חיה גילאור
| תאריך עלייה | 1946 |
|---|---|
| בן זוג | ישראל גילאור |
| מספר צאצאים | 4 |
חיה גילאור (4 בפברואר 1924 – 15 בינואר 2018) הייתה סופרת ילדים ישראלית.
ביוגרפיה
גילאור נולדה במוקצ'בו, צ'כיה (כיום בתחומי אוקראינה) כחיה פרידמן. היא למדה בגימנסיה ריאלית והייתה פעילה בתנועת השומר הצעיר ולמדה עברית.
במלחמת העולם השנייה נשלחה למחנה ההשמדה אושוויץ. לאחר שחרורה, יצאה מטעם תנועת השומר הצעיר לבודפשט בהונגריה להכשרה ולצורך הוראת עברית. לאחר מכן שבה לפראג ומשם עלתה ארצה ב-1946.
עלייתה לארץ של גילאור הייתה בלתי לגאלית והיא נעצרה בידי הבריטים ונכלאה במחנה המעצר בעתלית. לאחר שחרורה השתקעה בקיבוץ המעפיל. היא נישאה לישראל גילאור שהיה ממייסדי הקיבוץ, ולהם נולדו 4 ילדים.
גילאור עסקה בהוראה במשך עשרים וארבע שנים ועבדה במפעל "תגה" - שותפות מוגבלת בבעלות הקיבוץ, העוסקת בייצור ובשיווק גרביים והלבשה תחתונה[1].
היא נפטרה בשנת 2018 ונטמנה בבית העלמין בקיבוץ המעפיל[2].
יצירותיה
כתביה של גילאור יצאו לאור, וכמו כן התפרסמו ברדיו, ובעיתוני ילדים ונוער.
ספריה:
- קוביות קוביות : שירים (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ״ד 1983) - איורים – עידית שולמן
- אומי והסערה הנוראה (קריית גת : דני ספרים, 1994) - איורים – שרה בת-אור
- נוצות לבנות (קריית גת : דני ספרים, 1996) - איורים – יפעת נחשון
- סופו של משחק (תל אביב : מורשת, תשנ״ו 1996) - איורים – כריסטינה קדמון
- חגיגה בגשם (קריית גת : דני ספרים, 1998) - איורים – נורית צרפתי
- הגנב (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1999) - איורים – כריסטינה קדמון
- הצלקת (קריית גת : דני ספרים, 1999) - איורים – נורית צרפתי
- הטיול המיוחד של ירון ורינת (קרית-גת : דני ספרים, 2000) - איורים – ורדה לבני
- פלא נשיקות ועוד : סיפורים קצרצרים מאד (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2001) - איורים – אודי ליכטשיין
- חגיגה ביער (קריית גת : דני ספרים, 2004) - איורים – מיכל פרומר
- דסקית של חייל : סיפורים מהחיים (קריית גת : דני ספרים, תשס״ה 2005)
לקריאה נוספת
- חובב, לאה. בצחוק ובדמע : עיון ביצירותיה של חיה גילאור. מעגלי קריאה, חוב' 29 (תשס״ג 2002), עמ' 56–65.
הערות שוליים
- ^ חיה גילאור (1924–2018), באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
- ^ חיה גילאור ז"ל – אבלים: המשפחה וקיבוץ המעפיל.
