חוסן עירוני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוסן עירוני מוגדר לרוב כ"יכולת ניתנת למדידה של כל מערכת עירונית לשמור, עם כל מי ששוכן בה, על המשכיות בכל הזעזועים והלחצים, תוך הסתגלות חיובית ושינוי לכיוון קיימות".[1] ערים ותושביהן מתמודדים עם שינויים משמעותיים הנובעים מהגידול באוכלוסייה, עלייה בצפיפות, שינויי האקלים ועוד. חוסנן של ערים נדון במידה רבה בהקשרים של שינויי אקלים, אסונות טבע והתמודדות עם טרור. אלה הם אתגרים שתכנון עירוני יכול לסייע להתמודדות עימם, על ידי טכניקות של תכנון בר קיימא וחיזוק תחום הביטחון כנגד טרור,[2] אך מעל לכל אלה, חוסנה של העיר יבחן ביכולת ההתאוששות לאחר אירוע שכזה.

התפתחות המושג חוסן עירוני

המונח חוסן (resilience) מגיע במקור מהמונח הלטיני 'resilire' ומשמש את עולם התוכן של פיזיקת חומרים, לתיאור יציבות החומרים ועמידותם בפני זעזועים חיצוניים. ב-1960 המונח החל להיכנס לעולם האקולוגיה, שם הוא נפוץ עד היום, אך מאז נוספו לו משמעויות רבות. באקולוגיה ובמדעי החברה, המונח מגדיר את מסוגלותה של מערכת לשוב לשיווי משקל לאחר זעזוע ולתפקד באופן בריא ועצמאי.

חוסן בשדה האקולוגי

השימוש במושג חוסן החל להיות רווח במחצית המאה ה-20 בתחום הרפואה והפסיכולוגיה, אך מאז הוא נכנס לתחומים רבים נוספים ביניהם אקולוגיה, גאוגרפיה, תכנון ערים ומדעי החברה.[3] ראשית כניסתו של המושג חוסן לשדה האקולוגי הייתה בשנות ה-70 על ידי האקולוג הקנדי קרופורד סטנלי הולינג (אנ'). הולינג בחן את התפיסה לפיה גורמי השפעה בלתי ליניאריים מקיימים אינטראקציה דינמית ביניהם, ועל ידי כך יוצרים מחדש מערכת בעלת יציבות רבה הנגזרת מכך שיש בה שיווי משקל אקולוגיים רבים. הגדרתו של הולינג למושג חוסן אקולוגי היא: "חוזקם של קשרים בתוך מערכת אקולוגית, ומדד ליכולתה של המערכת להתמודד עם שינויים ולהמשיך לתפקד".[4] בנוסף, ניתן לתאר חוסן אקולוגי כיכולתה של מערכת אקולוגית לספוג הפרעות, בטרם יתרחשו בה שינויי התנהגויות ותהליכים שלבסוף יובילו לשינוי המבנה המקורי שלה.[5]

מדידתו של החוסן היא מורכבת, מכיוון שאין מאפיין מובהק עליו ניתן להגיד שהוא המייצג את חוסנה של מערכת. למשל, מגוון המינים הוא מאפיין חשוב למערכת, אך מערכת בה קיים מגוון מינים גבוה, לא בהכרח תהיה בעלת חוסן רב יותר ממערכת בה קיים מגוון מינים נמוך. אקולוגים רבים טוענים שמערכת בעלת חוסן תשמר מגוון מינים, ושימור מגוון מינים יחזק את המערכת, ישפר את יציבותה ואת תפקודי המערכת שלה.[5]

החיבור בין החוסן האקולוגי לחוסן החברתי נובע מהעובדה שקיימת אינטראקציה קבועה בין האדם לסביבתו, והם משפיעים זה על זה. לפיכך, גישת החוסן החברתי התפתחה מתוך המושג חוסן אקולוגי, ובעשורים האחרונים ניתן לראות את החיבור בין שתי הגישות. מתוך החיבור צמח השימוש במושגים קיימות, פיתוח בר קיימא ועיר בת קיימא הקושרים את האקולוגיה יחד עם החברה והכלכלה, בכדי לקיים חוסן חברתי ועירוני.[6][7]

חוסן חברתי

המושג חוסן חברתי עוסק בעיקר בשלושה פרמטרים: הסתגלות, עמידות וגמישות.[8] היקף החברה אליה מתייחס החוסן אינו מוגדר, ונע בסקאלה רחבה, ממשפחה ועד למדינה שלמה ואף מעבר לכך.

