חג המולד בישראל
חגיגות חג המולד בישראל הן מועטות ביחס למקומות אחרים בעולם. מכיוון שרק 1.8% מאוכלוסיית המדינה הם נוצרים, חג המולד אינו חג נפוץ בישראל. עם זאת, סיפור חג המולד אירע לפי המסורת הנוצרית בארץ ישראל, בשטחי מדינת ישראל ובאזורים הנתונים לשליטתה[1]. בין המקומות הקשורים לחג המולד כמה מהאתרים החשובים ביותר לנצרות, כמו העיר נצרת. אתרים אלה הם גם מוקד משיכה לתיירות צליינית לארץ ישראל. טקסים מיוחדים לחג המולד נערכים ברחבי ישראל בכנסיות לצד קונצרטים, שווקים, בזארים, תהלוכות, דרשות ואירועים.
באזורים עם אוכלוסיות נוצריות כמו יפו, חיפה, נצרת, העיר העתיקה בירושלים, ניתן לראות את סמלי החג הנוצרי. גם בשכונות שבהן קהילות של עולים מברית המועצות, שרבות מהן חוגגות את החג, ישנה נוכחות מרובה יותר של סמלי חג[2]. עיריית נצרת מאירה באורות בשווקים ובחיק הטבע שחוגגים את החג[2], ועיריית חיפה מקדמת סדרה של אירועי חוצות בשם "החג של החגים". מעבר לרוח הזו, סמלי החג הנוצרי לא נפוצים ברחבי ישראל. החגיגות גם ממוסחרות פחות מאשר בחלק גדול מהעולם המערבי, משום שהיהדות ולהבדיל האסלאם הן שתי הדתות העיקריות של ישראל[1]. בניגוד לקתולים במערב, הכנסייה הקתולית במזרח מייחסת חשיבות גדולה יותר לפסחא מלחג המולד, כאשר מנהגים המזוהים עם החג במערב, כגון חלוקת מתנות ועוד מהווים חידוש יחסי, ונכנסו רק באמצע המאה העשרים[3].
בתקופת המנדט הבריטי צוין החג באופן נרחב, ומשרדי הממשלה היו סגורים. כמו כן, לקראת תום המנדט שלח הנציב העליון אגרת לכבוד החג[4] והטקסים שודרו ברדיו והוסרטו[5]. עם קום המדינה, המשיכו להיות טקסים אלה משודרים ברדיו בישראל[6].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Christmas in Israel, 2020, באתר touristisrael.com
- ^ 2.0 2.1 Christmas in Israel, באתר touristisrael.com
- ^ חג המולד הישראלי, הארץ, 28 בדצמבר 1986
- ^ דבר הנציב העליון לרגל חג המולד, המשקיף, 24 בדצמבר 1944
- ^ טכסי חג המולד ישודרו ברדיו ויסרטו, המשקיף, 24 בדצמבר 1946
- ^ תפלת חג המולד בקול ישראל־, חרות, 23 בדצמבר 1948
