חייל הברונזה של טאלין
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | חללים סובייטים מתקופת מלחמת העולם השנייה |
| מיקום |
גבעת טיניסמגי, טאלין, אסטוניה  |
| הקמה ובנייה | |
| יוצר | אן רוס, ארנולד אלאס |
|
(למפת טאלין רגילה)   חייל הברונזה של טאלין | |
חיל הברונזה (אסטונית: Pronkssõdur; רוסית: Бронзовый Солдат) הוא הכינוי הנפוץ לאנדרטה למשחררי טאלין. האנדרטה המציינת מספר קברים צבאיים והמנציחה חללים סובייטים מתקופת מלחמת העולם השנייה הנמצאת בטאלין שבאסטוניה. האנדרטה נפתחה ב-22 בספטמבר 1947, שלוש שנים לאחר כניסתו של הצבא האדום לטאלין ב-1944 במלחמת העולם השנייה.
האנדרטה מורכבת מקיר אבן עשוי דולומיט ופסל ברונזה של חייל הלבוש במדי הצבא האדום מתקופת מלחמת העולם השנייה. מיקומה המקורי של האנדרטה היה בפארק קטן בגבעת טיניסמגי (Tõnismägi) שבמרכז טאלין, מעל אתר קבורה קטן של חללים סובייטים. באפריל 2007 החליטה ממשלת אסטוניה להעביר את האנדרטה ואת גופות החללים הסובייטים לבית העלמין הצבאי של טאלין. לקרובים ניתנה הזכות לבקש שיקיריהם יקברו במקום שונה מהמקום המיועד, וחלק מן הגופות הועברו לקבורה ברוסיה לבקשת המשפחות. גופתה של החובשת היהודייה ילנה (לנינה) וַרְשַבְסְקָיָה (Варшавская) הועברה לישראל ונקברה בהר הזיתים.
הבדלים בפרשנות למשמעות לאירועים שהאנדרטה מייצגת הביאו למחלוקות בין התושבים הרוסים לבין האסטונים, ובין הפדרציה הרוסית לבין אסטוניה. המחלוקת סביב מיקומה החדש את האנדרטה הגיעה לשיאה בשני לילות של מהומות בטאלין (ליל הברונזה) ובמהומות סביב השגרירות האסטונית במוסקבה. האירועים זכו לעניין בינלאומי והובילו למגוון תגובות פוליטיות.
המחלוקת סביב האנדרטה
האנדרטה הוקמה על ידי הרשויות הסובייטיות לזכר משחררי טאלין. ידוע כי לא נערכו קרבות בין הצבא הגרמני לצבא האדום עם כניסתו של הצבא האדום לעיר, ב-22 בספטמבר 1944. מחד גיסא, אף על פי שהגרמנים לא לחמו בסובייטים בטאלין, הם כן נסוגו בעקבות הלחץ מהתקדמותו של הצבא האדום. מאידך גיסא, הוועידה הלאומית של הרפובליקה האסטונית ניסתה להקים מחדש עצמאות אסטונית על ידי תפיסת השלטון בטאלין, הכריזה על ממשלה זמנית ועל עצמאות עוד ב-18 בספטמבר 1944.
האנדרטה הקודמת
לאנדרטה זו קדמה אנדרטה של פירמידת עץ בגובה מטר, ובקוטר 20 ס"מ, שצבעה כחול ומעליה כוכב אדום. אנדרטה זו נהרסה על ידי שתי נערות אסטוניות, אילי יורגנסון ואגידה פאבל, ב-8 במאי 1946, שעשו זאת במחאה על ההרס הסובייטי של אנדרטות לזכר מלחמת העצמאות של אסטוניה. הם נתפסו על ידי הנ.ק.ו.ד. ונשלחו לגולאג.
