מסכת כתובות
מַסֶּכֶת כְּתוּבוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה. במסכת זו שלושה עשר פרקים אשר עוסקים ברובם בפרטי הלכות הכתובה (שטר ההתחייבות שכותב הבעל לאישה בשעת הנישואין), ובשאר התחייבויות הבעל והאישה זה כלפי זו, וזו כלפי זה. במסכת נידונים גם הלכות אונס ומפתה ומוציא שם רע.
מסכת זו מכונה גם בשם ש"ס קטן, כיוון שנידונים בה אגב העיון בהתחייבויות הכספיות בין בני הזוג עניינים רבים מהתלמוד כולו (כפי שציין ה"ברכי יוסף" על יורה דעה סימן רמ"ו), ובהם סוגיות יסודיות כגון חזקה, רוב, טענת מיגו טענת ברי ושמא ועוד נושאים רבים המהווים את יסודות המשפט העברי.
בתלמוד בבלי יש למסכת זו 111 דפים.
תוכן עניינים
מיקומה של המסכת בסדר נשים
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הטעם שמסכת זו מופיעה מיד אחר כך מסכת יבמות הוא על מנת שלא להבדיל בין שתי מסכתות שענינם אחד - מעשה הביאה.
פרקי המסכת
- בְּתוּלָה נִשֵּׂאת ליום הרביעי (עשר משניות[1]) - דיני חופה ונישואין, ודיונים הלכתיים בנוגע לסכום הכתובה.
- הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְאַרְמָלָה (עשר משניות) - דיני שטרות, דיני שבויה.
- אֵלּוּ נְעָרוֹת שיש להן קנס (תשע משניות) - דיני קנסות.
- נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתָּתָה (שתים עשר משניות) - דיני נערה (הלכה).
- אַף עַל פִּי שאמרו (תשע משניות) - דיני כתובה.
- מְצִיאַת הָאִשָּׁה (שבע משניות) - דיני ממונות בין האיש לאשתו.
- הַמַּדִּיר את אשתו (עשר משניות) - דיניהם של איש ואשה המדירים הנאה זה מזה. מסופר, כי הפרק היה תמיד שגור על לשונו של האמורא המפורסם שמואל[2].
- הָאִשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ לה נכסים (שמונה משניות) - דיני נכסי מלוג.
- הַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ (תשע משניות) - דיני קניין סילוק.
- מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שתי נשים (שש משניות) - דיני גביית הכתובה, בפרק גם מופיעה הסוגיא המפורסמת מי שהיה נשוי שלוש נשים.
- אַלְמָנָה נִזּוֹנֶת מנכסי יתומים (שש משניות) - דיני גביית מזונות האלמנה וכתובתה, ודיני אלמנה ודיינים שטועים, ודיני אלו שאין להם כתובה.
- הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה (ארבע משניות) - דיני מזונות בת אשתו ומדור האלמנה.
- שְׁנֵי דַּיָּנֵי גזירות (אחת עשר משניות) - הלכות שנאמרו על ידי שני דייני גזירות שהיו בירושלים: אדמון וחנן בן אבישלום. פרק זה נשנה במסכת זו שכן חלק מהלכותיו שנויות במסכת.
בסך הכל יש במסכת 111 משניות.
סוגיות מפורסמות במסכת
- האומר פתח פתוח מצאתי[3].
- אלמנת עיסה ומעלה עשו ביוחסין, - ספיקות בקשר ליחוס וכשרות לנישואין[4].
- חזקת הגוף מול חזקת ממון וההכרעה על ידי כאן נמצאו וכאן היו[5].
- מי שהיה נשוי שלוש נשים[6].
קישורים חיצוניים
 ציטוטים בציטוט: מסכת כתובות |
|---|
משנה מסכת כתובות, באתר ויקיטקסט- תוספתא, מסכת כתובות, באתר ויקיטקסט
- תלמוד בבלי, מסכת כתובות, באתר ויקיטקסט
- תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, באתר ויקיטקסט
- תלמוד בבלי, מסכת כתובות, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
- ↑ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ↑ מובא בסוף הפרק.
- ↑ מסכת כתובות, דף ט', עמוד א'
- ↑ מסכת כתובות, דף י"ג, עמוד א'-דף י"ד, עמוד ב'
- ↑ מסכת כתובות, דף ע"ה, עמוד ב'
- ↑ מסכת כתובות, דף צ"ג, עמוד א'
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות • פאה • דמאי • כלאיים • שביעית • תרומות • מעשרות • מעשר שני • חלה • ערלה • ביכורים |  |
| סדר מועד | שבת • עירובין • פסחים • שקלים • יומא • סוכה • ביצה • ראש השנה • תענית • מגילה • מועד קטן • חגיגה | |
| סדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין | |
| סדר נזיקין | בבא קמא • בבא מציעא • בבא בתרא • סנהדרין • מכות • שבועות • עדיות • עבודה זרה • אבות • הוריות | |
| סדר קדשים | זבחים • מנחות • חולין • בכורות • ערכין • תמורה • כריתות • מעילה • תמיד • מידות • קינים | |
| סדר טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
