חנוך ירושלמי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

חנוך ירושלמי (נולד ב-12 במרץ 1950) הוא פרופסור לפסיכולוגיה, שכיהן כראש החוג לבריאות נפש קהילתית בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות שבאוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה

ירושלמי גדל בגבעתיים. למד בתיכון "קלעי" והיה פעיל בסניף גבעתיים של הנוער העובד והלומד. ב-1968 התגייס לצה"ל ושירת בסיירת גולני. השתחרר משירות סדיר ב-1971 ובמלחמת יום הכיפורים לקח חלק בקרבות ברמת הגולן כלוחם במילואים.

ב-1971 החל את לימודיו לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית וסיים אותו ב-1974. בשנה זו החל ללמוד באוניברסיטה העברית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית וסיים את הלימודים לתואר ב-1976. ב-1980 הוסמך כפסיכולוג קליני מומחה[1]. בשנים 19821985 למד לתואר שלישי והדוקטורט הוענק לו על ידי האוניברסיטה העברית ב-1986. נושא הדיסרטציה היה: "שילובם של סטודנטים טעוני טיפוח באוניברסיטה העברית" והיא נכתבה תחת הנחייתו של פרופ' זאב קליין.

בשנים 19911995 היה מרצה לפסיכולוגיה בבית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית. בשנים 19962008 היה מרצה בכיר במסלול הקליני באוניברסיטה זו.

בשנים 1986 - 1990 היה מנהל ההדרכה הקלינית בשירות הייעוץ לסטודנט באוניברסיטה העברית והחל מ-1987 שימש גם כסגן מנהל השירות. בשנים 1990 - 2004 עמד בראש השירות והיה אחראי על צוות של 47 פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ומתמחים.

בשנים 19921999 היה חוקר אורח במרכז הייעוץ של אוניברסיטת טאפטס במסצ'וסטס. ב-1999 - 2006 היה יו"ר ועדת האתיקה של המחלקה לפסיכולוגיה וחבר ועדת האתיקה של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית.

בשנים 19821995 שימש כפסיכולוג של יחידת שלדג. בין 1988 ל-2002 היה חבר בצוות בחינות הרישוי של הפסיכולוגים הקליניים במשרד הבריאות. בשנים 1995 - 1998 ייעץ לשירות פסיכולוגי ייעוצי של עיריית ירושלים. בין 1997 ל-2000 ייעץ לשירות לעבודה סוציאלית של בית החולים הדסה בירושלים. בשנים 1998 - 1999 היה חבר הוועדה לבדיקה מחדש של הדרכה בפסיכותרפיה במשרד הבריאות. בשנים 1998 - 2002 היה נציג האוניברסיטה העברית למועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות. באותן השנים ייעץ לאו"ם ביחס לתוכנית הפיתוח של האו"ם באמריקה המרכזית. במסגרת זו הוביל פרויקט לחינוך למניעת אלימות באל סלוודור ובמדינות השכנות. ב-20032005 ייעץ לסניף ירושלים של אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש. בנוסף מטפל ירושלמי בקליניקה פרטית.

ב-2005 עבר לאוניברסיטת חיפה והועלה לדרגת פרופסור חבר.

תחומי המחקר העיקריים של פרופ' ירושלמי הם הדרכת מטפלים, טיפול פסיכואנליטי התייחסותי, משבר וצמיחה, חוויית העצמי, והתפתחות זהות מטפלים ואנשי שיקום פסיכיאטרי. בנושאים אלו ואחרים פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בכתבי עת מדעיים ביניהם Journal of Contemporary Psychotherapy, Psychotherapy, The Clinical Supervisor, Journal of Clinical Psychology, Journal of Child Psychology and Psychiatry, Psychoanalytic Psychology, The Journal of the Northern California Society for Psychoanalytic Psychology, Contemporary Psychoanalysis, The Psychoanalytic Quarterly וכתבי עת אחרים.

ב-2008 זכה בפרס על הצטיינות בהוראה בשנת הלימוד 20072008 באוניברסיטת חיפה.

בין השנים 2009-2013 כתב בלוג בשם 'בין מטפל ומטופל' באתר פסיכולוגיה עברית. הבלוג עסק במחשבות, זכרונות וחוויות מהמתרחש בין מטפלים ומטופלים מעמדה המדגישה את הקשרים הנוצרים ביניהם ואת רגעי המפגש שהופכים את החוויה הטיפולית לחוויה מצמיחה.

ב-2017 פורסם בתחקיר של התוכנית "עובדה" בערוץ 2 על תלונות לגבי ניצול וסחיטה של ירושלמי, ממספר נשים שהיו מטופלות שלו בעבר; בעקבות התלונות הוא פוטר ממשרתו באוניברסיטת חיפה, והמידע הועבר ליועץ המשפטי לממשלה ולמשטרה.[2] התלונה הועברה גם למשרד הבריאות ועד כה לא טופלה על ידם ולכן הוא עדין מחזיק ברישיון הפסיכולוג.[3].

ירושלמי נשוי בשנית. הוא אב לשני ילדים מנישואיו הנוכחיים ולשני ילדים נוספים מנישואיו הראשונים.

ספריו

  • בין מדריך למודרך, ירושלמי חנוך וקרון תמר, ירושלים, הוצאת מאגנס, 1999.
  • משבר וצמיחה, ירושלמי חנוך, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007.
  • הדרכה בפסיכותרפיה, קרון תמר וירושלמי חנוך (עורכים), ירושלים, הוצאת מאגנס, 1994.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0