גרשון הכהן

גרשון הכהן
	גרשון הכהן, 2011
לידה	1955 (גיל: 67 בערך)
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1973–1982, 1987 – 2014
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד חטיבה 7; מפקד עוצבת המפץ; ראש חטיבת תורה והדרכה (תוה"ד); מפקד עוצבת געש; מפקד המכללות הצבאיות; מפקד הגיס הצפוני; מפקד קורס מפקדי אוגדות; מפקד הגיס המטכ"לי;
פעולות ומבצעים
	מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון הראשונה; הלחימה ברצועת הביטחון; האינתיפאדה השנייה; מלחמת לבנון השנייה; מבצע עופרת יצוקה; מבצע עמוד ענן; מבצע צוק איתן

גרשון הכהן בתרגיל הצניחה של חטיבת הצנחנים ב-2012

גרשון הכהן (נולד ב-1955) הוא אלוף במילואים בצה"ל, בתפקידו האחרון שימש מפקד הגיס המטכ"לי.

ביוגרפיה

הכהן גדל במשפחה דתית. הוא נכדו של החוקר שמואל הכהן וינגרטן (מצד אביו), ושל נתן גרדי, מראשוני החלוצים הדתיים והרבנות הצבאית (מצד אמו), הוא בנו של ידעיה הכהן, ממייסדי ישיבת הר עציון, ואחיהם של הרב רא"ם הכהן, (ראש ישיבת עתניאל), הרב אלישיב הכהן (ראש ישיבת בית שמואל בחדרה), הרב אביה הכהן (ר"מ בישיבת עין צורים ובישיבת תקוע) והרב חיים הכהן (ר"מ במכינה הקדם-צבאית בית יתיר).

הוא בוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים וישיבת ההסדר הר עציון. על אף שאינו חובש כיפה, הצהיר שהוא "דתי עם כיפה שקופה"^[1].

בעל תואר שני בפילוסופיה וספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודת גמר שכותרתה "מדעיותה של פרשנות סיפרותית: הערות על מעמדם של אילוצים מתודולוגיים". נשוי ואב ל-3 ילדים.

שירותו הצבאי

התגייס בשנת 1973 במסגרת הנח"ל, ולחם במלחמת יום הכיפורים בחזית המצרית^[2]. לאחר המלחמה עבר הסבה לחיל השריון ושירת כמפקד טנק בחטיבה 188 במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. בשנים 1974–1982 שירת בתפקידי פיקוד שונים בחטיבה 7.

במלחמת לבנון הראשונה גויס מלימודים ושימש סגן מפקד כוח לא אורגני בשם "כוח נומארט" שמנה שתי פלוגות, אחת מגדוד 75 והשנייה מגדוד 82. במהלך המלחמה, כשהוא רב-סרן בשירות קבע, פרסם הכהן בעיתון "הארץ" (בעילום שם) מאמר תחת הכותרת "אלי גבע - בין צייתנות למוסר, הרהוריו של איש צבא" בו דן במוסריות פעולתו של הסרבן המח"ט אל"ם אלי גבע בטענה כי למפקד, בניגוד לחייל - המחויב בשירות - מותר לבחור להימנע מפעילות הנוגדת את הבנתו או תפיסתו. במאמר שיבח את גבע וציין שמעשהו עוד ישמש מופת לאנשי הצבא. בעקבות הסערה שהתעוררה יזם הכהן פגישה עם הרמטכ"ל רפאל איתן בה הזדהה ככותב המאמר, הועמד לדין על הפרת פקודות הצבא, קיבל נזיפה חמורה^[3], והודח מצה"ל.

בשנים 1983–1987 שירת במילואים כמפקד גדוד בחטיבה 263, מרכבות האש. בשנת 1987 הוחזר לשירות קבע על ידי הרמטכ"ל דן שומרון ומונה למפקד גדוד 75 ("רומח")^[4].

