חיים בן-שימול
חיים בן-שימול (בצרפתית: Haïm Benchimol; 1834–1915) היה עיתונאי, איש עסקים ופילנתרופ, מראשי הקהילה היהודית בטנג'יר, מרוקו.
קורות חיים
חיים בן-שימול נולד בשנת 1834 בטנג'יר. כמו אחרים מבני משפחתו הוא עבד תחילה כמתורגמן ומתווך של המשלחת הדיפלומטית הצרפתית בטנג'יר, וכתוצאה ממעמד זה נהנה מקפיטולציות והגנה. בהמשך חייו הוא היה למנהל המקומי בטנג'יר של "הבנק הטרנס-אטלנטי" (Banque Transatlantique) וכן שימש בתור נציג מקומי של חברות מסחר בינלאומי כגון Paquet. בזכות תפקידיו אלה הוא צבר הון רב במהלך חייו. עבור שירותו למשלחת הדיפלומטית הצרפתית בטנג'יר הוא קיבל את אות לגיון הכבוד. בן שימול היה ידוע גם בתור אחד ממייסדי אגודת הבונים החופשיים במרוקו.
בשנת 1886 הסופר הצרפתי אדוארד דרימון בספרו האנטישמי כנגד יהדות צרפת (La France juive) האשים את חיים בן-שימול בתור מי שהיה בעל השפעה בזויה על המשלחת הדיפלומטית הצרפתית בטנג'יר. בן-שימול מצדו ניהל קמפיין כנגד דרימון והתעמולה האנטי-יהודית שלו.
בשנת 1888 רכש בן-שימול את העיתון Le Réveil du Maroc, העיתון הראשון במרוקו בשפה הצרפתית, לאחר פטירתו של עורכו הקודם עו"ד אברהם לוי-כהן. העיתון בניהולו לא היה עיתון יהודי באופן מוצהר, אך פעל למען מטרות יהודיות. כמו כן העיתון המשיך את המגמה הפרו-צרפתית הברורה שהונהגה בו מראשיתו. בנוסף לעיתון זה בן-שימול שימש בתור עיתונאי מקומי עבור סוכנות הידיעות הצרפתית והעיתון La France.
בשנת 1890 נבחר לעמוד בראש ועד הקהילה היהודית בטנג'יר ("הח'ונטה"), וכמו כן היה ליושב ראש הוועד האזורי של כל ישראל חברים. הוא היה מהמנהיגים הבולטים של קהילות יהודי מרוקו כולן באותן שנים. בנוסף עסק רבות בפילנתרופיה ונהג לתרום למוסדות הקהילה היהודית, וכיושב ראש הקהילה הנהיג בהן רפורמות שונות.
נפטר בטנג'יר בשנת 1915 ונזכר כאחד מהמנהיגים הבולטים של קהילת יהודי טנג'יר.
בית החולים בן שימול
אחד ממפעליו הגדולים ביותר של חיים בן שימול היה הקמת בית חולים יהודי מודרני בטנג'יר. הוא הקדיש את המוסד לזכר אשתו, בת למשפחת טולידנו, שנפטרה כמה שנים לפני כן. בית החולים הוקם בשנת 1905 בתוך מבנה גדול, והתפרס על פני שטח של כשני קילומטרים רבועים. משימתו העיקרית הייתה להעניק טיפול רפואי חינם ליהודים נזקקים שאין ביכולתם לשלם עבור טיפול רפואי לעצמם, אך הוא העניק לעיתים טיפול רפואי גם למוסלמים עניים.
חיים בן שימול עבד רבות כדי לשכלל את בית החולים והביא ציוד וכוח אדם מתקדם. אחד מהרופאים הבולטים בבית החולים היה ד"ר משה מני, יליד חברון בן למשפחת מני הידועה, שחי עוד קודם לכן במרוקו ועבד במוגדור בתור רופא של שליט מרוקו מולאי חפיז. לאחר הדחתו של המלך חפיז עבר ד"ר מני לטנג'יר, ניהל קליניקה פרטית, ולאחר הקמת בית החולים החל לעבוד בו.
בית החולים בן שימול (Hospital Benchimol) המשיך לפעול עשרות שנים לאחר פטירתו של חיים בן שימול בשנת 1915, וטיפל באלפי חולים מדי שנה. חיים בן שימול הוריש לבית החולים חלק ניכר מנכסיו, ששוויים נאמד במיליוני פרנקים, והם שימשו למימון פעילותו לאורך שנים ארוכות. מבנה בית החולים עמד על תילו עד אפריל 2010, אז הוא נהרס על ידי הרשויות המרוקאיות, 105 שנה לאחר הקמתו. צעד זה עורר ביקורת רבה בקרב חוגים יהודיים במרוקו ומחוצה לה.[1][2]
לקריאה נוספת
- Mitchell M. Serels, A History of The Jews of Tangier in The Nineteenth and Twentieth Centuries, New York: Sepher-Hermon Press, 1991.
- Cohen, Pierre. La presse juive éditée au Maroc, 1870–1963, Rabat: Publications du GREJM, 2007.
קישורים חיצוניים
- Hospital Benchimol de Tánger בוויקיפדיה הספרדית.
- Jamaa Baida. "Benchimol, Haïm." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.
הערות שוליים
- ^ אורנית עצר, מרוקו: הרשויות הרסו בית חולים יהודי, באתר ערוץ 7, 27 באפריל 2010.
- ^ ניר יהב, זעם במרוקו: הרשויות הרסו בי"ח יהודי בפסח, באתר וואלה!, 27 באפריל 2010.
