חשיבה חברתית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חשיבה חברתית או לחשוב באופן חברתי מתייחסת למתודולוגיה שיצרה מישל גרסיה ווינר; חשיבה חברתית מתוארת כתהליך מוחי שכולנו חווים בזמן שאנו מנסים להבין את המחשבות, הרגשות והכוונות של האחרים סביבנו בהקשר לקיומנו, לתקשורת שלנו עם אחרים ולהבנה של סיטואציות רחוקות יותר מאיתנו כמו הבנת סיטואציות מורכבות חברתית במדיה, בספרות וכד'. היכולת שלנו לחשוב חשיבה חברתית היא חלק מלמידה חברתית שמתחילה בלידה ומתפתחת לאורך כל חיינו. חשיבה חברתית בהקשר זה, מכונה גם קוגניציה חברתית .

החשיבה החברתית היא מתודולוגיה מתפתחת, מבוססת שפה ומבוססת חשיבה (מטקוגניטיבית) המאפשרת מסגרת חזותית, אוצר מילים ייחודי, אסטרטגיות ודרכי פעולה על ידי טיפוח מיומנות חברתית . למתודולוגיה יש מרכיבי הערכה וטיפול לחלק של ההתערבות ולחלק החברתי. המתודולוגיה כוללת מרכיבים של התערבויות ידועות אחרות ומבוססות ראיות כגון סיפורים חברתיים, [1] תכנית לימודים נסתרת, [2] סולם 5 נקודות, [3] ועוד [4] וכו'. לחשיבה חברתית מכנה משותף חלקי גם עם ויסות עצמי, תפקוד ניהולי, בעיות קוהרנטיות מרכזיות וקבלת פרספקטיבה .

הִיסטוֹרִיָה

מתודולוגיית החשיבה החברתית פותחה במקור על ידי מישל גרסיה ווינר כמסגרת התערבות והערכה המיועדת לסייע בהתמודדות עם אתגרים מורכבים של למידה רגשית וחברתית עבור אנשים עם אתגרי למידה חברתית. [5] בתחילת הדרך של מתודולוגיה זו, לפני מעל לעשרים שנה, פורסמו יחסית מעט טיפולים מבוססי מחקר אשר נתנו המלצות אופרטיביות ל"התערבויות" המלמדות כיצד ללמד אנשים על תהליך הלמידה החברתי שלהם. מחסור יחסי זה במחקר טיפולי, שגם כיום הוא מצומצם, ממשיך להוות מגבלה. המניע הבסיסי ליצירת מתודולוגיית החשיבה החברתית היה, והינו, של ולמען אנשים עם בעיות למידה חברתיות, שצריכים נגישות להתערבויות ואסטרטגיות המבוססות הן על יכולות הלמידה האישיות של הפרט והן על הדרישות של הקהילה שבתוכה הם חיים. בעוד שהכלים והאסטרטגיות במסגרת המתודולוגיה פותחו תוך כדי עבודה עם תלמידי תיכון נורמטיביים, הגישה המעשית של מישל גרסיה ווינר להוראת מיומנויות חברתיות אומצה במהירות על ידי הורים ומורים העובדים עם אלו בקהילת ADHD ובקהילת הספקטרום האוטיסטי .

מתודולוגיית החשיבה החברתית מלמדת את המטופלים להתבונן ולקחת בחשבון את נקודות המבט, הרגשות והכוונות של אחרים. במתודולוגיה זו, חשיבה חברתית ומיומנויות חברתיות הן דינמיות ותלויות. לכן, ההחלטה להשתמש במיומנויות חברתיות המותאמות לסיטואציה מסויימת (למשל חיוך לעומת "להיראות מגניב", עמידה כלאחר יד לעומת פורמלית, קללות/דיבור לא רשמי לעומת דיבור בנימוס) אינה מבוססת על שינון כללים חברתיים ספציפיים (כפי שנלמד לעתים קרובות בקבוצות לימוד של מיומנויות חברתיות), אלא על תהליך נפשי של קבלת החלטות חברתיות.

חשיבה חברתית (Social Thinking®)והבסיס הראייתי (Evidence Based)

המתודולוגיה של חשיבה חברתית מאמצת מה שנאמר בספרות על עבודה ישירה עם אנשים מאותגרים בתחום של למידה חברתית (לדוגמא, ASD, הפרעה חברתית תקשורתית, ADHD, לקויות למידה, וכד') ומקדמת את השימוש בעזרים חזותיים, מודלינג, הוראה נטורלית, הוראה בסביבה הטבעית וניהול עצמי. כמו כן, המתודולוגיה מעוגנת במחקרים מתחומים שונים החוקרים איך מתפתחת למידה חברתית לצורך תפקוד בחברה: אנתרופולוגיה, תורת עיבוד מידע (Information Processing Theory) בלשנות תרבותית , פסיכולוגיה חברתית, התפתחות הילד, ואחרים. רבים מהמרכיבים של חשיבה חברתית  (Social Thinking®)מתאימים היטב למסגרות העבודה היישומיות מבוססות המחקר רב השכבתיות של התערבות ותמיכה התנהגותית חיובית (PBIS- Positive Behavioral Intervention and Support). בעוד ש- PBIS איננה גישה, היא מסגרת עבודה המעודדת בתי ספר לשקול לאמץ מגוון פרקטיקות בהן מודגש הקשר, המועיל לשני הצדדים, בין הצלחה אקדמית וחברתית של תלמידים  (Chard, Harn, Sugai, & Horner, 2008; Sugai, Horner, & Gresham, 2002).

