יוליוס קרליבך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוליוס קרליבך
הרב פרופ' יוליוס קרליבך
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יוליוס (יצחק) קרליבךגרמנית: Julius Carlebach;‏ 28 בדצמבר 192216 באפריל 2001) היה רב וחוקר יהודי-גרמני. בן למשפחת קרליבך.

ביוגרפיה

יוליוס קרליבך, שנקרא "בולי" (Buli) בפי משפחתו, נולד בעיר המבורג שבגרמניה, הבכור במשפחה בת תשעה אחים. אביו, הרב ד"ר יוסף צבי קרליבך היה הרב הראשי של המבורג ואלטונה ובן למשפחת רבנים מפורסמת. הוא, יחד עם אמם אלישבע חנה (בשמה הלועזי שארלוטה) לבית פרויס, ושלוש מאחיותיו, רות (ילידת 1926), נעמי (ילידת 1927) ושרה (ילידת 1928) נרצחו בשואה, ב-26 במרץ 1942 ביער ביקרניקי שעל יד ריגה. אחד מאחיו, שלמה (יליד 17 באוגוסט 1925), שנשלח יחד עם ההורים והאחיות ליונגפרנהוף, ניצל ומאוחר יותר היגר לארצות הברית ומשמש כמנהל רוחני בישיבת רבנו חיים ברלין. בן דודו הוא העיתונאי הנודע ד"ר עזריאל קרליבך.[1]

הוא ואחותו יהודית נשלחו לבריטניה במסגרת הקינדר-טרנספורט. אחות נוספת, מרים, לימים חוקרת מוכרת, נשלחה לחיפה, והאחיות אווה (חווה) שולמית ואסתר הגיעו אף הן לאנגליה ובכך ניצלו. למד בבית ספר בלונדון עד גיל 16, ויצא לחפש עבודה. כשהיה בן 18 נעצר על האי מאן, והצטרף לחיל החפרים הבריטי. אחר כך גויס לצי המלכותי הבריטי, והיה מלח צבאי. כמו כן האזין לצוללות הגרמניות במלחמת העולם השנייה ותירגם את ההודעות שלהן.

לאחר המלחמה, ב-1946, קיבל אזרחות בריטית. לאחר מכן ניסה להתקבל לאוניברסיטאות שונות, ומשנכשל בכך עבד כמנקה רצפות במועדון לילה, עד שקיבל הצעה לשמש כמנהל בית יתומים יהודי בנורווד שבדרום לונדון, תפקיד שבו שימש עשר שנים. באותה עת גם למד סוציולוגיה באוניברסיטת לונדון. בבית היתומים הכיר את מירנה לנדאו, מורה יוצאת דרום אפריקה, וב-1959 נישאו. לאחר נישואיהם נסעו לקניה, שם שימש כרב יהודי קניה במשך ארבע שנים, היה חבר בכיר באגודה להגנת הילד של קניה, וסייע להקמת בית ספר ישראל–קניה לעבודה סוציאלית בכפרים (Kenya Israel School of Rural Social Work). שני בניהם של יוליוס ומירנה, יוסף צבי (על שם אביו של יוליוס) ועזריאל (על שם בן דודו), נולדו בשהותם בניירובי. כמו כן כתב בעקבות השהות בעיר ספר על יהודי ניירובי (The Jews of Nairobi, 1962).

מ-1964 היה עמית מחקר לקרימינולוגיה בעמנואל קולג' (אנ') של אוניברסיטת קיימברידג'. בתקופה זו חקר באופן שיטתי את חוויותיהם של ילדי הקינדר-טרנספורט. התעניינותו בילדים מקופחים הולידה את מחקרו החלוצי שפורסם תחת השם "Caring for Children in Trouble" ב-1970. אחר כך עבר ללמד באוניברסיטת בריסטול, ולימד שם במשך שנתיים. ב-1968 היה לפרופסור חבר לסוציולוגיה[2] וללימודי ישראל באוניברסיטת סאסקס שבברייטון, ועמד בראש המחלקה לסוציולוגיה. הוא יזם תוכנית ללימודי ישראל, ומחקריו על ההיסטוריה של הרעיונות הובילו לפרסום מחקר על קרל מרקס והביקורת הרדיקלית על היהדות. כמו כן היה נשיא בית הלל המקומי, ורב כל שלושת בתי הכנסת של ברייטון.

הוא פרש מהאוניברסיטה ב-1988, וב-1989 התבקש לעבוד בבית הספר למדעי היהדות (גר') של אוניברסיטת היידלברג, והיה הרקטור ופרופסור להיסטוריה יהודית עד 1997. בבית הספר לימד היסטוריה. היה אחראי לתחיית לימודי היהדות במקום.

היה חבר הוועד המנהל של מכון ליאו בק בלונדון, ומאז 1992 היה עורך שותף של ספרי השנה של המכון.

