מיכאל ויגודה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאל ויגודה
לידה 1959 (גיל: 65 בערך)
צרפתצרפת צרפת
תאריך עלייה 1978
השכלה האוניברסיטה העברית
השתייכות ייעוץ וחקיקה
תקופת כהונה 2000–כיום
תחומי מחקר משפט עברי
תפקידים בולטים ראש "היחידה למשפט עברי" באגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
פעילויות נוספות עורך עלון פרשת שבוע של משרד המשפטים

מיכאל ויגודה (נולד ה'תשי"ט, 1959) הוא ד"ר למשפטים וחוקר בתחום המשפט העברי. משנת 2000 עומד ויגודה בראש "היחידה למשפט עברי" המהווה חלק מייעוץ וחקיקה.

במקביל, ויגודה מרצה באוניברסיטה העברית[1], מנהל כנסים וכותב בכתבי עת תורניים-משפטיים[2]

ביוגרפיה

מיכאל ויגודה נולד בשטרסבורג בצרפת. בגיל 13 (1972) למד ויגודה לנגן בגיטרה ונהג להלחין שירים כתחביב. בנעוריו למד ויגודה בבית הספר היהודי בעירו (בית ספר "עקיבא"), ובגיל 15 (1974), החל ללמוד בישיבת "עץ חיים" בעיר מונטרה בשווייץ, בתנאי פנימיה, שבמסגרתה התכונן ועבר את בחינות הבגרות הצרפתית[3].

בשנת 1978 עלה ויגודה לישראל, שירת בנח"ל המוצנח ולמד בישיבת הר עציון[4]. עם סיום לימודיו בישיבה החל ויגודה ללמוד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית במטרה "להרחיב את האופקים, וכדי להבין טוב יותר את ההלכה מצידה המשפטי".

ב-1982 חזר ויגודה לשווייץ כדי לשמש מגיד שיעור בישיבת עץ חיים בה למד. בשנת 1985 עלתה הישיבה כולה לישראל על צוותה ותלמידיה. ויגודה המשיך ללמד בישיבת עץ החיים במושבה החדש בישראל עד שנת 1995, ולימד במת"ן (מרכז תורני לנשים). במקביל לתפקיד ההוראה התמחה ויגודה בעריכת דין בפרקליטות המדינה ולאחר מכן אצל נחום רקובר במחלקה למשפט עברי בייעוץ וחקיקה.

בשנת 1998 קיבל ויגודה תואר ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית. לאחר קבלת הדוקטורט לימד ויגודה במסגרות שונות ביניהן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, המכללה למשפטים ברמת-גן ומכללת שערי משפט[5].

בשנת 2000, לאחר פרישתו של רקובר מניהול המחלקה, מינה היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין את ויגודה לעמוד בראש המחלקה. בשנת 2001 יזם, יחד עם אביעד הכהן, עלון שבועי של "פרשת השבוע ברוח משפטית" בהוצאת משרד המשפטים והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. השנים משמשים עורכי העיתון[6].

בתחילת 2009 הוציא ויגודה דיסק שירי קודש בביצועו. הדיסק בשם "בגן עדן מקדם", הורכב מלחנים שחיבר בנערותו. הדיסק הושק בלשכת עורכי הדין בירושלים בנוכחות מכובדים בהם שופט ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין[7].

בתפקידו כראש "היחידה למשפט עברי", ויגודה מופיע בפני ועדות שרים וועדות הכנסת[8] ונוטל חלק בדיונים המתקיימים במשרד המשפטים ובצוותים בין-משרדיים, כדי להביא בפניהם את עמדת המשפט העברי בסוגיות העומדות על הפרק[9]. בית המשפט העליון התבסס על ספריו ומאמריו של ויגודה בפסקי דין רבים[10].

ויגודה נשוי לרבקה (לבית מרצבך), אחותם של הרב ראובן מרצבך, פרופ' עלי מרצבך והרב דן מרצבך. אב לחמישה וסב לתשעה.

עמדותיו

במאמריו, ויגודה סבור שלמחלקה למשפט עברי בייעוץ וחקיקה לא ניתנים די משאבים, לדעתו ראוי להקים בכל בית משפט מחלקה שתהיה אמונה על המשפט העברי ותסייע לשופטים בתחום[11]. ויגודה קובל על שבית המשפט העליון רוקן מכל תוכן את חוק יסודות המשפט שנועד לבסס את המשפט העברי כיסוד לפסיקה במקרה של לאקונה, והפך אותו לאות מתה[12], ומצר על העדר התייחסות מספקת למשפט העברי בפסיקות בית המשפט העליון[13]. לדעתו "מעמד המשפט העברי מידרדר בשל בורות השופטים"[14]. עם זאת, ויגודה חש בשנים האחרונות התעוררות בנושאי יהדות שמובילה לקרבה של שופטים אל הפסיקה היהודית, וחש שחוה"ד שמבוססות על המשפט העברי זוכות למעמד ראוי.