השאלת מושג החוסן מהשדה האקולוגי לשדה החברתי נעשתה עוד בניתוחים מוקדמים, אשר בחנו את השאלה הקריטית של מחסור בביטחון תזונתי, ויכולת ההתמודדות של החברה איתו.[9] חברה בה לא קיים ביטחון תזונתי, צפויה להיות חברה חסרת יציבות הפגיעה יותר לזעזועים חיצוניים. סיבה משמעותית להשאלת המושג חוסן מהשדה האקולוגי לשדה החברתי, היא התלות החזקה שהייתה, ועודנה קיימת, במשאבי הטבע.

שלושה תחומים מרכזיים שנידונים בתחום החוסן החברתי הם:

  1. אסונות טבע כגון בצורות, שיטפונות, התפרצויות געשיות, רעידות אדמה.
  2. נזקים ארוכי טווח הנגרמים כתוצאה מפגיעה אנושית או טבעית בסביבה. למשל, שינויי אקלים, כריתת יערות, מחסור במקורות מים, מדבור.
  3. שינויים דמוגרפיים כגון הגירה, שינוי מערכות כלכליות ומשברים כלכליים, מגפות.[10]

היות שחברה תלויה במשאבי הטבע, פגיעה במשאב עליו החברה מתבססת עלול לפגוע מחד במקורות ההזנה של החברה, ומאידך, בכלכלתה של החברה, על ידי פגיעה זו עשויה לצאת החברה כולה מאיזון. לאחר זעזוע שכזה יבחן חוסנה של החברה, האם ביכולתה להתאושש ולהתאזן לאחר הפגיעה במשאב עליו היא מתבססת ומהפגיעה בכלכלתה.

תכנון חוסן עירוני

חברה בעלת חוסן חברתי איתן תהיה בעלת פוטנציאל גבוה יותר לפתח חוסן עירוני. החוסן העירוני הוא נושא רב־תחומי הנוגע בתחומים מגוונים: מערכות חברתיות, קיימות אקולוגית, כלכלת העיר, התאוששות מאסונות, וביטחון עירוני. בתכנון עיר בעלת חוסן מתחשבים בשני צירים עיקריים: האחד, הציר הפיזי ובו כלולים מבנים פיזיים וטבעיים, וביניהם כבישים, בניינים, טופוגרפיה, גאולוגיה ועוד. השני, הציר החברתי, והוא יבוא לידי ביטוי בהתארגנויות של בני האדם. התארגנויות אלה כוללות את בתי הספר, השכונות, קהילות ועוד.[11]

תכנון החוסן העירוני בפן הפיזי יתבטא בבניה הערוכה להתמודד עם שינויים וזעזועים, כגון שינויי אקלים, רעידות אדמה, שיטפונות. תכנון החוסן החברתי בעיר יכלול את היכולת של ארגונים ממשלתיים ושאינם ממשלתיים להתעדכן בזמן אמת, להשתמש ברשתות חברתיות ובארגונים חברתיים בקשר בין המוסדות, המבנים החברתיים והארגונים השונים ולתת מענה לתושבי העיר באמצעות המבנים החברתיים הקיימים בה.[11]

דוגמה משמעותית לתכנון החוסן העירוני אפשר ללמוד מארגון UN HABITAT, ארגון הפועל מטעם האו"ם.[12] במסגרת מטרותיו, הארגון שואף לחזק ערים ולקדמם לעתיד טוב יותר, עם רמת חיים טובה יותר. בכדי להצליח לעמוד במטרה זו, הארגון מסייע בפיתוח חוסן עירוני. הכלי המרכזי בתוכנית החוסן העירוני של הארגון נקרא City Resilience Profiling Tool. חלקה הראשון של התכנית מבוסס על איסוף מידע על העיר, התכנית בוחנת את העיר תוך הסתכלות על חמישה ממדים: מרחביים, ארגוניים, פיזיים, תהליכיים והשתנות העיר לאורך הזמן. לאחר איסוף הנתונים ובחינת העיר בחמישה ממדים אלה, התכנית קובעת שישה מאפיינים שיובילו עיר להיות בעלת חוסן עירוני. מאפיינים אלו הם:

  1. יכולת המשכיות – עיר שצופה את הסיכונים העתידיים ונערכת אליהם.
  2. יכולת הסתגלות – מוכנות לגמישות באירועים בלתי צפויים. מטרת מוכנות זו היא שתהיה קיימת הגמישות להתאוששות מהירה מאירועים.
  3. עיר כוללנית – הכוונה במאפיין זה היא עידוד השוויון והגנה על כל אזרח בעיר. הגנה זו עשויה לחזק את הלכידות החברתית ואת חיבור התושבים לשלטון.
  4. אינטגרטיביות – שילוב של המערכות העירונית זו בזו ואינטגרציה ביניהן, כדי שבשעת צרה ידעו לתקשר זו עם זו ולהתמודד עם הבעיות.
  5. רפלקטיביות – הסתכלות על אירועי העבר, למידה מהם והבנה שהעיר הולכת ומשתנה כל הזמן.
  6. טרנספורמטיביות – גישה שדוגלת בהסתכלות קדימה, ותכנון שימגר תופעות בלתי רצויות ויחזק תופעות חיוביות.

