חינא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בהלכה, חינא הוא כינוי לשורה של תקנות אותם תיקנו חז"ל כדי להקל על הנשים לגבות את כתובתן מבעליהם, ומטרתו כדי לגרום חן אהבה בין האיש והאישה.

אחת מתקנות אלו היא, שאם אדם מת והשאיר כסף אצל בעל חובו, נותנים זכות קדימה לאלמנה לגביית כתובתה, על פני בעלי החובות והיורשים.

נחלקו הראשונים בקשר לסיבת התקנות: לפי דעה אחת, התקנות הן כדי שלא ימנעו הנשים מלהינשא לגברים, ולא ישנאו אותם; לפי שיטה אחרת[1], ההפך הוא הנכון; כדי שהאלמנות ימצאו חן בעיני בעליהם השניים, להינשא להן, יש צורך להקל את תנאי גביית הכתובה, כדי שיהיה להם כסף ויראו כעשירות. דעה זו, מתאימה יותר עם הכלל טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו.

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0