חבייר מרטינז
 |
חבייר מרטינז (באנגלית:Xavier Martínez; 7 בפברואר 1869 - 13 בינואר 1943) היה אמן בקליפורניה שפעל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הוא היה דמות בוהמיינית ידועה בסן פרנסיסקו, ובחצי האי מונטריי ואחד ממייסדי ארגוני אמנים בקליפורניה והגלריה לאמנות. הוא צייר בסגנון טונאליסטי וגם ייצר תחריטים מכסף.
ילדות בגוודלחרה
הוא נקרא במקור חבייר טימוטאו מרטינז ואורוזקו, אך מאוחר יותר כינה את עצמו חבייר טיזוק מרטינז. הוא נודע לחבריו בשם "מרטי."[1] מרטינז נולד בגוודלחרה בשנת 1869 לאב מקסיקני ואם ספרדית. [2] מרטינז החל לצייר את חבריו ומוריו בגיל צעיר בזמן שלמד בבית ספר ציבורי. לאחר הלימודים עבד בכריכת ספרים של אביו ועזר בהדפסה. הוא למד צרפתית וכתב שירה. הוא התפעל משיריו של גתה, שילר ומשוררים צרפתיים שונים.
ראשית חייו
בביוגרפיה שלו מציין מרטינז שבגיל עשר אימו גרמה לו למודעות ראשונה לכך שקיים קצב וסדר ביקום. בגיל 13 החל ללמוד ב Liceo de Varones, שם למד ארכאולוגיה פרה-קולומביאנית ומורשת תרבותית. הוא הצטיין בעיצובים ובאמנויות של האינדיאנים.
כאשר אמו הביולוגית מתה כשהיה בגיל 17, הוא נלקח על ידי אישה אריסטוקרטית בשם רוזליה לאבסטידה דה קוני (1844–1897), שהייתה נשואה לאמריקאי, אלכסנדר ק. קוני (1847–1930) שעבד במקסיקו. כאשר מונה אלכסנדר קוני לקונסול הכללי של מקסיקו ועבר לסן פרנסיסקו בשנת 1886, מרטינז הלך בעקבותיהם והפליג לשם בשנת 1893.
עם הגעתו לסן פרנסיסקו, בשנת 1893 נרשם מרטינז לבית הספר לעיצוב בקליפורניה, (SFAI). בשנת 1895 הוא קיבל את מדליית הזהב בציור וביקורת טובה על עבודתו. הוא סיים את לימודיו בשנת 1897, עבד זמן קצר כעוזר לראש המכון, ארתור פרנק מתיוס, והיה חבר במועדון הבוהמי.[3]
מרטינז נסע לפריז לאקול דה ביו ארטס בשנת 1897. בשנת 1898 שלח מספר ציורים של נופי פריז חזרה לתערוכה בסן פרנסיסקו. הוא נהנה מחברתו של אנרי מאטיס וסיים את לימודיו בשנת 1899. בשנת 1900 הוא זכה בציון מכובד בתצוגה המקסיקנית בתערוכה הבינלאומית של פריז.
חזרה לסן פרנסיסקו
בשנת 1901 הוא חזר לסן פרנסיסקו, והצטרף לסטודיו עם גוטרדו פיאצוני ובאותה שנה הפך לאזרח של ארצות הברית.[3] הוא התפרסם כצייר פורטרטים, אך המשיך לצייר נופים טונאליסטיים. בשנה שלאחר מכן הוא עזר לייסד את אגודת אמני קליפורניה עם האמנים פיאצוני, מיינרד דיקסון, צ'ארלס פיטר נילסון, ארתור פוטנאם ואמנים אחרים שעזבו את האגודה לאמנות בסן פרנסיסקו. [4] התערוכה הראשונה והיחידה שלהם כללה שבע עשרה יצירות של מרטינז, בעיקר סצנות צרפתיות. ב-1904 החל לחלוק את סטודיו עם מיינרד דיקסון והם נסעו ביחד לאריזונה ולמקסיקו, באפריל 1905.
