הפחתה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
חתך באזור הפחתה

בגאולוגיה, הפחתה היא תהליך המתרחש בגבול סגירה, בו חודר לוח אוקייני אל מתחת לליתוספירה של לוח שכן. מקטע המפגש בין שני הלוחות נקרא אזור הפחתה. אזורים אלה מועדים לאסונות טבע, בעיקר לרעידות אדמה, לצונמי ולהתפרצויות געשיות.[1]

הפחתה היא הכוח המניע תהליכים טקטוניים, ובלעדיה לא תוכל להתרחש תנועה של לוחות. עד תחילת המאה ה-21 נצפתה הפחתה בכדור הארץ בלבד, אולם ניתן לפרש תוואים באירופהירחו של צדק – כתוצרים של פעילות טקטונית.[2]

המונח הפחתה בעברית נטבע כנראה על ידי פרופ' רפי פרוינד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[3]

גאולוגיה של אזורי הפחתה

אוקיינוסקרום כדור הארץקרום כדור הארץמעטפת כדור הארץגלעין כדור הארץתחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברגתחום אי הרציפות ג'פריסאסתנוספירהליתוספירהתחום אי הרציפות מוהו
תרשים אינטראקטיבי של מבנה כדור הארץ

רקע

הליתוספירה של כדור הארץ מורכבת מן הקרום ומחלקה העליון של המעטפת העליונה. קיימים שני סוגים של ליתוספירה:

  • ליתוספירה אוקיינית – שבחלקה העליון מצוי קרום אוקייני
  • ליתוספירה יבשתית – שבחלקה העליון מצוי קרום יבשתי

הליתוספירה מורכבת מלוחות טקטוניים, הנעים בכמה אופנים:

בגבולות סגירה כאלה, כאשר אחד מן הלוחות מורכב מקרום אוקייני – מתקיימת הפחתה.

קרום אוקייני נוצר בגבולות פתיחה בשולי היבשות באמצעות התפשטות קרקעית הים – תהליך גאולוגי המתרחש ברכסים מרכז אוקייניים, ובו נוצרים מקטעי קרום חדשים כתוצאה מהתגבשות של מאגמה. המקטעים החדשים מתרחקים בהדרגה זה מזה ומן הרכס המרכז אוקייני, שם נמשכת היווצרותם של סלעים חדשים. הסלעים המתרחקים מתקררים בהדרגה וצפיפותם עולה.

מאחר ששטח והיקף כדור הארץ נותרים ללא שינוי, צמיחה כזו מלווה בהרס או בצמצום.[3] אלה מתרחשים בגבולות סגירה בשתי דרכים:[4]

  • במפגש בין שני לוחות יבשתיים נדחסים סלעי הקרום ונוצר רכס הרים בתהליך של אורוגנזה
  • במפגש בין שני לוחות שאחד מהם אוקייני תיווצר הפחתה

גילם של העתיקים בסלעי קרקעית הים הוא שנים רבות אמנם – אך פחותות לעומת גילם של סלעים יבשתיים המגיע לשנים רבות יותר. ההסבר לפער נעוץ בעובדה שבתהליך הפחתה ממוחזר בעיקר קרום אוקייני.[5]

מחקר

ראשית גילויים של אזורי הפחתה במחקר סייסמולוגי שנערך ברחבי העולם במטרה לעקוב אחר רעידות אדמה.[6] במחקרים אלה גילו גאופיזיקאים הבדלים בעומקם של מוקדי הרעידות. רעידות האדמה הרדודות יותר התגלו סמוך לשולי יבשות. אלה הלכו והעמיקו ככל שהתקרבו לאותן יבשות, והעמיקו אף יותר מתחת להן – עד לעומק שלא עלה על 650 ק"מ לערך. תפוצה גאוגרפית זו – המשתרעת על רצועה שרוחבה כ-150 ק"מ במקביל לשולי היבשות[7] – נקראת אזור ודאטי-בניוף, על שמם של החוקרים שתיארו אותה: קיו ודאטי והוגו בניוף.

ראשית התהליך

מבנה אזור הפחתה

מבנה אזור הפחתה

טקטוניקה

תכונות של תהליך ההפחתה

בית קברות ללוחות

תופעות באזורי הפחתה

סייסמיות

געשיות והתמרה

אזורי הפחתה חדשים

לקריאה נוספת

  • Kent C. Condie, Plate Tectonics and Crustul Evolution, Forth Edition, Butterworth-Heinemann 1997, מסת"ב 0750633867
  • Graham R Thompson and Jonathan Turk, Introduction to physical Geology, Brooks Cole, second edition, 1997, מסת"ב 0030243483
  • Gerald Scubert and Donald L. Turcotte, Geodynamics, Cambridge University Press, second edition, 2002, מסת"ב 0521666244
  • William Lowrie, Fundamentals of Geophysics, Cambridge University Press, Second Edition 2007, מסת"ב 0-521-67596-0
  • Encyclopedia of Geology, Richard C. Selley, Robin Cocks, Ian Plimer (Editors), Elsevier Academic Press, First edition 2005, מסת"ב 0-12-636380-3
  • Bruce Houghton at al, Encyclopedia of Volcanoes, Academic Press, 1999, מסת"ב 0-12-643140-X
  • Hansen, Vicki L. (2007). "Subduction origin on early Earth: A hypothesis". Geology. 35(12): 1059–1062. doi:10.1130/G24202A1.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפחתה בוויקישיתוף
  • סדרת הרצאות וידאו – How the Earth Works, הרצאה מס' 15: Plate Tectonics – Why Continents Move, מרצה: Prof. Michael E. Wysession
  • ספר מקוון – Plate Tectonics (אנ')

הערות שוליים

  1. ^ צפונות כדור הארץ, עמ' 95
  2. ^ Scientists Find Evidence of ‘Diving’ Tectonic Plates on Jupiter’s Moon Europa באתר נאס"א
  3. ^ 3.0 3.1 13 שיחות על גאולוגיה, 2012, עמ' 70
  4. ^ זמן עמוק וגאולוגיה דינמית, 1990, עמ' 63
  5. ^ Introduction to physical Geology, עמ' 25
  6. ^ גאולוגיה, יסודות ותהליכים, עמ' 380
  7. ^ Structure of Wadati-Benioff zones and volcanism

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0