רבי חיים דייטשמן
רבי חיים (יואכים) דייטשמן (או דויטשמן; בגרמנית: Joachim Deutschmann; ז' באדר תק"כ, 24 בפברואר 1760 – ט"ו בכסלו תקצ"ז, 24 בנובמבר 1836) היה רב בוהמי, אב בית דין וראש ישיבה בגביץ', טרביץ' וקעלין.
ביוגרפיה
נולד ברייכנוי, בגיל ארבע-עשרה יצא לישיבת הנודע ביהודה בפראג. בבירה למד גם בביתו של הרופא יונה ייטלש גרמנית ופילוסופיה יהודית, יחד עם בנו ברוך ייטלש. ב-1780 עזב לישיבתו של רבי שמואל קעלין בעמח"ס "מחצית השקל" בבוסקוביץ. ב-1784 נשא לאישה את רייזעל רוזנבאום, בת סוחר. הוא בילה עוד כשנתיים עם הרב נתן אדלר שהזדמן אז לבוסקוביץ לאחר שגורש מפרנקפורט דמיין, ועמיתו ללימודים היה משה סופר הצעיר. הלה ניסה לעזור לו לקבל את תפקיד אב"ד נייטרא, ללא הצלחה.
את משרת רבנותו הראשונה קיבל בהיותו בן 34 בשנת תקנ"ד (1794) בהרשיץ (Hořice v Podkrkonoší). משם ניסה לעבור לרייכנוי, אך האשמה בקשרים עם שבתאים סיכלה את המינוי. ב-1812 התקבל לאב"ד בגביץ' ובשנת ה'תק"פ (1820) בטרביץ' (טרעביטש). בשנת ה'תקפ"ט, 1829, התמנה לאב"ד קעלין והחזיק במשרתו זו עד פטירתו. בערים בהן ישב קיים תמיד ישיבה גדולה למדי. בין מי שלמדו אצלו נמנו הרבנים ברוך גויטיין בעמח"ס "כסף נבחר", לאופולד לעף, יששכר בר אילווי, הכתב סופר וליב שוואב. כמו כן נודע כפטרון ואוהד של ההשכלה המתונה, ובין היתר התערב עבור שוואב אצל הרב הכולל למורביה, מרדכי בנט, שרצה לשלול ממנו היתר לשמש אב"ד מפני שנחשב משכיל מדי.
לקריאה נוספת
- Julius Carlebach, Michael Brocke, Biographisches Handbuch der Rabbiner: Die Rabbiner der Emanzipationszeit in Den Deutschen, Böhmischen und Großpolnischen Ländern 1781-1871, Walter de Gruyter, 2004. עמ' 250.
- הרב משה אלכסנדר זושא קינסטליכר, החתם סופר ובני דורו: אישים בתשובות חתם סופר, בני ברק, תשנ"ג, פריט קצא.
