ניסן רוטמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניסן רוטמן
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
המצבה של ניסן רוטמן בבית הקברות הישן בחדרה

ניסן רוטמן (12 בינואר 1894 הומל, רוסיה (כיום בלארוס) – 17 במרץ 1977 חדרה). מילדי העלייה השנייה בן למשפחה ממייסדי חדרה. היה פעיל במחתרת ניל"י ובשל כך נכלא בדמשק. עסק רבות ברכש קרקעות באזור חדרה והיה פעיל ציבור בעיר זו.

קורות חייו

רוטמן נולד בהומל שברוסיה ב-1894 למרדכי רוטמן וחוה (רוזומובסקי). למד בחדר בעיר הולדתו וב-1907 עלה עם הוריו לארץ ישראל והמשפחה התיישבה בחדרה[1]. לאחר תקופת לימודים החל רוטמן לעבוד בחקלאות בסביבות חדרה. במהלך עבודתו התוודע לאהרון אהרונסון ולאבשלום פיינברג וב-1911 אף מונה לתפקיד האחראי על התחזוקה בתחנת הניסיונות של אהרונסון בעתלית.

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה עזר לפעילי מחתרת ניל"י ואף עבד במשקם של משפחת פיינברג. בין האנשים שהכיר בתקופה זו הייתה גם טובה גילברג מזכרון יעקב שאותה נשא לאישה[2]. כשהחלו הטורקים לפעול נגד המחתרת ומנהיגיה, נאסרו גם רוטמן ואשתו והועברו לכלא "חאן עלי באשה" בדמשק שם נחקר ועונה רוטמן על מנת שיודה באשמה ויסגיר את חבריו למחתרת. על אף שלא נשבר בעינויים נשפט לשנתיים מאסר אך זמן מה לאחר תחילת ריצוי עונשו החלו הטורקים לסגת מדמשק תוך שהם לוקחים איתם את אסירי המחתרת. למזלם של האסירים הופצצה הרכבת, על ידי מטוסי בעלות הברית, בתחנת הרכבת ראיאק שבבקעת הלבנון והם ברחו וחזרו לארץ ישראל[3].

עם סיום המלחמה חזר רוטמן לעבוד בחקלאות ובמקביל עסק ברכישת קרקעות באזור חדרה וחיפה. שימש כמנהל עסקיהם של אלכסנדר אהרנסון ורבקה אהרנסון ובשמם עסק בגאולת הקרקעות[4]. כמו כן פעל להעביר את הבעלות על קרקעות חדרה מידי פיק"א לידי החקלאים עצמם (שהיו קשורים לחברת מיסדי חדרה בע"מ). כל פעילויותיו הפכו את רוטמן לאיש אמיד מאד ולחבר בארגונים שונים כמו "הסתדרות החקלאים בחדרה", "חברת אפא"י (אגודת פירות ארץ ישראל)", "לשכת בני ברית 'השרון' בחדרה" ועוד.

רוטמן נפטר ב-1977 ונקבר בבית הקברות הישן בחדרה. האדמות שרכש עדיין משמשות להרחבת שכונות בחדרה. שמו הונצח ברחוב ובשכונה בדרום חדרה. רעייתו לשעבר טובה נפטרה ב-1974 ונקברה בבית הקברות בזכרון יעקב.

לקריאה נוספת

  • עופר רגב, רוטמן – אנשי שורשים, הוצאת פורת, 2001

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המשפחה עלתה בעקבות בני משפחה שעלו ארצה כבר ב-1892 במסגרת העלייה הראשונה
  2. ^ משפחת גילברג הייתה מקורבת למשפחת אהרונסון וטובה הייתה חברתה של שרה אהרונסון. למעשה החתונה הקיימה רק ב-1919 לאחר סיום המלחמה
  3. ^ שותפים נוספים לבריחה זו היו גם איתן בלקינד, גרשון פליישר ואברהם ברד
  4. ^ חלק ממימון הרכישות ניתן על ידי מרים (מרי) פלז שיסדה קרנות רבות ושונות למתן עזרה כספית לאגודות ארץ-ישראליות
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0