ב-1988 מונה למפקד גדוד קורס קציני השריון. בשנת 1990 קודם לדרגת אלוף משנה ומונה למפקד חטיבת המילואים מרכבות הברזל, במקביל שימש כראש מחלקת תורת לחימה (תו"ל) במפקדת זרוע היבשה. ב-1993 מונה למפקד חטיבה 7. בהרצאה בפני תלמידי בי"ס תיכון בירושלים בינואר 1995 אמר: "מרבית הבנות בצה"ל ממלאות תפקידים שמחשב ומשיבון יכולים לעשות באותה מידה של יעילות"^[5]. דבריו סוקרו בהרחבה בכלי התקשורת ועוררו תגובות נזעמות. הכהן ננזף על דבריו על ידי שר ביטחון והרמטכ"ל.^[6]

ב-1995 קודם להיות סגן מפקד אוגדה סדירה וב-1997 מונה לפקד על עוצבת המפץ. ב-2000 מונה לראש חטיבת תורה והדרכה (תוה"ד) במטכ"ל, וב-2003 מונה לפקד על עוצבת געש (אוגדה 36).

בשנת 2005 מונה לקצין הממונה על פינוי רצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות. הכהן צוטט בעיתון "משפחה" כמי שמתנגד ליישום תוכנית התנתקות^[7]. עם זאת, כאשר נשאל לגביה לפני ביצועה השיב: "ההחלטה היא לגיטימית. היא חוקית. חייבים לבצע אותה." ולשאלה האם הוא שלם עם המשימה השיב "לחלוטין"^[8].

על פי דיווח של חדשות 10 ב-24 באוגוסט 2006, אמר הכהן במהלך ביקור תנחומים בבית משפחתו של סא"ל עמנואל מורנו שנהרג במלחמת לבנון השנייה: "מה שקרה בשנה שעברה (דהיינו, תוכנית ההתנתקות) היה פשע, ואני הייתי שותף לפשע נגד העם היהודי. מה שקורה עכשיו - מלחמת לבנון השנייה - זה העונש על מה שקרה לפני שנה"^[9]. דובר צה"ל הכחיש כי דברים מעין אלו נאמרו "בגלוי או ברמיזה"^[10].

לאחר תפקידו זה הועלה לדרגת אלוף באפריל 2006, וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות עד דצמבר 2011. בינואר 2010 מונה גם למפקד הגיס הצפוני^[11]. בינואר 2012 השתתף כצנחן מן המניין בתרגיל החטיבתי המוצנח הראשון של חטיבת הצנחנים זה חמש עשרה שנים^[12]. כמו כן שימש מפקד קורס מפקדי חטיבות ואוגדות^[13].

סיים את תפקידו האחרון בצה"ל ב-2 בספטמבר 2014, לאחר 38 שנות שירות^[14].

לאחר סיום שירותו

הוא חוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים.^[15] מפרסם מאמרים בירחון "ליברל"^[16] ופעיל במסגרת מיזם 929 - תנ"ך ביחד.

מספריו

גרשון הכהן, ‏מה לאומי בביטחון הלאומי?, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2014

