חטיפת מרדכי קורנגולד
חטיפת מרדכי קורנגולד התרחשה בירושלים ב-29 בדצמבר 1944, במסגרת הסזון, והסתיימה בשחרורו כעבור שבוע.
רקע
מרדכי קורנגולד, בן שש-עשרה וחצי, היה חבר בתנועת הנוער הציונית דתית ברית החשמונאים, אשר שימשה כמאגר כוח אדם מבצעי לפעולות האצ"ל והלח"י, וכך פעל קורנגולד בלח"י. בהמשך התקבל לעבודה כשליח בסוכנות היהודית.[1]
באותה תקופה, דצמבר 1944, החלו ההגנה והפלמ"ח לנהל מאבק נגד האצ"ל, שכונה "הסזון", כדי לאלצו לחדול מביצוע פעולות נגד כוחות המנדט הבריטי. המאבק כלל הסגרת אנשי אצ"ל לידי הבריטים וכן אירועים שבהם הוחזקו אנשי אצ"ל בידי אנשי הגנה בתנאים קשים תוך חקירות שלוו לעיתים באלימות. במסגרת פעולות אלו, נחשד כנראה קורנגולד שהוא משמש כ"מודיע" של האצ"ל בסוכנות היהודית ולכן הוחלט לחטוף ולחקור אותו. החטיפה עוררה סערה בירושלים.[2]
החטיפה והמעצר
החטיפה בוצעה בערב ב-29 בדצמבר 1944, באותו ערב שבו בוצעה גם חטיפת דניאל ינובסקי ובאותה שיטה - שני "שוטרים", אחד "אנגלי" והאחר "יהודי", מלווים בבלש ללא מדים, הגיעו לביתו של קורנגולד והודיעו לו כי באו לעוצרו. הם אזקו והובילו אותו למכונית שהמתינה בחוץ. כל הפעולה נמשכה דקות מספר ואיש מן הנוכחים לא העלה על דעתו כי מדובר בחטיפה.
אביו של קורנגולד פנה לרב אריה לוין וביקשו לברר אצל השלטונות מה עלה בגורלו של בנו. לוין, הלך עוד באותו לילה אל מרכז הבולשת בירושלים ושאל את הקצין התורן היכן מרדכי קורנגולד ובמה מאשימים אותו. הקצין בדק והודיע ללוין: "אנו לא עצרנו אותו. עשו זאת אחיכם היהודים".
החוטפים השכיבו את קורנגולד על רִצפת המכונית, כשעיניו קשורות, והביאוהו לחדר המעצר במערה שליד משמר העמק. אחר-כך הוסרה המטפחת מעל עיניו, אך השומרים היו נכנסים אליו במסכות על פניהם ולא דיברו אתו הוא עצמו ביקש מהם רק תפילין וסידור ונענה בחיוב. בהמשך שהה מספר ימים בבידוד מוחלט. אחר-כך הובא לחקירה במהלכה ספג מכות. קורנגולד נשאל על חבריו, שהיו אנשי אצ"ל, ונתבקש לספר על פגישותיהם ומעשיהם. חוקריו האשימו אותו בהדבקת כרוזים של אצ"ל והוא נדרש למסור את שמות החברים שהיו אתו. כן שאלו אותו על עבודתו בסוכנות היהודית ועל הקשר בין עבודתו לבין פעילותו המחתרתית. קורנגולד הכחיש שהיה חבר באצ"ל, אבל לא סיפר לחוקריו כי היה חבר לח"י. כשעובדת חברותו בלח"י נודעה לחוקריו הם הודיעו לו על שחרורו.[3]
השחרור
קורנגולד הוכנס למכונית, כשעיניו קשורות, והוסע לאחד הפרדסים בקרבת כפר-סבא. שם הוסרה המטפחת מעיניו, נמסר לו כי נחטף בטעות, ניתנה לו חצי לירה להוצאות הדרך, ונאמר לו: "רוץ לכיוון האורות. זוהי כפר-סבא". מרוב התרגשות, מעד ונפל. שומריו האיצו בו לקום ולהמשיך בריצה, ותוך כדי כך הסתלקו מן המקום.[4][5]
לאחר שחרורו, הוזמן קורנגולד למשרדי הבולשת בירושלים ונתבקש לתאר את פרטי חטיפתו, מקום מעצרו ומה עשו בו בזמן המעצר. לאחר מכן הודיעו לו שהוחלט להטיל עליו מעצר בית. כן הוטל עליו להתייצב פעמיים ביום בתחנת המשטרה.[3]
קישורים חיצוניים
- יהודה לפידות, הסזון - ציד אחים, עמוד 210, הוצאת מכון ז'בוטינסקי בישראל, תל אביב, 1994, באתר דעת
(מהדורה מחודשת) - סזון: חטיפת מרדכי קורנגולד, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ שני יהודים נחטפו בירושלים, הארץ, 1 בינואר 1945
- ^ נחטף חבר "ברית החשמונאים" בירושלים, המשקיף, 1 בינואר 1945
- ^ 3.0 3.1 סזון: חטיפת מרדכי קורנגולד, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ ארכיון צה"ל, תיק פלמ"ח 19/801
- ^ מ.קורנגולד שוחרר ע"י חוטפיו, המשקיף, 8 בינואר 1945
