חבר (סוציולוגיה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרשני וספקולטיבי בניסוח קלוקל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרשני וספקולטיבי בניסוח קלוקל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
חברים

חבר הוא אדם הקרוב לאדם אחר מבחינה רגשית (מילים נרדפות: ידיד, רֵעַ, עמית). חבר הוא אדם שתומך, עוזר וזמין כמעט תמיד בעת צרה. קיימים מספר מעגלים חברתיים שבהם נכללים החברים: המעגל הזוגי, המעגל הקרוב והמעגל הרחוק. המיקום של החבר במעגלים אינו מושפע מתדירות המפגשים אלא ממידת הקרבה.

במעגל הרחוק נמצאים האנשים שהאדם ביחס טוב איתם, נפגש איתם כל כמה שבועות אבל אין ביניהם קשר מיוחד או מידת קרבה גדולה. החברים במעגל הרחוק הם החברים שנפגשים איתם סתם.

במעגל הקרוב נמצאים האנשים שהקשר איתם יותר קרוב, שיודעים עליהם יותר "לעומק" מאשר החברים שבמעגל הרחוק ומשוחחים איתם על נושאים רגילים אך לא מתפתח קשר הדוק.

במעגל הזוגי מתפתח קשר מיוחד, בדרך כלל מספרים סודות במעגל זה, ויודעים שלא יגלו אותם לזולת.

חבר ביהדות

היהדות מוצאת בחברות ערך חיובי. חבר טוב מוצג במסכת אבות כדרך ישרה. פרקי אבות ב, ט. הוראה נוספת במסכת אבות, וקנה לך חבר, מסכת אבות א ו[1], מורה על חשיבות חברות.

ה"שפת אמת" בפירושו על משנה זו במסכת אבות, כותב "עשה לך רב וקנה לך חבר: ופירוש הפשוט ייתכן כי חבר צריך יותר לקנות מרב, כי מחברו יכול לקבל יותר" .

במסכת אבות, מסכת המתארת העברת המסורת מעת קבלת התורה בסיני, מושם דגש על חברות, דבר המלמד על חשיבותו של מושג חברות במסורת היהודית[2].

יחס לחברים

יחס לחברים מוזכר לא מעט ביהדות. הוראה מוכרת היא ואהבת לרעך כמוך, בחומש ויקרא (ויקרא יט יח). במסכת אבות מוזכר יחס לחבר, וזו לשון המשנה: רבי אלעזר בן שמוע אומר, יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים (אבות ד יב)[3]. פרושים למשנה מסבירים על יחס נכון לחברים וערכו. מצוות רבות עוסקות ביחס לזולת, ומכונות מצוות בין אדם לחברו.

חברים טובים

השפעתו של החבר מופיעה לא מעט במקורות, והמלצה למצוא חבר נכון.

הרמב"ם בפירושו למשנה במסכת אבות מפרט על שלושה סוגים של חברים: חבר תועלת, חבר נחת וחבר מעלה. "חבר התועלת", הוא חבר לתועלת, כמו שותפים, או חברות של מלך וחיילים. כל הצדדים מפיקים תועלת מן החברות. חבר הנחת, הוא חבר שחברות עמו מביאה נוחות ונחת. חבר נוסף הנו אוהב המעלה, חבר כחברות הרב לתלמיד והתלמיד לרב[4].

בספר אורחות צדיקים מתואר חבר נאמן.

קנה לך חבר המוכיח אותך בעשותך שלא כהוגן, והמלמדך לעשות טוב, והעוזר אותך בנפשו ובממונו – וזהו חברך הנאמן. אבל חבר המחניף והמיישר לך טעותך ושגגתך והמנחם אותך על מעשיך הרעים - הסתלק מעליו. וכן חבר שיקח ממך צרכו ויזיקך היזק גדול עבור הנאה מועטת – מהר וסור מעליו

אורחות צדיקים - שער האהבה ד"ה והתחבר

האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור, שם דגש על חברים לבני נוער, מסופר שנהג לשאול בני נוער בנוגע לחברים, אם יש להם חברים טובים ולעודד אותם למצוא כאלה[5]. חשיבותו של חבר והשפעתו מודגשת בספרים רבים כמו גם בשיחות מוסר.

חברותא

שיטת הלימוד בישיבות היא לימוד עם חבר, מכונה חברותא, המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה חברות. לימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני לומדים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חבר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מסכת אבות א ו
  2. ^ הרב צבי שקופ, מצוות שבין אדם לחבירו, אתר ישיבה
  3. ^ מסכת אבות, ד יב
  4. ^ הרמב"ם, פירושו למשנה
  5. ^ הרב צבי שקופ,מצוות שבין אדם לחברו, אתר ישיבה