חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשר משפחה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשר משפחה (הוראת שעה), תשע"ח-2018 אושר בכנסת העשרים ב-19 בפברואר 2018,[1] כחלק מהבירורים בפרשת ילדי תימן.

היסטוריה חקיקתית

בשנת 2016 הוקמה בכנסת שדולה בראשות ח"כ נורית קורן, למען חקר האמת בפרשת ילדי תימן. בראשית 2017 החליטה מליאת הכנסת על הקמת "הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן",[2] גם היא בראשות חברת הכנסת קורן. הוועדה עסקה בשמיעת עדויות לגבי הפרשה, ובהכנת הצעת החוק.[3]

מטרת החוק מוצגת בסעיף 1 שלו: "מטרתו של חוק זה לאפשר את חקר האמת בדבר מותם ומקום קבורתם של קטינים יהודים יוצאי תימן, המזרח והבלקן שהודעה על מותם נמסרה בין השנים 1948 ו־1970 לבני משפחותיהם אך לא התאפשר להם לזהותם ולהביאם לקבורה". דברי ההסבר להצעת החוק מרחיבים בעניין זה:[4]

התברר כי הוועדות שחקרו בעבר את הפרשה הגיעו למסקנה כי רוב הילדים הנעלמים נפטרו. ההודעה על מות הילדים נמסרה למשפחות בדרך כלל כמה ימים לאחר המוות הנטען. הרוב המכריע של המשפחות לא קיבלו לידיהן את הגופה ולא נכחו בלוויה – שלגבי חלק מהילדים נטען שכבר קוימה. בחלק מהמקרים קיבלה המשפחה ציון קבר. מהפרוטוקולים של הוועדות ומעדויות שהובאו בפני הוועדה המיוחדת עולה כי במקרים רבים יש סתירות בין ציון הקבר שנמסר למשפחה ובין זהות המנוח או בין מועד הפטירה של המנוח ובין מועד הפטירה שנמסר לגבי מי שטמון באותו קבר. לחלק מהמשפחות נמסרו תעודות פטירה וציון קבר אך מנתונים רשמיים מאוחרים שהתגלו עלה כי ייתכן שבן המשפחה נמצא בין החיים לפי רשומות רשמיות של המדינה.
כך מצאו את עצמן משפחות רבות מתמודדות, מעבר לכאב, עם סימני שאלה משמעותיים באשר לזהות האדם הקבור בקבר שנמסר להם שבו טמון קרוב המשפחה.
כדי לסייע למשפחות ולקדם את חקר האמת, מוצע לקבוע הליך מיוחד שבו בני משפחות של קטינים שנעלמו בנסיבות האמורות יוכלו להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לפתיחת קבר, להוצאת גופה ולעריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה.

החוק אושר בכנסת העשרים ב-19 בפברואר 2018, ונכנס לתוקף עם פרסומו בספר החוקים ב-21 בפברואר. החוק נחקק כהוראת שעה למשך שנתיים. בקשות שהוגשו לבית המשפט לפי חוק זה בתקופת תוקפו יידונו לפי הוראות חוק זה גם אחרי מועד פקיעתו.

הוראות החוק

בית המשפט לענייני משפחה רשאי להורות על פתיחת קבר והוצאת גופה לשם זיהויה, ובכלל זה על לקיחת דגימת DNA מגופה לשם עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה, בהתקיים שני אלה:

(1) מגיש הבקשה הוא קרוב (ילד, הורה, אח או אחות, וילד של אח או אחות) של המנוח שחלקת הקבר המיועדת לפתיחה מיוחסת אליו;
(2) בית המשפט מצא כי הנסיבות העובדתיות של המקרה מעלות ספק בדבר זהות הגופה הקבורה בקבר שלגביו הוגשה הבקשה.

בצו לפתיחת קבר יקבע בית המשפט הוראות בעניינים אלה:

(1) אופן פתיחת הקבר וסגירתו לאחר לקיחת דגימת DNA, לרבות קבורה מחדש לפי נסיבות העניין;
(2) נוכחות רופא מטעם המבקש בעת הוצאת הגופה, אם הוגשה בקשה לכך;
(3) בדיקת נבדקים נוספים, ככל שבית המשפט מצא שהבדיקות נדרשות;
(4) הוראות בעניין מסירת חוות הדעת של המעבדה לבית המשפט ולצדדים;
(5) כל הוראה אחרת הנחוצה כדי להשיג את מטרת הבדיקה.

פתיחת קבר והחזרת גופה לקברה יתבצעו על ידי חברה לענייני קבורה שבתחום אחריותה נמצאת חלקת הקבר נושא הצו, בתיאום עם מנהל בית העלמין שבו נמצאת החלקה האמורה ובהנחייתו ההלכתית של רב שימנה הרב הראשי לישראל נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל.

הוצאת גופה מקברה, העברתה למעבדה אנתרופולוגית לשם זיהויה ולקיחת דגימת DNA תתבצע על ידי מומחה באנתרופולוגיה פורנזית מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית או אדם אחר שהוא מומחה באנתרופולוגיה פורנזית שמינה בית המשפט, ולפי הוראותיו; גודלה של הדגימה שתילקח יהיה מזערי ככל הניתן.

כל שריד של הגופה שהוצא מהקבר וכן הדגימות שנלקחו לעריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה יוחזרו לקבורה במועד מוקדם ככל האפשר.

קבע בית משפט, על יסוד זיהוי גופתו של מנוח ותוצאות בדיקה גנטית לקשרי משפחה, כי יש התאמה גנטית בין המנוח לקרובו, יקבע בית המשפט גם את מותו של המנוח, אם טרם נקבע, וככל האפשר – גם את יום המוות ושעת המוות על סמך כל ראיה שהובאה לפניו בדבר הנסיבות או הזמן שבהם אירע המוות.

מימוש החוק

שר הבריאות מונה על ביצועו של חוק זה. בהתאם להודעה של משרד המשפטים, הוגשו כ-17 בקשות לפתיחת קברים בהתאם לחוק זה. כמעט בכל הבקשות ההחלטות ניתנו בדלתיים סגורות.[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0