ב-1998 פרש מתפקידיו האקדמיים. לאחר פרישתו נקשר למרכז לחקר יהדות גרמניה שהוקם אז, וב-1999 היה לפרופסור אמריטוס ללימודי יהדות גרמניה בסאסקס.[3] לאחר שפרש מתפקידיו האקדמיים חי לסירוגין בהיידלברג ובברייטון, שם נפטר בשנת 2001.

לקרליבך הייתה תוכנית, להוצאת ספר ביוגרפיות של רבנים שפעלו באזור דובר הגרמנית מאז ההשכלה. את החזון המשיך פרופ' מיכאל ברוקה ממכון שטיינהיים (אנ'). עד עתה יצאו שני כרכים.[4]

אילן יוחסין של משפחת קרליבך


אלכסנדר זוסמן אדלר
 
חנה אדלר (בת אפרים פישל יואל)
 
יוסף צבי קרליבך
 
סילי קרליבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר קרליבך (גר')
 
שלמה קרליבך (ליבק)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלה רוזנק
 
מרדכי יהודה רוזנק
 
הרטוויג נפתלי קרליבךשמשון קרליבךאפרים קרליבךוילהלם זאב (וילי) כהן
 
מרים כהן
 
צילי נויהאוז
 
ליאופולד נויהאוז (גר')עמנואל קרליבך
 
יוסף צבי קרליבך
 
אלכסנדר קרליבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק צבי רוזנק
 
 
[א] אליהו חיים קרליבך (אנ')
 
שלמה קרליבךפליקס קרליבךעזריאל קרליבךאלכסנדר כהן (מהנדס)חיים כהןליאו כהןשלמה כהן-אברבנאליוליוס קרליבך
 
מרים גיליס-קרליבך
 
ג'וליוס קרליבך (גר')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכאל רוזנק
 
 
(לעץ משפחתה)
הדסה קרליבך (צר')
נשמה קרליבך
 
ליביה (בת פינחס קהתי)
 
יצחק אורי כהן
 
ידידיה כהן
 
 
אריאל כהן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבינועם רוזנק
 
שי פירון
 
ברוריה פירוןנועה לאו
 
בנימין לאו
 
 
 
  • מופיעים בעץ רק המפורסמים לבית משפחת קרליבך, אבות המשפחה או חוליה המקשרת בין דורות
  1. ^ אחיו התאום של שלמה קרליבך


פרסים והוקרה

ב-1994 העניקה לו ממשלת גרמניה את פרס צלב הכבוד הגדול של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. ב-1997 הוענקה לו מדליית הכבוד של מדינת באדן-וירטמברג. ב-2002 נערכה באוניברסיטת סאסקס תערוכה לזכרו, שנקראה "The diverse life of Julius Carlebach, 1922-2001".[5] בית הספר ללימודי יהדות בהיידלברג הוציא לזכרו ספר בשם "Yagdil Tora we-Ya’adir" (יגדיל תורה ויאדיר).[6]

מספריו ומאמריו

ספרים
  • The Jews of Nairobi. Nairobi 1962nd
  • Caring for Children in Trouble. London 1970.
  • Judaism in the German environment. Tübingen 1977.
  • Karl Marx and the Radical Critique of Judaism. London, Routledge and Kegan Paul, 1978, מסת"ב 0-7100-8279-7.
  • Second Chance: Two Centuries Of German-speaking Jews in the United Kingdom edited by Werner E. Mosse, Julius Carlebach, Gerhard Hirschfeld, Aubrey Newman, Arnold Paucker, Peter Pulzer, J.C.B. Mohr, London, 1991.
  • Problems of the Jewish University life. London 1981.
  • Orthodox Jewry in Germany - the Final Stages of Tübingen 1986.
  • On the history of the Jewish woman in Germany. (Ed.), Berlin 1993.
  • החינוך בעליית הנוער: ארבעה עיונים, תל אביב: עליית הנוער, תשמ"ג 1983

מאמרים

  • "Juvenile prostitutes in Nairobi". East Africa Studies, Vol 16 (1962)
  • "Family relationships of deprived and non-deprived Kikuyu children from polygamous marriages." Journal of Tropical Pediatrics (1967) Vol. 13, no. 4, pp. 185–200.
  • "The Forgotten Connection: Women and Jews in the Conflict between Enlightenment and Romanticism". Leo Baeck Institute Yearbook (1979) Vol. 24, no. 1, pp 107–138

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אביו של הד"ר עזריאל קרליבך, הרב אפרים קרליבך, הוא אחיו של האב, הרב יוסף צבי קרליבך.
  2. ^ Social theory, identity and culture באתר אוניברסיטת סאסקס
  3. ^ Julius Carlebach בעיתון אוניברסיטת סאסקס
  4. ^ Biographisches Handbuch der Rabbiner (BHR) באתר מכון שטיינהיים
  5. ^ Bulletin - University of Sussex
  6. ^ Hanna Liss (ed.), Yagdil Tora we-Ya'adir: Gedenkschrift für Julius Carlebach, Universitätsverlag Winter, 2003 מסת"ב 9783825314507
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0