חוסן עירוני בישראל

החלטת ממשלה 2494 שמטרתה לגבש מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי קובעת מדדים רבים.[13] רשימה חלקית זו מתארת חלק מהמדדים המשמשים לבדיקת החוסן ואיכות החיים ברמה הלאומית:

  • איכות התעסוקה – שיעור מועסקים, הכנסה חיצונית, בטיחות בעבודה, שיעור האבטלה.
  • ביטחון אישי – כמות נפגעים מתאונות דרכים, כמות מקרי רצח.
  • בריאות – שיעור תמותת תינוקות, תוחלת חיים, הערכה עצמית של בריאות, עודף משקל אחוז הסובלים מדיכאון.
  • דיור ותשתיות – אחוז משקי הבית המשלמים תשלומי דיור בשיעור של 30% או יותר מההכנסות של משקי הבית, שביעות רצון מהדירה ומאזור המגורים, שביעות רצון מהתחבורה הציבורית בשכונה ועוד.
  • חינוך השכלה וכישורים – שיעור בעלי השכלה תיכונית, איכות החינוך בגיל הרך, הזדמנויות לרכישת השכלה אקדמית.
  • מעורבות אזרחית וממשל – אמון בממשלה, שיעורי הצבעה בבחירות לכנסת.
  • סביבה – שיעור הפסולת הממוחזרת, שביעות רצון מניקיון באזור המגורים. 
  • רווחה אישית וחברתית – שביעות רצון מהחיים, תחושת בדידות.
  • רמת חיים חומרית – צריכה פרטית וציבורית לנפש, מדד ג'יני לאי שוויון, שביעות רצון ממצב כלכלי.

רשות חירום לאומית כחלק ממערך החוסן העירוני בישראל

בישראל קיימת רשות חירום לאומית (רח"ל) אשר הוקמה על ידי משרד הביטחון, ומטרתה לתכלל ולאגד את כלל הגופים המטפלים בעורף בשעת חירום.[14] רח"ל רואה ברשויות המקומיות גורם מרכזי ביכולת החוסן העירוני, ומשכך היא מקיימת עמן קשר קבוע על ידי יחידות הקישור לרשויות המקומיות. דוגמה למודל חוסן קהילתי פותחה במסגרת כנס היערכות רשויות לשעת חירום בשנת 2009, ומתייחסת לארבעה תחומים מרכזיים: מידע ותקשורת, מסוגלות קהילתית, הון חברתי, פיתוח כלכלי.[15]

כחלק מתפיסת החוסן העירוני הוקמו על ידי משרד העבודה והרווחה מרכזי חוסן בערים, צוותי חוסן ישובי וצוותי חוסן שכונתי. מטרתם של אלה היא לתת תמיכה וסיוע מקצועי ליחידים, משפחות וקהילות המתמודדות עם מצבי משבר, חירום ואסון ולחזק את חוסנם.[16]

תל אביב -יפו כמקרה בוחן לחוסן עירוני

במסגרת התוכנית האסטרטגית החדשה של תל אביב-יפו ויחד עם הצטרפותה של העיר לארגון 100 ערי החוסן העולמיות, החלה העיר בבניית תוכנית חוסן עירוני. תוכנית החוסן העירוני של ארגון 100 ערי החוסן העולמיות מורכב מארבעה עקרונות מפתח הנפרטים ל-12 עקרונות משנה. עקרונות המפתח הם: בריאות ורווחה, מנהיגות ואסטרטגיה, כלכלה וחברה, תעשייה ואיכות הסביבה:[17]

  1. בריאות ורווחה – הבטחת שירותי בריאות הציבור, מענה לצרכים בסיסיים, תמיכה בפרנסה ותעסוקה.
  2. מנהיגות ואסטרטגיה – טיפוח תכנון משולב לטווח ארוך, העצמת מגוון רחב של בעלי עניין, קידום מנהיגות וניהול יעיל.
  3. כלכלה וחברה – עידוד שגשוג כלכלי, הבטחת יציבות חברתית, ביטחון וצדק, קידום קהילות מלוכדות ומחויבות.
  4. תעשייה ואיכות הסביבה – הגנה וחיזוק של נכסים טבעיים ונכסים מעשה ידי אדם, הבטחת המשכיות שירותים קריטיים, תקשורת אמינה וניידות.