באותו הלך רוח, חמשת מרכיבי היסוד של למידה חברתית רגשית של CASEL (Collaborative for Academic Social, and Emotional Learning), משתקפים לאורך ובתוך המתודולוגיה של חשיבה חברתית   (http://www.casel.org/social-­‐and-­‐emotional-­‐learning/core-­‐competencies)

על-פי התפיסה של חשיבה חברתית (Social Thinking®), מי שחושב חברתית באופן יעיל, יכול לקחת בחשבון את נקודת המבט, הרגשות, המחשבות, אמונות, ידע קודם, וכוונות של עצמו ושל אחרים (מה שלעיתים קרובות נקרא לקיחת-פרספקטיבה). חשיבה חברתית מדגימה את הקשר בין יכולת הלמידה החברתית של הפרט לבין היכולת שלו או שלה לעבד ולהגיב לכל הקשר לימודי/אקדמי, מקצועי ו/או אחר המתבסס על שימוש במח החברתי (לדוגמא, בתוכנית הלימודים הבית ספרית -  הבנת הנקרא בספרות, הבעה בכתב וכד', בתחום התעסוקתי – עבודה בצוות, ביצוע משימות וכד').

וינר ועמיתים טוענים כי אנשים החולקים את אותה תווית אבחונית (לדוגמא, הרצף האוטיסטי)  מציגים למרות זאת, יכולות שונות בתכלית של למידה חברתית או, בשפת המתודולוגיה, פרופילים שונים של תודעה חברתית – Social Mind  (Social Thinking®-Social Communication Profile ST-SCP) ולכן, יתרמו מדרכי טיפול ייחודיות שמותאמות להם.  


ללמד כשירויות חברתיות: יותר ממיומנויות חברתיות

מתודולוגיית החשיבה החברתית אינה ישות נפרדת אלא תפיסת עולם. זו איננה מערכת של התנהגויות שאפשר ללמד. זה איננו "ספר מתכונים" של צעד אחר צעד ולא תוכנית או גישה בודדת. חשיבה חברתית היא שפה ומתודולוגיה מבוססת קוגניציה המתמקדת באופי הדינמי והסינרגיסטי של פרשנות חברתית ומיומנויות תקשורת חברתית, שבשניהם נדרש פתרון בעיות חברתיות . המתודולוגיה היא התפתחותית, משתמשת בהיבטים של עקרונות התנהגותיים והתנהגותיים קוגניטיביים כמו גם במידע מהקהילה כדרך לתרגם מושגים מבוססי ראיות למסגרות מושגיות, מסגרות מבוססות על אסטרטגיות, תוכניות לימודים, פעילויות וכלים מוטיבציוניים.

המתודולוגיה מתייחסת לעובדה שהמטפלים הראשונים (אנשי מקצוע והורים) צריכים לבנות עבור אנשים עם אתגרים חברתיים ידע על התהליך של הלמידה החברתית (כיצד העולם החברתי מתנהל) לפני שמלמדים אותם כיצד להתנהל בחברה (מיומנויות חברתיות). ההבנה איך אנשים חולקים מרחב ביחד ומתנהלים בתוך הֶקְשֶר, תרבות ורעיונות ודעות משתנים, מוטיבציות וכוונות, נעדרת מרוב גישות המבוססות על מיומנויות בלבד.

המתודולוגיה מתייחסת לרעיון שהמפתח להבנה של הצרכים הלימודיים החברתיים הייחודיים מחייב שמטפלים יעזרו לאדם להיות בעל תובנה למשתנים שתורמים ל"עצמי החברתי" שלו עצמו, בנוסף לצפיות שלו מאנשים אחרים.

מבט ייחודי זה על טיפול חברתי, בשיתוף עם שכבות רבות של המתודולוגיה משמעותו שהמרכיבים של חשיבה חברתית לא מתואמים במדויק עם אף התערבות מסורתית במיומנויות חברתיות. כמו כן, חשיבה חברתית איננה מחוברת לאבחנה ספציפית (כגון, ASD), אלא מכוונת לצרכים ספציפיים למי שמאותגר בלמידה חברתית ( ADHD, בריאות הנפש, twice exceptional, מחוננים, ללא אבחון כשלהו וכד'), בלא קשר לאבחנה.

הערות שוליים

  1. ^ Gray, Carol (2010). The New Social Stories Book. Future Horizons. ISBN 978-1-935274-05-6.
  2. ^ Smith-Myles, Trautman & Schelven, Brenda (2004). The Hidden Curriculum. Autism Asperger Publishing. ISBN 1-931282-60-9.
  3. ^ Dunn-Buron & Curtis, Kari (2003). The Incredible 5-Point Scale. Autism Asperger Publishing. ISBN 1-931282-52-8.
  4. ^ Attwood, Tony. "Tony Attwood". The Complete Guide to Aspergers.
  5. ^ "Social Thinking Methodology". socialthinking.com. נבדק ב-2020-09-08.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0