ויגודה התנגד ליוזמת החקיקה של ניסן סלומיאנסקי ב-2016 שבקשה להקים "מכון הנגשה למשפט העברי", בנימוק שמלאכת הנגשת המשפט העברי צריכה להיעשות בידי 'היחידה למשפט עברי' ב'ייעוץ וחקיקה' בשיתוף מורשת המשפט בישראל - "שכבר הוכיחו את עצמן ביכולתן להנגיש את המשפט העברי"[15] ויגודה רואה את חוקי מדינת ישראל כמעין "תקנות הציבור" שיש להם מעמד גם לפי דין תורה.[16] ויגודה מתנגד להקמת "מדינת הלכה" בצורה של העתקת מודל, אך מאמין שיש בהלכה עקרונות שיש בהן כדי להתמודד עם הבעיות מן הזווית ההלכתית[17].

ויגודה סבור שיש להחזיר לבתי הדין הרבניים את הסמכות לקיים בוררויות בדיני ממונות, עם זאת ויגודה סבור שיש לעיתים צדק בביקורת שנמתחת על התנהלות בתי הדין הרבניים. ויגודה תומך בקיום בתי דין וולונטריים לממונות (לצד מערכת המשפט): "פרט לכך שזה חשוב מצד עצמו, הכרחי שאנשי הלכה יתמודדו עם הריאליה. ברגע שצריך להתמודד עם בעיות וסכסוכים אמיתיים, זה מחייב את אנשי ההלכה לתרגם את עקרונות ההלכה למציאות של ימינו, מה שתמיד היה תפקיד ההלכה"[18].

ספרים ומאמרים

ספרים

מאמרים בולטים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר האוניברסיטה העברית
  2. ^ "כנס הרמב"ם" בטבריה
    "ליל שבועות בירושלים"
    בית כנסת אהל נחמה
    "איפה תלמדו הלילה" וואלה
    הוצאת שטיינזלץ
    עמנואל לוינס: אמת משפט וצדק במדינת ישראל
    "צומת: צוותי מדע ותורה"
  3. ^ "לחן מקורי, משפטים מהמקורות", ערוץ 7
  4. ^ אתר 'ישיבת הר עציון'
  5. ^ אתר 'המרכז הבינתחומי הרצליה'
  6. ^ אתר 'המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט'
  7. ^ "לחן מקורי, משפטים מהמקורות", ערוץ 7
  8. ^ 'כנסת פתוחה'
  9. ^ אתר משרד המשפטים
  10. ^ לדוגמה: עא 7187/12 עו"ד ליאור צמח נ' אל על נתיבי אויר לישראל; עפ 7637/05 שלמה יוסף נ' מדינת ישראל; עא 5869/03 נילי חרמון נ' בנימין גולוב, נט (3) 1; בגץ 5413/07 פלוני נ' מדינת ישראל משרד הבריאות, סב (2) 856; בגץ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות; עמ' 11061/04 הוועדה המחוזית לתכנון ובניה-מחוז חיפה נ' עיריית קריית אתא; דנא 2121/12 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין אורבך; עא 8991/04 בורהאן סובחי יעקוב ברגות נ' זוהיר ברגות נצרת; עא 3388/12 נהרות משלחות רפטינג בע"מ נ' עזבון המנוח שלמה חרובי ז"ל; רעא 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל, סג (2) 511
  11. ^ 'בשבע'
  12. ^ "מתעלמים מהמשפט העברי", באתר 'כיפה'
  13. ^ "מי מפחד ממשפט עברי"
  14. ^ "להביא פסיקה זרה ולהציג ספרות לועזית"
  15. ^ "מי מכשיל את הצעת החוק לשימוש במשפט עברי", nrg
  16. ^ גיליון 62, באתר של משרד המשפטים, גליונות פרשת השבוע (פרשת משפטים)
  17. ^ בשבע
  18. ^ בשבע
  19. ^ "חוק לישראל: שכירות ושאילה", אתר 'מורשת המשפט בישראל'
  20. ^ "חוק לישראל: השבת אבדה", אתר 'מורשת המשפט בישראל'
  21. ^ "ספר חדש - חוק לישראל - שליחות"
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0