תיאור האנדרטה
האנדרטה עם פסל של חייל כשמאחוריו קיר אבן הוקמה ב-1947 על ידי הפסל האסטוני אן רוס, ובפיקוח האדריכל ארנולד אלאס. הפסל הושלם ב-22 בספטמבר 1947, יום השנה השלישי לכניסת הצבא האדום לטאלין. במקור יועדה האנדרטה להיות אנדרטה רשמית לזכר חללי הצבא האדום שנהרגו במלחמת העולם השנייה, וב-1964 הוצבה למול האנדרטה אש תמיד. כאשר אסטוניה זכתה לעצמאות ב-1991, הוסרה אש התמיד, וייעוד האנדרטה שונה ל"זכר הנופלים במלחמת העולם השנייה".
קברים צבאיים
ב-25 בספטמבר 1944 שרידי גופותיהם של שני חללים סובייטים נקברו במרכז גבעת טיניסמגי, וגופות נוספות נקברו במקום באפריל 1945. ב-12 ביוני 1945, לאחר קבורתם של החללים הסובייטים, שונה שמה של הכיכר לכיכר המשחררים. מספרם המדויק ושמותיהם של החללים הקבורים במקום לא היה ידוע בוודאות עד לחפירות שבוצעו במקום ב-2007, אף על פי ששר החוץ האסטוני הורה לקיים חקירה מקיפה בנושא עוד ב-2006. על פי משרד ההגנה האסטוני נמצאו באתר 12 גופות, שהועברו מהמקום ב-2 במאי 2007.
העברת האנדרטה
חייל הברונזה היה בעל ערך סמלי חשוב לקהילת הרוסים שהיגרו לאסטוניה לאחר מלחמת העולם השנייה, וסימל לא רק את הניצחון הסובייטי על גרמניה הנאצית במלחמה הפטריוטית הגדולה, אך גם את דרישותיהם לזכויות באסטוניה. אסטונים רבים ראו בפסל הברונזה סמל לכיבוש הסובייטי ולדיכוי לפני, ולאחר, הכיבוש הנאצי.
באוקטובר 2006 מפלגות הקואליציה בראשות ראש הממשלה אנדרוס אנסיפ הגישו לפרלמנט את הצעת "חוק ההגנה על קברי החיילים", שהתקבלה ב-10 בינואר 2007 ולמחרת אושרה על ידי הנשיא תומאס הנדריק אילווס. באותה השנה חוקק גם "החוק על המבנים בשטח קברי החיילים", שלא אושר על ידי הנשיא מחמת אי-ההתאמה לחוקה. בפברואר 2007 ניסו ללא הצלחה לאומנים אסטונים להציב על הפסל תיל ושילוט "רוצחי העם האסטוני". רוסיה היום (נובוסטי), הרדיו הרשמי של הפדרציה הרוסית, דיווח באתרו כי הפסל הושחת בציור צלב קרס.
הוועד האנטי-פאשיסטי של אסטוניה בראשות ארנולד מרי התנגד להעברת האנדרטה ממקומה ובשיתוף פעולה עם התנועה "משמר הלילה" ארגן הפגנות רחוב, שלא עוררו תהודה ציבורית נרחבת.
באפריל 2007, הממשלה החדשה של אנדרוס אנסיפ, בהתאם לחוק ההגנה על קברי החיילים, החלה בהכנות אחרונות להעברת הקברים, לאחר שזכתה למנדט פוליטי בבחירות לפרלמנט במרץ. ההחלטה עוררה ויכוח סוער במדינה, הפגנות ענק ומהומות (שלוו בביזה) שנמשכו שני לילות. בבוקר 27 באפריל 2007, לאחר ליל המהומות הראשון, התכנסה הממשלה לישיבת חירום והחליטה לפנות ללא דיחוי את האנדרטה ממקומה, מסיבות ביטחוניות.
בנוסף למהומות סבלה אסטוניה ממתקפת סייבר שהתחילה ב-27 באפריל ונמשכה עד 15 במאי שפגעה באופן קשה באתרי אינטרנט של משרדי הממשלה, מפלגות, עיתונים ובנקים גדולים.[1][2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ian Traynor, Russia accused of unleashing cyberwar to disable Estonia, הגארדיאן
- ^ ESTONIA'S CYBER ATTACKS: WORLD'S FIRST VIRTUAL ATTACK AGAINST NATION STATE, מזכר מהשגרירות האמריקאית בטאלין, ויקיליקס
