חורבת אריסטובוליה
חורבת אריסטובוליה היא חורבה הממוקמת כקילומטר אחד דרומית מזרחית לתל זיף שבדרום הר חברון, ובה שכנה לפי הסברה העיירה היהודית הקדומה אריסטובוליה (בארמית - ארשתובול) שבמחוז זיף[1].
החורבה נזכרת כבר במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, תחת השם ח'רבת אסטבל (הגרסה הערבית לשם היווני "אריסטובולוס").
לפי הסברה, כאן שכנה העיר "אריסטובוליה", הנזכרת בחיבור הנוצרי הקדום "חיי אותימיוס" מאת קירילוס מסקיתופוליס, המתאר נס שחולל הנזיר אותימיוס בעיירה "אריסטובוליה" במדבר זיף, כאשר ריפא את בנו של ראש העיירה[2].
העיירה נזכרת בשני שטרות שונים ממדבר יהודה, שלפי הסברה, מקורם במערת הסלע הסמוכה[3]:
השטר הראשון (פפירוס נחל צאלים 69) הוא שטר נישואין מבוטל הכתוב ביוונית משנת 130 לספירה, שנערך לפי הכתוב באריסטובוליה, של כלה בשם "סלומה" לגבר מהכפר "יקים שבזיף" (שם יישוב זה, המזוהה עם העיר המקראית הקין, השתמר ככל הנראה באתר "נבי יקין", צפונית לתל זיף)[4].
השטר השני הוא שטר "מחילת כתובה" בארמית, משנת 140 לספירה, 4 שנים לאחר דיכוי מרד בר כוכבא ("שנת ארבע לחורבן בית ישראל"), בו נזכר "אבשלם בר שמעון מן ארשתובול" (וכן נזכר היישוב "ענב העליונה", המזוהה עם ענב המקראית)[5].
על סמך שמו של האתר, יש המציעים לייחס את הקמתו לתקופה החשמונאית, וככל הנראה לימיו של יהודה אריסטובולוס הראשון, כלומר, לשנת 104 לפני הספירה[6].
בחורבה נמצאו שרידי כנסייה, עם עמודים, כותרות ופסיפסים[7].
הערות שוליים
- ^ ד' שר-אבי, אריסטובוליה שבזיף, מחקרי יהודה ושומרון, טו (תשס"ו), עמ' 151-160.
- ^ ד' שר-אבי, אריסטובוליה שבזיף, מחקרי יהודה ושומרון, טו (תשס"ו), עמ' 151-160.
- ^ ד' עמית וח' אשל, מרד בר כוכבא בדרום הר חברון, ארץ ישראל כו, תשנ"ו, עמ' 463-469.
- ^ H.M. Cotton, Greek Documentary Texts, in: H. M. Cotton & A.Yardeni, DJD27 - Aramaic, Hebrew and Greek Texts from Nahal Hever and other Sites, The Seiyal Collection II, Oxford, pp. 255
- ^ H.M. Cotton, Greek Documentary Texts, in: H. M. Cotton & A.Yardeni, DJD27 - Aramaic, Hebrew and Greek Texts from Nahal Hever and other Sites, The Seiyal Collection II, Oxford, pp. 250-274
- ^ א' אשל, ח' אשל וע' ירדני, שטר משנת ארבע לחורבן בית ישראל, קתדרה 132, תמוז תשס"ט, עמ' 5-24.
- ^ ד' שר-אבי, אריסטובוליה שבזיף, מחקרי יהודה ושומרון, טו (תשס"ו), עמ' 151-160.
