טובה רוטמן
טובה רוטמן (15 בפברואר 1893 זכרון יעקב - 20 בינואר 1974 זכרון יעקב) בת למייסדי זכרון יעקב. שותפה במחתרת ניל"י וחברתה הטובה של שרה אהרנסון.
ביוגרפיה
טובה נולדה ב-1893 במושבה זכרון יעקב לאיטה אסתר (לבית כץ) ושמעון גלברג (שהיו ממייסדי הממקום). למדה בבית הספר במושבה וגילתה כשרון מוזיקלי ולכן נשלחה ב-1910 ללמוד, יום בשבוע, בבית ספר למוזיקה בניהולה של שולמית רופין (רעייתו של ארתור רופין). לאחר נישואי אחותה, שרה הינדה גלברג, לצבי אהרנסון החלה לבקר בבית אהרנסון ויצרה קשר חברות מיוחד עם שרה אהרנסון. קשר נוסף יצרה טובה עם אחיה של שרה, אלכסנדר אהרנסון. כשזה נסע ב-1915 לקהיר וארצות הברית (יחד עם רבקה אהרנסון) מסר את אקדחו האישי לטובה וזו מסרה אותו לשרה אהרנסון.
בינואר 1916 צורפה טובה למחתרת ניל"י (בהמלצת שרה). תחילה עסקה בהעתקת ידיעות מתוך מסמכי צבא רשמיים שנלקחו מהצבא הטורקי. בהמשך נשלחה למשימות מעקב אחר פעילות הצבא הטורקי והגרמני בארץ (רכבות, טייסות וכו'). ב-1917 נשלחה טובה לדמשק והביאה משם תיק מסמכים מסמכים חשובים לבריטים. עם גילוי המחתרת נתפסה טובה בבית הוריה בזכרון יעקב ב 2 באוקטובר 1917 על ידי כח צבאי טורקי בפיקודו של פואד חסן בק[1]. היא נכלאה בבית כלא בנצרת ותמורת חלק מתכשיטיה, שנמסרו למפקד הטורקי, נמנעו ממנה העינויים שהיו מנת חלקם של אסירי המחתרת האחרים. בדצמבר 1917 נשפטו, היא וניסן רוטמן, למאסר בכלא חאן אל בשה בדמשק (טובה נשפטה ל-6 חודשים וניסן לשנתיים). ביוני 1918 שוחררה מהכלא וחזרה ארצה.
בהגיעה ארצה שמעה את הסיפור על סופה של המחתרת כולל את מותה של שרה שירתה בעצמה באקדחו של אלכסנדר אהרנסון שמסרה לה טובה 3 שנים קודם לכן.
משפחתה
טובה הכירה את בעלה לעתיד, ניסן רוטמן מחדרה, כשבא לבקר (עם חברו אבשלום פיינברג) בבית אהרונסון. היא נישאה לו ב-1917 בזמן שהיו כלואים בדמשק. לזוג נולדו 3 ילדים: אבשלום ושרה (על שם הרוגי המחתרת) והדסה. לאחר מספר שנים נפרדה מבעלה.
לקריאה נוספת
- שרה ורמי בן ראובן, נשים עבריות בדמשק, הוצאת אריאל, 2010, פרק "טובה רוטמן - האסירה מהח'אן", עמודים 79-91
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "טובה רוטמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2832
- טובה רוטמן גלברג, באתר "מוזיאון ניל"י"
הערות שוליים
- ^ יחד איתה נתפש גם בעלה ניסן רוטמן