לקריאה נוספת

אלכס פישמן, "כל חיי אני הולך בין הכתומים לכחולים", המוסף לשבת של ידיעות אחרונות, 22 ביולי 2005
גרשון הכהן, "על מנהיגות, אחריות ומוסר", בתוך: על מנהיגות צבאית, אוניברסיטה משודרת הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמודים 143–151.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גרשון הכהן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של גרשון הכהן
גרשון הכהן, ברשת החברתית פייסבוק
קורות חייו של גרשון הכהן, באתר צה"ל
13 הרצאות במסגרת האוניברסיטה המשודרת תחת הכותרת "מה לאומי בביטחון הלאומי"
מאמרים של גרשון הכהן באתר 929 - תנ"ך ביחד
ארי שביט, היהודי החדש, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2005
בן כספית, ההתלבטות, באתר nrg‏, 1 ביולי 2005
אמיר אורן, גרשון יגרש, באתר הארץ
דניאלה בוקור, ‏האלוף גרשון הכהן, מחנך דור המפקדים הבא של צה"ל, מסכם תקופה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 בנובמבר 2011
אפרים לפיד ועמיר רפפורט, ‏"חניכים מצטיינים מפחידים אותי" - ראיון, באתר "IsraelDefense"‏, 19 בספטמבר 2011
אפרים לפיד, ‏מה לאומי בביטחון הלאומי?, באתר "IsraelDefense"‏, 2 באוקטובר 2014
שאול נגר, "לשרת בצה"ל זו מתנה גדולה, לא כול אחד ראוי לה", 4 ביולי 2012.
‫אביחי בקר, הנדון: מונחים נדרשים בפעילות הלחימה, באתר הארץ, 15 באפריל 2002‬.
עמיר רפפורט, אלוף גרשון הכהן: עדיין יש סיבה לחרדה, באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2013.
יואב לימור, ‏"משלמים מחיר, לעתיד טוב יותר", באתר ישראל היום, 5 במאי 2014.
יאיר שלג, מפקד ההתנתקות פורש: "תודעת שליחות גדולה", באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2014.

נדב שרגאי, ‏לממש את התודעה, באתר ישראל היום, 17 באפריל 2015

ממאמריו:

זיכרון הנופלים כתבנית מעצבת ברוח צה"ל
מפקד המכללות הצבאיות: געגוע לחבר מול האוהל, באתר ynet, 8 באוקטובר 2011
"מבחן התוצאה" כמבחן של מגמות, מערכות גיליון 383, מאי 2002, עמודים 12–15
מחינוך למצויינות אל נכות מנהיגותית, מערכות גיליון 475, אוקטובר 2014, עמודים 4–9
המצביא והתכנון המערכתי - בין הנדסה לארכיטקטורה, מערכות גיליון 376, אפריל 2001, עמודים 10–15
מלחמת יום כיפור מחכה לשפילברג, באתר ynet, 25 בספטמבר 2012
'רכיב התאונה' כקטליזטור בפירוק אידיאל המשילות המודרני, בתוך קץ עידן המדינה המודרנית, עיונים בביטחון לאומי 20, מרץ 2013, עמ' 23–84.
חזון ומהפכה - מציאות מתחת לרדאר, בתוך חלוציות לפני המחנה - חזון מציאות ומאבק, עיונים בביטחון לאומי 19, יולי 2012, עמ' 53–85.
חורבן גוש קטיף, השלכות, בערוץ YouTube של מכון ז'בוטינסקי בישראל
המשבר בצבא היבשה, בתוך "אסטרטגיית צה"ל" בראי הביטחון הלאומי בעריכת מאיר אלרן, גבי סיבוני, קובי מיכאל, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2016
אלוף (מיל') גרשון הכהן, ‏קודם כל חייל, לא ילד, באתר ישראל היום, ינואר 6, 2017
"אסטרטגיית צה"ל - בניין הכוח", בין הקטבים, גיליון 7, מרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית, אפריל 2016.

