חשיבה המצאתית שיטתית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חשיבה המצאתית שיטתית כפי שהיא מוגדרת כיום, היא משנה סדורה והגיונית באמצעותה מוצאים פתרונות ייחודיים בעלי חן של פשטות והנחשבים לגאונות, עבור בעיות בכל תחום. בשונה מחשיבה יצירתית הפתוחה לכיוונים מגוונים ומעודדת מחשבה מבוזרת, הרי שחשיבה המצאתית מרכזת את האדם לכיוון הפתרון ההמצאתי וכפי שד"ר רוני הורביץ מגדירו:

פשוט, זול, לא מתקלקל אף פעם ואפילו משתבח עם הזמן, וכולם רואים ושואלים את עצמם: איך לא חשבנו על זה קודם?

רוני הורביץ מבוא לחשיבה המצאתית שיטתית, אקדמיה 1992, אקדמון, האוניברסיטה הפתוחה

מקור השיטה במתודולוגית "פתרון בעיות המצאתי" (המכונה "טריז", ראשי תיבות של פתרון בעיות המצאתי ברוסית), שפותחה על ידי גנריך אלטשולר בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20, והמשכה בפיתוח צוות ישראלי בראשות רוני הורביץ, כיום ראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללת עזריאלי וינקו גולדברג, אז מהמכון ללימודי ההנדסה באוניברסיטת תל אביב וכיום פרופסור במכון הבינתחומי. השיטה פותחה בשיתוף אסכולות - היחידה ללימודי חוץ של האוניברסיטה הפתוחה.[1]

לפי השיטה, הפתרונות ההמצאתיים הם בעלי אופי אחיד המאופיין בפשטות, מיעוט חלקים, רוחב יריעה ועמידות בזמן, "חן" - או "אלגנטיות" של הפתרון, ובדרך כלל גם בהיותו פתרון המצריך מעט מאוד מאמץ וכסף להפקתו ויישומו. בעזרת השיטה, הפותר או המפתח מנתבים את עצמם אל הפתרונות ההמצאתיים דווקא.

מפתחי השיטה מדגישים את ההבדל בין חשיבה המצאתית - שמטרתה להביא לתוצאה פשוטה ויעילה, לעומת חשיבה יצירתית, שלעיתים מחפשת פתרונות מסובכים אך מעניינים.

לעיתים קרובות הפתרון ההמצאתי כולל את הבעיה או הגורם לבעיה עצמו כרכיב חשוב בפתרון או כפתרון עצמו. כך למשל שלג הנערם סביב בסיס אנטנה יסייע לעמידותו בתנאי סערת שלגים, וחרב גלית שימשה ביד דוד כדי להכריעו.

עקרונות השיטה

שני עקרונות מנחים מהווים את בסיס השיטה:

  1. "עקרון העולם הסגור", לפיו פתרון המצאתי לבעיה לא אמור לכלול מרכיבים מחוץ לעולם הבעיה. לפי עקרון זה, פעמים רבות מרכיבי הבעיה הם עצמם רכיב בפתרון.
  2. "עקרון ניתוק הגורם לבעיה מתוצאתה הגרועה". כך קוצי הקיפוד אינם הגנה מפני הכשת הנחש בבטן הרכה ולפיכך אינם מנתקים את הבעיה מתוצאתה, אך השימוש בארס כמוליך העצבי הטבעי מנתק את הארס מתוצאת שיתוק הקיפוד, והנחש ישמש לו כמזון. אחת מהאפשרויות של פתרונות על פי עקרון זה, קיצונית אף יותר, ולפיה מחפשים לא רק ניתוק אלא היפוך המצב, כך שהגורם המקורי לבעיה יהיה האחראי לא רק למניעת התוצאה הגרועה, אלא לשלילתה ולחיזוק התוצאה הרצויה. כך ככל שיוקדם פיצוץ המטען אחרי שהונח ליד הדלת, כן ימהרו הלכודים להשתחרר.

שיטת הפעולה להשגת הפתרון ההמצאתי כוללת תכסיסי חשיבה ובהם:

