חומר ניגוד
חומר ניגוד הוא חומר המשמש בדימות רפואי להדגשת הניגודיות בין מבנים אנטומיים בגוף. שימוש נפוץ בחומר ניגוד נעשה להדגשת כלי דם ולהדגשת צינור מערכת העיכול.
סוגי חומר ניגוד
מאחר שלאמצעי הדימות השונים אופן פעולה שונה, חומרי הניגוד מסווגים לפי שיטת הדימות שבה הם משמשים. רוב חומרי הניגוד מתבססים על ניחות של קרני רנטגן או על האדרת אות תהודה מגנטית.
ניחות קרני רנטגן
יוד ובריום הם סוגי חומרי הניגוד הנפוצים ביותר להדגשת הניגוד בשיטות מבוססת קרני רנטגן, כגון צילום רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת ואנגיוגרפיה. ישנם סוגים שונים של חומרי ניגוד מיודדים, המשתנים ברמת האוסמולריות, הצמיגות ותכולת היוד המוחלטת בהם. דימרים לא יוניים מועדפים בשל האוסמולריות הנמוכה שלהם ורעילותם הנמוכה, אולם מחירם גבוה יותר.
האדרת אות תהודה מגנטית
גדוליניום משמש לניגוד בדימות תהודה מגנטית (MRI). במצב חמצון +3 של המתכת, יש למתכת 7 אלקטרונים מסוג f לא מצומדים. הדבר גורם למים סביב חומר הניגוד לדעוך מהר יותר, ובכך מוגברת איכות סריקת ה-MRI.
פיזור על-שמעי ושינוי תדירות
חומרי ניגוד המבוססים על בועות זעירות נמצאים בשימוש בבדיקות אולטרה סאונד, ובמיוחד באקוקרדיוגרפיה, לזיהוי דלף. בועות אלה עשויות מתמיסת מלח מעוררת, ומרביתן גדולות מכדי לעבור בנימי הריאה. לכן, הבועות היחידות שמגיעות למחזור הדם הסיסטמי (צדו השמאלי של הלב) הן אלה שעברו דרך מעבר לא תקין בין הצדדים.
בנוסף, ישנן בועות המכילות כמויות זעירות של חנקן או פלואורוקרבונים הנתמכים על ידי חלבון, ליפיד או מעטפת פולימר. בועות אלה קטנות דיין למעבר בנימי הריאה, והן משמשות להגדלת הניגוד בחדר השמאלי של הלב. הירידה בצפיפות בנקודת המנשק בין הגז בבועה לנוזל שמסביב, גורמת לפיזור והחזרה של גלי העל-שמע חזרה למתמר. תהליך זה נותן לנוזל עם בועות אלה אות חזק, הנראה באמצעות המתמר.
תופעות לוואי
בעוד חומרי ניגוד כיום הם בטוחים יחסית לשימוש, מתן חומר ניגוד יכול באנשים מסוימים לגרום לתופעות לוואי, חלקן מסוכנות, עם תמותה של 0.9 ל-100,000 מקרי מתן. גורמי סיכון לפיתוח תגובות קשות לחומרי ניגוד כוללים: אלרגיות חזקות, אסתמה, מחלת לב ונטילת חוסמי בטא.
קישורים חיצוניים
