חרסי גבעון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חרסי גִּבְעוֹן הם קבוצה של 61 ידיות של קנקני יין, שעליהן כתובות בעברית, אשר נמצאו בשפכים שסתמו את מפעל המים הקדום בתל גבעון שבבנימין.

הכתובות מתוארכות למאה השישית לפני הספירה, ומוזכרים בהן בכתיב חסר שמות שונים של יישובים, משפחות ואנשים מסביבת העיר המקראית גִּבְעוֹן, ובהם שמה של גבעון עצמה, באופן שחיזק את זיהוי התל שבכפר אלג'יב עם גבעון המקראית.

בין שמות האנשים הנזכרים בחרסים מופיעים "עזריהו", "אמריהו", "חנניהו" ו"נרא" (צורה מקוצרת של "נריהו", כאשר "נר" היה אחד מראשי שבט בנימין).

בכתובות רבות מבין החרסים נזכר לצד שמה של "גבען" השם "גדר" (בכתיב מלא - גְדוֹר). שם זה נזכר בתנ"ך הן כשמו של אחד מראשי שבט בנימין[1], והן כשם יישוב בנחלת שבט בנימין[2]. שם קדום זה השתמר לפי הסברה בכפר ג'דירה הסמוך לתל גבעון, והבנוי על תל עתיקות.

לקריאה נוספת

  • שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, הוצאת מוסד ביאליק, 1992, עמ' 111-108.

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0