  • תכסיס הצמצום - בדיקת חיוניות השימוש בכל אחד ממרכיבי המערכת שבה נמצאת הבעיה, והסרתם אם מתברר שאינם נדרשים. עקב זריזותו, שריונו של שאול לא דרוש לדוד.
  • תכסיס האיחוד - שימוש חדש (שונה מהשימוש המקורי) למרכיב קיים בעולם הבעיה בעת הפתרון, כך שהוא ישמש לצורך נוסף, ובכך יפתור בעצמו, יסייע למרכיב אחר לפתור את הבעיה, או ייתר מרכיב אחר, ובכך יביא לפתרון הבעיה. שרידי האקונומיקה על הנעל ושרידי דם בכמות זעירה מדי יגרמו להגביר דווקא את החשד בנאשם. החומר הזורם בצינור הוא עצמו ישמש לאיטום במקרה של דליפה או נקר.
  • תכסיס ההכפלה - שימוש ברכיבים נוספים מסוג שקיים כבר במערכת. בדרך כלל תכסיס זה מסייע להבין בדרך ההגזמה את מקור הבעיה, ומאפשר לפותר להתמודד באופן ממוקד או קל יותר עם פתרון הבעיה. להתבונן באופניים עם שמונה גלגלים.
  • תכסיס החלוקה - פירוק של מרכיב הקיים בבעיה למספר תת-רכיבים, והתמודדות עם כל אחד מהם בנפרד. להפריד במסוק בין תפקידי הזנב וליצור מערכת היגוי ומערכת ייצוב נפרדים. לחלק את ארגון הטרור לזרוע מדינית וזרוע צבאית מנותקת לכאורה.
  • תכסיס שבירת האחידות - הפרדה בין תכונה אחת של מרכיב בבעיה לבין תכונה אחרת שלו או לבין הסביבה החיצונית לו. תשומת לב לכך שהנורה מתחממת בנוסף על הפקת האור ממנה.
  • תכסיס ההחסרה - ויתור על מרכיב או תת-מרכיב מתוך מערכת הבעיה, אשר נתפס כחיוני ומהותי לתפקודה. בהמשך, לתכסיס הצמצום. ואם לאופניים לא יהיו גלגלים כלל?
  • תכסיס שינוי זווית - התבוננות נוספת על מרכיבי הבעיה, תוך ניסיונות לקבצם ולפרטם באופן אחר מאשר כפי שהוגדרו עם ההתבוננות הראשונית בבעיה. חבר הצוות העיוור יוביל אותנו בבטחה במעבר החשוך.
  • תכסיס ההיפוך - התבוננות בבעיה אחר הרכבתה בסדר הפוך או עם ערכים מנוגדים. הנוסע ייתלה ממתלה ולא ישב על האפניים. העובד ישאר בביתו כדי להגיע למשרד.

נכון ל-2007, המחקר בנושא היצירתיות אינו מוגבל לתחום הפסיכולוגיה כבעבר, ובמחקר זה משתתפים אנשי אקדמיה מתחומים שונים, כגון הנדסת תוכנה, מדעי המחשב ואף הגות.

תולדות השיטה

שיטת TRIZ נחשפה לציבור הישראלי בתחילת שנות ה-80 בספר וקורס של האוניברסיטה הפתוחה.[2] המשך פיתוח השיטה בשנות ה-90 והוראתה נעשו בידי המהנדסים רוני הורביץ ופרופסור ינקו גולדברג במסגרת שיתוף פעולה של בית הספר להנדסה באוניברסיטת תל אביב עם אסכולות - בית הספר ללימודים רב תחומיים של האוניברסיטה הפתוחה. משרד החינוך ערך השתלמויות מורים בנושא השיטה, פותחו חומרי לימוד לגיל הרך על פיה, והורו אותה גם במערכת הביטחון.[3] קרן פורד השקיעה בשיטה, ובמפעלי המכוניות של חברת פורד עסקו בלימוד והטמעת השיטה. בשנת 1996, בעקבות שיתוף פעולה עם חיים פרס מחברת הפרסום וינברג-סימבול-פרס, נפתחה חברה מסחרית המנחילה את השיטה בתעשייה בשם חברת SIT (ראשי התיבות באנגלית של השיטה) לפיתוח המצאתי שיטתי.[4] את השיטה מלמד כיום (2015) פרופסור גולדברג במרכז הבינתחומי הרצליה.[5] והיא מופצת בתוכניות הנחיה של רוני הורביץ, ובאתר המרשתת שלו 'התחל לחשוב'[1], בו הורביץ מתאר את תולדות השיטה, וכן בהנחיית מוסמכי השיטה גידי גילדה ומשה תשובה.

משנת 2003 ובהנחיית הצוות המיסד פותחו גם משחקי מחשב (גרסה לילדים וגרסה לכל המשפחה) בשם "חשיבה המצאתית" בהוצאת המכון לטכנולוגיה חינוכית שעל יד האוניברסיטה הפתוחה, המשחקים נמכרו על ידי חברת קומפדיה.[6]

משחקי מחשב

חברת קומפדיה הוציאה שני משחקים והיא משתמשת בחמש שיטות חשיבה שבהן מנחה פרופסור חכם. המשחקים הם:

  • חשיבה המצאתית לכל המשפחה - הראשון שיצא והוא מכיל 13 משחקי חשיבה ו4 שיטות חשיבה.
  • חשיבה המצאתית לילדים - משחק המשך לחשיבה המצאתית לכל המשפחה שמתארת 10 משחקים של מסע בזמן ואת שיטות החשיבה איחוד והיפוך.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אתר "התחל לחשוב" (אנגלית) של רוני הורביץ
  2. ^ הספר חשיבה המצאתית שיטתית מאת יעקב הלפמן ובעריכת קבוצת חוקרים ביניהם רוני הורביץ וינקו גולדברג
  3. ^ חשיבה המצאתית שיטתית לגיל הרך - חוברת למורה בהנחיית רוני הורביץ
  4. ^ אתר החברה לחשיבה המצאתית שמשרדיה ברחוב תוצרת הארץ בתל אביב
  5. ^ תוכנית חדשה לחדשנות ויזמות במסגרת לימודי תואר שני במנהל עסקים אתר המכון הבינתחומי - הרצליה
  6. ^ על משחק המחשב חשיבה המצאתית בסקירת משחקים ממוחשבים משנת 2003 (אתר וי-נט ידיעות אחרונות)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0