חבש
ערך זה עוסק בחבל ארץ באפריקה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
חבש (בגעז: ሐበሻ) הוא חבל ארץ גאוגרפי-היסטורי בצפון-מזרח קרן אפריקה. גבולות החבל הם הים האדום בצפון, הנילוס הכחול בדרום, משולש עפר במזרח והגבול עם סודאן במערב. מבחינה גאוגרפית, האזור מכיל את צפון הרמה האתיופית, את אגם טאנה ואת אגן ניקוזו העקרי של הנילוס הכחול. מבחינה היסטורית, האזור הוא ערש מולדתם של העמים החבשים, שכיום מהווים את הרוב המוחץ של האוכלוסייה בחבל. מאזור זה צמחו המדינות ההיסטוריות ד'מאט, אקסום, האימפריה האתיופית וכיום היורשות התרבותיות שלה הם אתיופיה ואריתריאה, שהחבל מחולק ביניהם. דמוגרפית, האזור מיושב על ידי אמהרים בעיקר בדרום ובמרכז, תגרים בצפון-מרכז ותגרה בצפון.
אטימולוגיה
מקור השם "חבש" הוא בערבית ("الحبشة" - "אל-חבשה"), ופירושו "ערב רב";[1] הכוונה היא לשלל השבטים השמיים אשר היגרו לאזור מחצי האי ערב, בעיקר מתימן, מהמאה ה-20 לפנה"ס ועד למאות הראשונות לספירה. על פי ההיסטוריון אדוארד גלאסר, העדות הראשונה לשימוש בשם זה היא ההירוגליף "חבסטווי" משנת 1460 לפנה"ס, שם שבו השתמשה מלכת מצרים חתשפסות על מנת לתאר את תושבי ארץ פונט.[2] הכתובת הראשונה המוסכמת על פי רוב לשם "חבשים" היא כתובת המאה ה-2, שנמצאה בתימן;[3] ובה נזכר השם "חבשאת" כשם של קבוצה אתנית מהאימפריה האקסומית; במאה ה-3 מופיע שם זה כשם כולל למספר שבטים.[4] הכינוי "אביסיניה" ("Abyssinia") הוא גלגולו של השם "חבשיסטן" ("Habeşistan" - "ארץ החבשים") מהשפה הטורקית, שממנה התגלגל לכינוי אביסיניה בלשונות אירופה.[5]
ההקבלה של השם "חבש" לאתיופיה היא טעות. השם "אתיופיה" ("Αἰθιοπία") ניתן על ידי היוונים כשם לחבל ארץ גדול בצפון אפריקה שהתייחס לאזור דרומית למצרים (סודאן ואתיופיה דהיום), הישות הדומיננטית באותם זמנים באזור הייתה ממלכת כוש, וכך, גם ההתייחסות היוונית בשם "אתיופיה" הייתה בעיקר לממלכה זו. השימוש הראשון בשם "אתיופיה" בהתייחס לחבש הייתה לאחר שהנצרות הוכרזה כדת המדינה באימפריה החבשית על ידי הקיסר עזנה ב-325, והשם אתיופיה הפך לשם הרשמי של האימפריה המתנצרת – בייחוד לאחר כיבושהּ של ממלכת כוש על ידהּ ב-340.[6] אימוץ זה של השם אתיופיה הביא עמו גם את השם "כוש" ככינוי לחבש, שהוא טעות, ובעקבות כך תורגם השם "כוש" בתנ"ך לשם "אתיופיה" בתרגום השבעים, ומשם לשאר שפות העולם.
בעבר היה נהוג גם להשתמש בשם "הודו" ובעברית בשם "אינדואה" ונגזרותיה ככינוי לאזור חבש, במנותק מהאזור הגאוגרפי-יווני "אתיופיה"; מאחר שהשם אתיופיה שימש בעיקר ככינוי לממלכת כוש ולא לחבש, היה נהוג להשתמש בשם הודו לתיאור חבש, מכיוון שעל פי היוונים החבשים היו קרובים בצבע עורם להודים ולא לאפריקאים, והם קוטלגו כעם ערבי.[7] שם זה ייצר בלבול נוסף – היסטוריונים חוקרי ארצות ואחרים השתמשו בשם "הודו" על מנת לתאר מספר מדינות וארצות.[8]
הערות שוליים
- ^ William Pulleyn, The Etymological Compendium, p. 270.
- ^ Herausgegeben von Uhlig, Siegbert, Encyclopaedia Aethiopica: D-Ha, p. 948.
- ^ Stuart Munro-Hay, Aksum: A Civilization of Late Antiquity, p. 39.
- ^ Munro-Hay, Aksum, p. 66.
- ^ Munro-Hay, Aksum, p. 19.
- ^ Munro-Hay, Aksum, pp. 79, 224.
- ^ Herausgegeben von Uhlig, Siegbert, Encyclopaedia Aethiopica: D-Ha. Wiesbaden:Harrassowitz Verlag, 2005. pp. 948.
- ^ Philip Mayerson, A Confusion of Indias: Asian india and African India in the Byzantine Sources, p. 169 - 174