בשנת 1905 בילה חודשיים בגוודלחרה עם מיינרד דיקסון. עם שובם לסן פרנסיסקו ערך מספר תערוכות, וגם הציג תערוכת יחיד בניו יורק, בדגש על ציוריו האחרונים ממקסיקו.
חיים אישיים
לאחר רעידת האדמה של 1906 עבר מסן פרנסיסקו לפיידמונט, קליפורניה, ופגש את אלסי וייטאקר מרטינז, הצעירה ממנו ב -20 שנה, בתו של הסופר הרמן וייטאקר. ב־17 באוקטובר 1907 הם נישאו באוקלנד.[1] לאחר ירח הדבש בכרמל החלו בבניית סטודיו בפיידמונט. במהלך הקיץ של 1909 עד 1914, הם שכרו בית בכרמל כדי שמרטינז יוכל ללמד שיעורי אמנות במלון דל מונטה.[5]
למרטינז נולדה בת מיקאלה מרטינז. היא הפכה לאמנית, למדה ציור אצל ויקטור ארנאוטוב ופיסול אצל רלף סטקפול. מאוחר יותר למדה חיתוך אבנים אצל רות קרייבט. בשנת 1923 נפרדו אלסי וחבייר מרטינז. בשנת 1944 נישאה לאמן רלף דוקאס ושינתה את שמה למיקאלה מרטינז דוקאס.[6]
קריירה
מרטינז היה אחד מקבוצת אמנים שהוזמנו ליצור גלריה לאמנות במלון דל מונטה של מונטריי בשנת 1907. הוא החל ללמד כמורה מחליף לציור ביוני 1909 בבית הספר לאמנות ומלאכה בקליפורניה (CSAC) בברקלי.
הוא פרסם מספר מאמרים בנושא תולדות האמנות במגזין בוגרי CSAC. הוא פרש רשמית בספטמבר 1942.
הוא לימד שיעורי קיץ באזור מונטריי בין השנים 1910 עד 1914. משנת 1915 עד סוף שנות העשרים הדריך את שיעורי הקיץ שלו מפידימונט.[7]
בשנת 1914 הגיעו האימפרסיוניסטים צ'יילד האסאם ואדוארד סימונס לפיידמונט כדי לצפות בציורי המדבר של מרטינז. בשנה שלאחר מכן הציג בתערוכה הבינלאומית של פנמה פסיפיק ובמוזיאון פארק גולדן גייט בסן פרנסיסקו. לאורך תקופה זו היו לו תערוכות בניו יורק, פילדלפיה וסן פרנסיסקו.
בשנת 1939 הציג את הדיוקן של אלסי בתערוכת הבינלאומית של שער הזהב (GGIE).
מרטינז נבחר בשנת 1940 לייצג את קליפורניה בהיכל התהילה ביריד העולמי של 1940 בניו יורק.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Shields, Scott A. (2006). Artists at Continent's End: the Monterey Peninsula Art Colony, 1875–1907. Crocker Art Museum and University of California Press.
- ^ Morseburg, Jeffrey (August 6, 2011). "The Dark Beauty of Xavier Martinez". Xavier Martinez. Wordpress
- ^ 3.0 3.1 Edwards, Robert W. (2012). Jennie V. Cannon: The Untold History of the Carmel and Berkeley Art Colonies, Vol. 1. Oakland, Calif.: East Bay Heritage Project. pp. 251, 298, 493–499, 690
- ^ Hagerty, Donald L. (2010). The Life of Maynard Dixon. Gibbs Smith. pp. 62–63
- ^ Alissandra Dramov, Carmel-By-The-Sea, the Early Years (1903-1913): An Overview of the History of the Carmel Mission, the Monterey Peninsula, and the First Decade of the Bohemian Artists’ and Writers’ Colony, AuthorHouse, 2013-12-27, מסת"ב 978-1-4918-2413-9. (באנגלית)
- ^ Micaela Martinez DuCasse - Biography, www.askart.com
- ^ American Art Annual, 18, 1921, p. 189.
