפו, שעליהן הוקמה לימים שכונת נווה שלום. רבה של יפו, הרב נפתלי הרץ הלוי, עבר להתגורר בשכונה ובעקבותיו באו משפחות נוספות. בשנת 1896, כשגדל מספר תושבי השכונה, תרם ברנט את הקרקע לבנית המוסד החינוכי "שערי תורה", וכן הקים בשכונה, את הישיבה "אור זורח" שנקראה על שמו.
זרח ברנט הונצח ברחובות על שמו במספר ערים בארץ ובהן פתח תקווה, ירושלים ותל אביב, ובבית כנסת הנושא את שמו בשכונת הר נוף בירושלים. כמו כן, ברחוב בר כוכבא בפתח תקווה עומד בית זרח ברנט.
שמו של ברנט מוזכר בבלדה על יואל משה סלומון, שירו של יורם טהרלב, כאחד מארבעת הרוכבים מקימי פתח תקווה.
בשנת 1929 פירסמה חנה טרגר, בתו של זרח ברנט, את חוברת זיכרונותיו, ובה תיארה את ילדותה, את החיים במושבה ואת קשייה של אמה במקום.
משפחתו
ברנט היה נשוי לרחל לאה לבית הכהן, בתו של יצחק הכהן, סוחר אמיד מלונדון, יליד ליטא. ילדיו: חנה טרגר-ברנט, סופרת;[3] אליהו (אשתו מנוחה[4] היא בתו של אברהם זוסמן (טֶלזֶר), עורך היומון העברי "האריאל" בשנתיים האחרונות להופעתו); רבקה (כונתה "בקי אפנדי"; אשתו של הרב דוד חיימסון בניו יורק); דבורה (אשתו של ישראל מזר, חזן בבואנוס איירס); אברהם (אשתו שפרה היא בתו של הרב הירושלמי מנחם נתן נטע אוירבך); אליעזר יהודה; רוזה (אשתו של הרב ברוורמן בניו יורק).
אחותו דינה ברלוביץ[5] נישאה ליוסף ברלוביץ,[6] והם עלו לארץ ב-1893. בנם: יצחק ברלוביץ.[7]
לקריאה נוספת
- זרח ברנט, זכרונות ר' זרח ברנט, ירושלים תרפ"ט (אוטוביוגרפיה).
- משה סמילנסקי, פרקים בתולדות היישוב כרך א', הוצאת דביר, תל אביב, 1939
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "זרח ברנט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 764
- 'ברנט, זרח בן נחום', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 129 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1327).
- זרח ברנט, אתר "פתח תקווה - אם המושבות"
- להכיר ולהוקיר, אתר מרכז פסג"ה - פתח תקווה
- בית זרח ברנט, אתר "פתח תקווה - אם המושבות"
- הבלדה על יואל משה סלומון, באתר שירונט
- א. ק., אישים דיומא: זרח ברנט, דואר היום, 29 באוקטובר 1934
- ר' זרח ברנט, דבר, 16 באוקטובר 1935
- לוית זרח ברנט, דבר, 16 באוקטובר 1935
- בן יאיר, הר' זרח ב"ר נחום ברנט ז"ל, דואר היום, 16 באוקטובר 1935
- ב. ד., מעניני היום: ר' זרח ברנט, דואר היום, 16 באוקטובר 1935
הערות שוליים
- ^ האנציקלופדיה העברית כרך ט' עמוד 846.
- ^ ד"ר שאול ספיר, זרח ברנט והקמתה של שכונת נוה-שלום מחוץ לחומותיה של יפו, המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין.
- ^ דוד תדהר (עורך), "חנה טרגר (ברנט)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 371.
- ^ וראו: שלמה שבא, האשה הזוכרת, דבר, 20 באוגוסט 1971, המשך.
- ^ דוד תדהר (עורך), "דינה ברלוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1206.
- ^ דוד תדהר (עורך), "יוסף ברלוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 131.
- ^ דוד תדהר (עורך), "יצחק ברלוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1284.
