חני לוז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חני לוז

חנה רינה (חני) לוז (נולדה ב-27 בדצמבר 1965, ד' בטבת ה'תשכ"ו) היא מייסדת ועומדת בראש מרכז תדמי"ת – לתגבור הדמוקרטיה במדיה הישראלית, מיסודו של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, וכלת הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' לשנת 2013.

ביוגרפיה

לוז נולדה בניו יורק לאליהו קנובסקי, לימים פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן,[1] ולתמר קנובסקי. עלתה עם משפחתה לישראל בשנת 1973 והם התיישבו ברחובות.

לוז היא בוגרת אולפנת הרב בהר"ן, בעלת תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני (בהצטיינות) בתקשורת ועיתונות מהאוניברסיטה העברית. לאחר לימודיה, עבדה מספר שנים בחברת הייטק.

נשואה למכבי, אם לשישה, וסבתא לשניים. התגוררה בבית אל מאז שנות התשעים של המאה העשרים ועד 2015, אז עברה לגור בלוד.

עבודתה בתקשורת

לוז עבדה כעיתונאית בהצופה, אנשים ומחשבים, מקור ראשון, ערוץ 7 ובשבע ושידרה פינות העוסקות בביקורת התקשורת גם בגלי ישראל.

פרסמה מאמרים בעיתונים ואתרים רבים ובהם ynet, מעריב, דה-מרקר, News1, שורש, סרוגים, ישראלי פטריוטי -KR8, ובביטאוני שבת מובילים כגון עולם קטן, מעייני הישועה, ומעט מן האור.

מייסדת ועומדת בראש מרכז תדמי"ת – לתגבור הדמוקרטיה במדיה הישראלית, מיסודו של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל. המרכז עוסק במעקב תקשורת, בשמירת זכויות הפרט והכלל מול כלי התקשורת, ובפעילות לקידום מדיניות "שמיים פתוחים" והורדת חסמים המונעים את פתיחת שוק התקשורת.

בשנת 2013 זכתה לוז בפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' מטעם האגודה לזכות הציבור לדעת.

במסגרת הפעילות הציבורית היא השתתפה בדיוני וועדות כנסת שעסקו בתקשורת. בין השאר בדיונים על חוק רשות השידור, חוק הרשות השנייה, ובדה-לגיטימציה של ישראל בתקשורת העולמית.

בשנת 2015 התמודדה לוז במסגרת הפריימריז במפלגת הבית היהודי לקראת הבחירות לכנסת העשרים, אולם הגיעה למקום לא ריאלי והוצבה לבסוף במקום ה-32 ברשימה לכנסת.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0