בהתאם לכך, תוכנית החוסן העירוני של תל אביב נעזרת בארבע שאלות מפתח.[18]

  • האם לתושבים ולקבוצות השונות בעיר יש נגישות שווה והוגנת למשאבים המשותפים?
  • האם העיר פועלת יחד באמצעות שותפים מכלל המגזרים במסגרת שותפויות רחבות?
  • האם העיר מודעת ונערכת לשינויים בסביבת הפעילות שלה?
  • האם ההיערכות למצבי משבר ולאיומים מביאה למכפלת כוחות ולצמיחה?

במסגרת תוכנית החוסן העירוני נבחרו בעיר חמישה תחומים מרכזיים: פיתוח רצועת החוף והים הדרומיים, חיזוק אמון תושבי יפו בעירייה ובאנשיה, גיבוש כלים לבניית כלכלה משלימה, עידוד אחריות חברתית באמצעות התנדבות והמשך הטמעת קיימות בקהילה.

מקרה הבוחן של תל אביב הוא דוגמה לפיתוח חוסן עירוני ברמת העיר, אך פיתוח החוסן העירוני עשוי להשתנות בהתאם לעיר, מאפייני האוכלוסייה, מאפייניה הפיזיים ועוד.

הערות שוליים

  1. ^ Luisana Mariani, Urban Resilience Hub
  2. ^ Coaffee, J. (2008). Risk, resilience, and environmentally sustainable cities. Energy Policy, 36(12), 4633–4638.
  3. ^ Daniel F. Lorenz, The diversity of resilience: contributions from a social science perspective, Natural Hazards 67, 2013-05-01, עמ' 7–24 doi: 10.1007/s11069-010-9654-y
  4. ^ Holling, C. S. (1973). Resilience and stability of ecological systems. Annual Review of Ecology and Systematics, 4(1), 1–23.
  5. ^ 5.0 5.1 W. Neil Adger, Social and ecological resilience: are they related?, Progress in Human Geography 24, 2000-09, עמ' 347–364 doi: 10.1191/030913200701540465
  6. ^ Daniel F. Lorenz, The diversity of resilience: contributions from a social science perspective, Natural Hazards 67, 2013-05-01, עמ' 7–24 doi: 10.1007/s11069-010-9654-y
  7. ^ Berkes, F., & Folke, C. (1998). Linking social and ecological systems for resilience and sustainability. Linking Social and Ecological Systems: Management Practices and Social Mechanisms for Building Resilience, 1(4), 4.
  8. ^ Markus Keck, Patrick Sakdapolrak, What is social resilience? Lessons learned and ways forward, Erdkunde 67, 2013-03-31, עמ' 5–19 doi: 10.3112/erdkunde.2013.01.02
  9. ^ Watts, M. J., & Bohle, H. G. (1993). The space of vulnerability: the causal structure of hunger and famine. Progress in Human Geography, 17(1), 43–67.
  10. ^ Markus Keck, Patrick Sakdapolrak, What is social resilience? Lessons learned and ways forward, Erdkunde 67, 2013-03-31, עמ' 5–19 doi: 10.3112/erdkunde.2013.01.02
  11. ^ 11.0 11.1 Godschalk David R., Urban Hazard Mitigation: Creating Resilient Cities, Natural Hazards Review 4, 2003-08-01, עמ' 136–143 doi: 10.1061/(ASCE)1527-6988(2003)4:3(136)
  12. ^ Masud Odugbemi, Si Mozammel, With the Support of Multitudes, The World Bank, 2006-01-01, מסת"ב 978-1-86192-686-9
  13. ^ מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן | מספר החלטה 2494, באתר GOV.IL
  14. ^ רשות חירום לאומית (רח"ל), באתר www.mod.gov.il
  15. ^ לינדר יפעת, ויזמן ויקי, א.-ג. י. (2009). היערכות רשויות לחירום סיכום ימי למידה של הגופים המתערבים בצפון.
  16. ^ מרכזי חוסן קהילתי, באתר www.molsa.gov.il
  17. ^ Urban Resilience, 100 Resilient Cities (באנגלית)
  18. ^ התכנית האסטרטגית לתל אביב- יפו חוסן עירוני, (2019).
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0