הערות שוליים

^ יהושע בריינר‏, הימין ניצח: "מלך הגירוש" לא ישתתף באירוע, באתר וואלה!‏, 19 באוגוסט 2008
^ אמיר בוחבוט‏, 38 שנה אחרי, יש ללמוד מלקחי מלחמת יום כיפור, באתר וואלה!‏, 7 באוקטובר 2011.
^ הוועד הפועל של מועצת העתונות דחה תלונה של דובר צה"ל נגד "הארץ", מעריב, 19 בדצמבר 1982
^ עמנואל רוזן, רפול זרק-שומרון החזיר:מג"ד שתמך באלי גבע שב לשרות סדיר, מעריב, 5 באוקטובר 1987
^ ציפי גון-גרוס, הורים מתגייסים, עמוד 111
דפנה יזרעאלי, ‏מגדור בשירות הצבאי בצה"ל, תיאוריה וביקורת 14, 14, 1999 (הקישור למאמר אינו תקין, אך ניתן לאתר את המאמר באמצעות חיפוש ב-Google. נא לתקן את הקישור כאן באמצעות תבנית:תיאוריה וביקורת)
^ איתן רבין, "המח"ט שאמר כי "מאז ומעולם היו הנשים זונות" - יועלה בדרגה", הארץ, 7 בינואר 1997.
^ נדב שרגאי ועמוס הראל, השבועון החרדי "במשפחה": מפקד אוגדת הפינוי תקף ההתנתקות, באתר הארץ
^ ארי שביט, היהודי החדש, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2005
^ ינון מגל, "אני שותף לפשע נגד העם היהודי", באתר של "רשת 13", 20 בספטמבר 2006 (במקור, מאתר "nana10")
^ הובילו התנתקות - ונבהלו מהמפלצת, באתר nrg‏, 4 באוקטובר 2006
^ אפרת וייס, אלוף גרשון הכהן מונה למפקד הגיס הצפוני, באתר ynet, 10 בינואר 2010
^ פלורית שויחט, ‏לראשונה מזה 15 שנה: לוחמי חטיבת הצנחנים מתרגלים צניחה מבצעית, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 18 בינואר 2012
^ יהונתן שר, אחריות של מפקד אוגדה, אתר מז"י, 20 בדצמבר 2012.
^ הקצין הוותיק ביותר: מפקד הגיס הצפוני בצה"ל פורש, באתר nrg
^ מפתח חוקרים, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, נובמבר 2015
^ גרשון הכהן, באתר "ליברל"

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22473482גרשון הכהן

[1] יהושע בריינר‏, הימין ניצח: "מלך הגירוש" לא ישתתף באירוע, באתר וואלה!‏, 19 באוגוסט 2008

[2] אמיר בוחבוט‏, 38 שנה אחרי, יש ללמוד מלקחי מלחמת יום כיפור, באתר וואלה!‏, 7 באוקטובר 2011.

[3] הוועד הפועל של מועצת העתונות דחה תלונה של דובר צה"ל נגד "הארץ", מעריב, 19 בדצמבר 1982

[4] עמנואל רוזן, רפול זרק-שומרון החזיר:מג"ד שתמך באלי גבע שב לשרות סדיר, מעריב, 5 באוקטובר 1987

[5] ציפי גון-גרוס, הורים מתגייסים, עמוד 111
דפנה יזרעאלי, ‏מגדור בשירות הצבאי בצה"ל, תיאוריה וביקורת 14, 14, 1999 (הקישור למאמר אינו תקין, אך ניתן לאתר את המאמר באמצעות חיפוש ב-Google. נא לתקן את הקישור כאן באמצעות תבנית:תיאוריה וביקורת)

[6] איתן רבין, "המח"ט שאמר כי "מאז ומעולם היו הנשים זונות" - יועלה בדרגה", הארץ, 7 בינואר 1997.

[7] נדב שרגאי ועמוס הראל, השבועון החרדי "במשפחה": מפקד אוגדת הפינוי תקף ההתנתקות, באתר הארץ

[8] ארי שביט, היהודי החדש, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2005

[9] ינון מגל, "אני שותף לפשע נגד העם היהודי", באתר של "רשת 13", 20 בספטמבר 2006 (במקור, מאתר "nana10")

[10] הובילו התנתקות - ונבהלו מהמפלצת, באתר nrg‏, 4 באוקטובר 2006

[11] אפרת וייס, אלוף גרשון הכהן מונה למפקד הגיס הצפוני, באתר ynet, 10 בינואר 2010

[12] פלורית שויחט, ‏לראשונה מזה 15 שנה: לוחמי חטיבת הצנחנים מתרגלים צניחה מבצעית, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 18 בינואר 2012

[13] יהונתן שר, אחריות של מפקד אוגדה, אתר מז"י, 20 בדצמבר 2012.

[14] הקצין הוותיק ביותר: מפקד הגיס הצפוני בצה"ל פורש, באתר nrg

[15] מפתח חוקרים, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, נובמבר 2015

[16] גרשון הכהן, באתר "ליברל"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]