חום (תסמין)
חוֹם - תגובת הגנה לזיהום ופגיעה, הוא אחד מסימני האבחנה הנפוצים ביותר ברפואה ומאופיין בעליית טמפרטורת הגוף מעל לטווח הנורמלי של °C 36.5–37.5 במדידה הנעשית בפה (או מעל 38 מעלות צלזיוס במדידה בפי הטבעת). טמפרטורה בטווח של 37.3-37.4 נחשבת כחום תת-פיברילי. הסיבות העיקריות לחום הן מחלה, התייבשות וגורמים אחרים. בעבר שימש המונח קדחת לציון עלייה דרסטית בחום הגוף (מעל ל-39 מעלות צלזיוס), בנוסף לציון שמן של מחלות שונות.
חום גורם תחושת אי־נוחות, אך מנגד הוא מביא לתגובה טובה יותר של מערכת החיסון ולהפחתה בהתרבות של חיידקים ווירוסים, עם זאת חום גבוה מ-40 מעלות עלול לפגוע בתפקודי הגוף או בתאי המוח.
הגדרת החום על פי טמפרטורה
אף שנהוג לומר שטמפרטורת הגוף הנורמלית היא 37.0 מעלות צלזיוס, מדובר בערך חישובי ממוצע ולא בערך קבוע. מפני שאצל אדם בריא טמפרטורת הגוף עולה ויורדת במהלך היממה, כאשר בשעה 6 בבוקר, טמפרטורת הגוף היא הנמוכה ביותר (36.1 מעלות צלזיוס), והיא עולה מעט בשעה 4, לקראת שעות אחרי הצהרים והערב (36.7).
טמפרטורת גוף תקינה הנה כ-36.6 מעלות צלזיוס. ישנם חלקים בגוף הגבר הצריכים טמפרטורה נמוכה יותר, ולכן הם נמצאים בשקיק מחוץ לגוף.
ההיפותלמוס כווסת חום הגוף
טמפרטורת הגוף נקבעת באמצעות וסת חום הנמצא בבלוטת ההיפותלמוס שבמוח. עלייה בחום הגוף מתרחשת לאחר שינוי מידת החום בהיפותלמוס באמצעות פעילות מוגברת של השרירים ומכיווצם, ובצורתה הקיצונית מורגשות רעידות וצמרמורות. בנוסף, גורמת ההיפותלמוס להעברה של דם משטח הפנים של העור אל פנים הגוף, דבר המסייע להפחתת איבוד חום הגוף דרך העור. כשאין צורך עוד ברמת חום גבוהה, מכוון וסת החום את עצמו לרמתו הנורמלית והגוף משתחרר מחום עודף באמצעות הזעה והעברת דם מפנים הגוף אל פני העור.
פירוגנים כמשפיעים על ההיפותלמוס ועליית חום הגוף
בלשון רפואית נקראת תופעת החום הגבוה פירקסיה (Pyrexia). חומרים הגורמים לעלייה בחום הגוף בעקבות שינוי הווסת בהיפותלמוס נקראים חומרים פירוגנים והם נוצרים מחוץ לגוף או בתוכו. פירוגנים המיוצרים בתוך הגוף נוצרים לרוב על ידי מונוציטים, שהם סוג מסוים של תאי דם לבנים. פירוגנים הנוצרים מחוץ לגוף מצויים למשל במיקרואורגניזמים וברעלנים שהם מייצרים, והם גורמים לעלייה בחום הגוף על ידי גירוי הגוף לשחרר פירוגנים אנדוגניים הגורמים להיפותלמוס לקבוע רמת חום חדשה.
נזק לחלבוני הגוף בעת חום גבוה מאוד
כשמתרחשת עלייה דרסטית בחום הגוף, עוברים החלבונים שבגוף דנטורציה - שינוי ניכר במבנה המרחבי שלהם. הדבר עשוי להפוך לקטלני כשהאנזימים (שהם עצמם חלבונים) בגוף מפסיקים לפעול עקב השינוי במבנם; האנזימים אחראיים לרוב התהליכים הביולוגיים בגוף, ובלעדיהם החיים אינם אפשריים. חום גוף העולה על 42 מעלות גורם כמעט תמיד למוות.
השפעות חיוביות של חום הגוף
החום, בפני עצמו אינו מחלה, אלא תגובת הגנה של הגוף כלפי תוקפים שונים, כמו נגיפים וחיידקים. חום הגוף מחזק את מערכת החיסון ומסייע לה להתגונן ולהשתלט על הפולש הזר, וגם מגביל התרבות של מיקרואורגניזמים. יש לציין כי חום לא נוצר רק ממחלה חיידקית או נגיפית, אלא גם מהפרעות הורמונליות כדוגמת היפרתירואידיזם, ממחלות אוטואימוניות, מנזק לבלוטת ההיפותלמוס, או אף מתרופות או מצריכת מנת יתר של תרופות. יש להבדיל בין המושג hyperpyrexia, עליה מעל 41 מעלות צלזיוס על ידי מערכות הבקרה של הגוף, לבין hyperthermia, שהיא עליה בטמפרטורת הגוף עקב השפעה חיצונית, כגון פעילות גופנית במזג אוויר חם או מכת חום.
אמצעים להורדת חום
בשל התועלת בחום, ישנן דעות שונות לגבי התועלת בהורדתו בעולם הרפואה.
אך ישנם מצבים שכולם מסכימים שיש לטפל בהם כמו פרכוסי חום אצל ילדים, או מבוגרים עם בעיות לב או ריאה.
שני סוגי אמצעים להורדת להורדת חום גוף הם אמצעים פיזיקליים ותרופתיים:
אמצעים פיזיקליים
- רחצה באמבטיה של מים פושרים, או הרטבת העור על ידי מטלית ספוגה במים פושרים.
- הורדת חום הסביבה באמצעים שונים, כמו מזגן או מאוורר, או נסיעה ברכב בחלונות פתוחים.
- הנחת שקית קרח עטופה במגבת על הראש או על המצח.
- אמצעי נוסף הוא עידוד הגוף לקירור עצמאי. לבישת מספר שכבות של בגדים חמים תגרור תגובת הזעה של הגוף. מטרת ההזעה גם בשיגרה, היא לצנן ולהוריד את חום הגוף.
אמצעים תרופתיים
פעולות נוספות להורדת חום נלמדות בקורסי עזרה ראשונה, וחלק מהטיפול הראשוני בחולה הוא טיפול בחום גופו.
על הנמצאים באוכלוסיית סיכון, כגון מבוגרים מעל גיל 60, תינוקות מתחת לגיל 6 חודשים וכן חולים במחלות כרוניות, להיוועץ ברופא בכל מקרה של התפתחות חום גוף גבוה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יוסי רימר, מי המציא את החום, באתר הארץ, 15 באפריל 2007
- ד"ר סרג' גרדשטיין, חום גבוה - אויב או ידיד?, באתר שירותי בריאות כללית, 12 בינואר 2011
- ד"ר יורם בלשר, חום אצל תינוקות, באתר שירותי בריאות כללית, 14 ביוני 2012
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
