איזו (חצי אי)

איזו
נתונים גאוגרפיים
קואורדינטות	34°54′N 138°57′E / 34.900°N 138.950°E
סוג	חצי אי
שטח	1421.24 קמ"ר
נתונים מדיניים
מדינה	יפן
אוכלוסייה	שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). (שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).)
עיר ראשית	איזו

איזו (באנגלית: Izu, ביפנית: 伊豆半島) הוא חצי אי הררי גדול עם חופים מפורצים, ממערב לטוקיו, לחופי האוקיינוס השקט של האי הונשו, יפן. בחצי האי שכנה בעבר פרובינציה עצמאית בשם פרובינציית איזו, כיום היא נמצאת במחוז שיזואוקה. שטח חצי האי עומד על 1421.24 קילומטר רבוע. ואוכלוסייתה המשוערת בשנת 2005 הייתה 473,942 נפש. האזורים המאוכלסים בחצי האי הם בעיקר בצפון ובמזרח.

גאולוגיה

חצי האי איזו יושב במרכז מפגש בין 3 לוחות טקטוניים בהם מתרחשת פעילות טקטונית רבה. לוח אוחוצק, הלוח האמורי והלוח הפיליפיני. חצי האי עצמו יושב בעיקר על הלוח הפיליפיני. בצמוד אליו נמצא שקע ננקאי שנוצר כתוצאה מהפחתה המתרחשת מנחיתה של הלוח הפיליפיני אל מתחת ללוח האמורי. שלושת הלוחות נפגשים יחד ויוצרים צומת משולשת המתבטאת בפסגת הר פוג'י. מדרום מזרח לחצי האי נמצא שקע איזו - בונין (אנ') במרכז השקע נמצאים איי איזו (אנ').

החלק הדרומי של חצי האי מורכב ברובו מברקציה, והחלקים המרכזיים והצפוניים מהרי געש מורכבים. במרכז חצי האי נמצא רכס הרי אמאג'י עם הר אמאג'י (אנ') שגובה פסגתו 1,406 מטרים (4,613 רגל), בקצה המזרחי של חצי האי נמצא הר עטאמי שגובה פסגתו 773 מטרים (2,536 רגל), במערב חצי האי הר דרומה שגובה פסגתו 982 מטרים (3,222 רגל). חצי האי נכנס במערבו לתוך מפרץ סגאמי ומפרץ סורוגה. הנהר העיקרי בחצי האי, נהר קאנו בצפון, הזורם דרך עמק שנוצר כתוצאה מפעילות טקטונית באזור.

כתוצאה מהגיאולוגיה שלו, והפעילות הגעשית המרובה, מתרחשים באי רעידות אדמה מרובות, אלו מביאות גם גלי צונאמי בעקבותיהן. חצי האי שופע גם מעיינות חמים.

כלכלה

חצי האי מהווה אזור נופש פופולרי עבור תיירים באזור קאנטו, חצי האי מוכר בעיקר בזכות נופש האונסן - מעינות חמים שבאטאמי, איזו (אנ') ואיטו (אנ'). חצי האי פופולרי גם לרחצה בים, גלישה, גולף וטיולי אופנועים. חצי האי סמוך להר פוג'י והוא חלק מהפארק הלאומי פוג'י-האקונה-איזו (אנ').

החוף הדרום-מערבי של איזו, הוגדר בשנת 1937 כאתר לאומי ליופי טבעי.^[1]

מלבד תיירות, חקלאות ודייג הם עמודי התווך של הכלכלה המקומית. איזור איזו הוא אחד היצרנים הגדולים ביותר של ואסאבי ביפן, והמטבח המקומי מבוסס על מנות בטעם ווסאבי. עם זאת, תעשיות אלה אינן משתלמות מספיק בכדי למנוע הגירה שלילית של אוכלוסייה לטוקיו ושיזואוקה במיוחד בקרב הצעירים.