חלוציות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חלוצים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה. המונח מתייחס לרוב לפעולה הנוגעת לתחילת ההתיישבות, הגעה לשטח חדש לצורך בחינתו או בנייתו, מחקר או פיתוחים חדשים בתחומם. חלוציות תיתכן גם במשמעות צבאית, שפירושה הגעה של כוח מצומצם לפתיחת שטח, להנחת יסודות כלשהם או הקדמת כוחות גדולים.

חלוציות בציונות

חלוצים אוכלים ארוחת צהריים בשדות חוות מגדל. צולם ב-1912 על ידי הצלם יעקב בן דב

מעשה החלוציות טמון עוד בימי התנ"ך, כמסופר בספר במדבר, פרק ל"ב על חלוצי העם העברי בארץ ישראל: "ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני ה'...ונכבשה הארץ...".

חלוצים במגדל בתקופת העלייה השנייה, 1912

כבר בראשית ימיה של הציונות עלה נושא החלוציות כמעשה מרכזי במטרותיה. פעולות חלוציות ראשונות לקראת סוף המאה ה-19 היו קיום העלייה הראשונה והקמת מושבותיה. בשנים מאוחרות יותר היו החלוצים בין היתר, אותם אנשים אשר עברו בארצות מוצאם בגולה הכשרות מקצועיות לקראת עלייתם לארץ ואלו אשר עלו לארץ והתיישבו בה. תנועת "החלוץ" שהוקמה ב-1917 בידי יוסף טרומפלדור, הייתה כוח חלוצי מרכזי באותן שנים. החלוצים עסקו בהקמת התיישבות חקלאית, כאשר פעלו בשנים שלאחר מכן חלוצי העלייה השנייה, העלייה השלישית. חלוצי התיישבות גם המשיכו להגיע בעליה הרביעית למרות כינוייה - "העלייה הבורגנית".

תיאור החלוץ

התואר "חלוץ" היה למושג נשגב במפעל הציוני, דוד בן-גוריון הגדיר חלוציות כך:

"מה זאת חלוציות? זוהי הכרה בשליחות היסטורית והתייצבות ללא תנאי וללא רתיעה מכל קושי וסכנה - לרשות השליחות הזאת. --- חלוציות - זהו הכשרון המוסרי וההכרח הנפשי לחיות יום יום לפי צו המצפון ולפי תביעת היעוד."

זאב ז'בוטינסקי תיאר פגישה שלו מ-1916 עם טרומפלדור, בה הוסבר לו על מושג החלוץ:

"זהו מושג רחב הרבה יותר מ"צועד בראש". כמובן דרושים גם פועלים, ואולם לא זהו המובן של המלה "חלוץ". לנו דרושים אנשים מוכנים "לכל", לכל מה שתדרוש ארץ ישראל. ל"פועל" יש האינטרסים הפועליים שלו, לחיילים ה-esprit de corps שלהם, לרופא למהנדס ולכל השאר יש הרגלים משלהם אם אפשר לומר כך. אולם אנו צריכים להקים דור, שלא יהיו לו אינטרסים ולא הרגלים. מטיל ברזל סתם. גמיש - אבל ברזל. מתכת, שאפשר לחשל ממנה כל מה שיש צורך בו בשביל המכונה הלאומית. חסר גלגל? אני הגלגל. חסרים מסמר, בורג, גלגל תנופה? קחו אותי. צריך לחפור אדמה? אני חופר. צריך להיות חייל? אני חייל. משטרה? רופא? עורכי דין? מורים? שואבי מים? בבקשה, אני עושה את הכל. אין לי פרצוף, אין פסיכולוגיה, אין רגשות, אין לי אפילו שם: אני האידיאה הטהורה של שירות, מוכן לכל, איני קשור בשום דבר; אני יודע רק ציווי אחד: לבנות.
-אין בני אדם כאלה, - אמרתי.
-יהיו.
טעיתי והוא צדק. הראשון מבני אדם כאלה ישב לפני. הוא בעצמו היה כזה: עורך דין, חייל, פועל במשק חקלאי. אפילו לתל חי בא לחפש עבודת אדמה, מצא שם את מותו מכדור של רובה, אמר "אין דבר" ומת כבן אלמוות".

לאחר הקמת מדינת ישראל

תנועת "החלוץ" המסורתית פסקה עם קום המדינה והמשכה המורשתי נטה שמאלה למפא"י והקיבוצים. בראשית המדינה הוקמו האחזויות נח"ל על ידי הממשלה.

בספרו "חזון ודרך" הגדיר דוד בן-גוריון את החלוציות כתופעה יהודית שראשיתה "באיש השח"ל [=שירות חלוצי לישראל] הראשון" - אברהם אבינו, שיצא מחרן "הלוך ונסוע הנגבה". על פי בן-גוריון חלוציות: "זוהי קודם כל אי-השלמה עם המציאות. אין עם בעולם שיש בתולדותיו גילויי אי-השלמה כתופעה מתמדת, יסודית, אורגנית כאשר יש לאומה היהודית [...] הדברים לא התחילו עם התנועה הציונית, והמפעל הציוני לא התחיל עם הקונגרס הציוני הראשון. יסוד פתח-תקווה קדם לקונגרס, מקווה-ישראל קדם לפתח תקווה, והפרדס של מונטיפיורי קדם אף למקווה ישראל. הדבר שנתחדש בדורותינו - ההתנדבות האקטיבית, רצון המהפכה והכיבוש החיובי. חלוצי ישראל לא הסתפקו עוד באי-כניעה פסיבית, אלא גמרו אומר לשנות גורלם בעצם ידיהם ולבנות לעצמם חיים חדשים. הופיעה חלוציות בונה וכובשת [...] וכל אשר יש לנו בארץ עכשיו הוא פרי מהפכה היוצרת".[1]

ראו גם

לקריאה נוספת

מאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד בן-גוריון, חזון ודרך, כרך שני, תש"י-1950, עמ' 263.
  2. ^ ביקורת: דנה קפלן וגל לוי, להשתוקק ולכבוש ארץ, המרחב הציבורי 4, 2010, עמ' 177–182
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0