חוק השימוש בהיפנוזה
חוק השימוש בהיפנוזה, תשמ"ד-1984 אוסר על מי שלא הוסמך בידי המדינה להשתמש בהיפנוזה, לרבות למטרות רפואיות. החוק אוסר על שימוש בהיפנוזה למטרות בידור.
היסטוריה
בשנת 1975 הופנטה תלמידת התיכון יפה סויסה על ידי המהפנט אבישלום דרורי. היא נכנסה לתרדמת שנמשכה ימים אחדים ורק הפסיכיאטר והמהפנט ד"ר מוריס קליינהאוז הצליח בעזרת היפנוזה להעיר אותה.[1] בעקבות אירוע זה נחקק חוק השימוש בהיפנוזה.
הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת במאי 1981 על ידי שר הבריאות אליעזר שוסטק,[2] והחוק אושר בכנסת העשירית ב-13 ביוני 1984.[3] החוק נכנס לתוקף ב-28 בספטמבר 1984. ישראל הייתה למדינה הראשונה בעולם שמגבילה את השימוש בהיפנוזה למטפלים מורשים בלבד.
תמצית החוק
החוק קובע שהפנוט על ידי אדם, שאיננו מוסמך ומורשה לכך, אסור, לרבות למטרות רפואיות. לפי החוק, הרשות להפנוט תלויה בשלושה דברים:
זכאי לקבל הרשאה להיפנוט מי שנתקיימו בו אלה:
- (1) הוא תושב ישראל;
- (2) הוא רופא, רופא שיניים או פסיכולוג מומחה;
- (3) הוא סיים לימודי היפנוט מוכרים ועמד בבחינות שהמנהל הכיר בהן.
כמו כן, סעיף 3(א) קובע לרשאים להפנט מותר לעשות זאת רק לשם טיפול רפואי, טיפול פסיכולוגי, מחקר מדעי או רענון זיכרון במהלך חקירה משטרתית או ביטחונית, ולאחר שהמהופנט הביע את הסכמתו להיפנוט.
לפי סעיף 6(א), אין להפנט קטין, חולה נפש או פסול דין אלא למטרת איבחון או טיפול רפואי או פסיכולוגי.
התנגדות לחוק
בשנת 1996 ביצע הקוסם צחי וויט קסם בתוכנית פחות או יותר, בו הוא "היפנט" את אקי אבני; בעקבות התכנית הוגש כתב אישום נגד וויט, בטענה שעבר על חוק השימוש בהיפנוזה. וויט זוכה, ובעקבות התקרית הגיש חבר הכנסת אופיר פינס-פז הצעה לתיקון החוק.[4] בשנת 2012 הורשעה נטלי פיק, מטפלת בעלת הסמכה בהיפנוזה קלינית, במסגרת הסדר טיעון בכך שעשתה שימוש בהיפנוזה בניגוד לחוק.[5] פיק ביקרה את חוק ההיפנוזה באומרה כי ”תחת חוק השימוש בהיפנוזה הישראלי, כולם אשמים בהיפנוזה - מטפלים, אמנים, מנהיגים דתיים ואפילו אמהות ששרות שירי ערש לילדיהן”.[6] ב-2018 פרסמו שתי חוקרות מהמכללה האקדמית צפת ומהמכללה האקדמית אשקלון מאמר בו טענו כי ניסוחו העמום של החוק מסכן את חופש הדת.[6]
ביולי 2018 הניח חבר הכנסת אורן חזן על שולחן הכנסת הצעה לביטול החוק, בטענה שהחוק ”נחקק בזמנו תוך ניצול הפאניקה הציבורית שהתעוררה בעקבות מקרה מסוים”, ושהחקיקה יצרה ”מונופול של מתי מעט אשר מורשים לעסוק בהיפנוזה, מה שגורם לכך שטיפולים אלה יקרים מאוד, ורק אלו שידם משגת פונים לקבלת טיפול בהיפנוזה”.[7] ההצעה לא הגיעה לדיון מקדמי.
בשנת 2021 התחדשו הניסיונות לשנות את החוק, בהובלת המנטליסט בן קלה ובתמיכת חבר הכנסת אביר קארה.[8]
קישורים חיצוניים
חוק השימוש בהיפנוזה, בספר החוקים הפתוח
היסטוריית החקיקה של חוק השימוש בהיפנוזה, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- גבריאל שטרסמן, החוק שם קץ ל"מעשי כשפים" באמצעות היפנוזה, מעריב, 1 באוקטובר 1984
הערות שוליים
- ^ שלמה גבעון, "יפה בתכם בסדר גמור היא רק קצת רעבה", מעריב, 27 בפברואר 1975
- ^ הצעת חוק השימוש בהיפנוזה, תשמ"א-1981, ה"ח 1538 מ-12 במאי 1981
- ^ חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984, ס"ח 1120 מ-28 ביוני 1984
- ^ דוד רטנר, מה קרה לדוד פפו ולגברי האומלל, באתר הארץ, 16 בינואר 2002
- ^ דן אבן, לראשונה: מטפלת שעסקה בהיפנוזה הורשעה בפלילים, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2012
- ^ 6.0 6.1 Marianna Ruah-Midbar Shapiro; Sharon Warshawski (2018). "Trance, Meditation and Brainwashing: The Israeli Use of Hypnosis Law and New Religious Movements" (PDF). The Journal of CESNUR. 2 (4): 61–96. doi:10.26338/tjoc.2018.2.4.4.
- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק השימוש בהיפנוזה (תיקון - ביטול החוק), התשע"ח-2018, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ Aaron Reich, Why is Israel’s hypnosis law so strict?, The Jerusalem Post, August 27, 2021 (באנגלית).
