טומה פירס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. טומה פירס (בפורטוגזית: Tomé Pires; 1465? – 1524 או 1540)[1] היה מרפא פורטוגזי מליסבון שבילה בשנים 1512 עד 1515 במלאקה מיד לאחר הכיבוש הפורטוגזי, בתקופה שהאירופאים הגיעו לראשונה לדרום מזרח אסיה. לאחר התנסויותיו הקשות בהודו ובמזרח, הוא עמד בראש השגרירות הרשמית הראשונה של אומה אירופאית בסין (לקיסר ג'נגדה הסיני, בתקופת שושלת מינג), שם נפטר.
פירס היה מרפא של אפונסו, נסיך פורטוגל, בנו של המלך ז'ואאו השני מפורטוגל. הוא נסע להודו בשנת 1511, השקיע כספו ביבוא סמים ותבלינים,[2]הסחורות המזרחיות האלה היו מרכיב חשוב במה שמכונה דרך התבלינים. במלאקה ובקוצ'ין הוא אסף מידע על האזור המלאי-אינדונזי וביקר באופן אישי בג'אווה, סומטרה ומאלוקו.
סומה אוריינטל
על מסעותיו המאליים-אינדונזיים הוא כתב ספר, המהווה ציון דרך חשוב על תולדות הסחר באסיה. הוא כתב את הספר במלאקה ובהודו בין השנים 1512 - 1515, והשלים אותו לפני מותו של אפונסו דה אלבוקרקי (דצמבר 1515).
זהו התיאור האירופי הראשון של הארכיפלג המלאי והתיאור העתיק והנרחב ביותר של המזרח הפורטוגזי. זהו אוסף של מגוון רחב של מידע: היסטורי, גאוגרפי, אתנוגרפי, בוטני, כלכלי, מסחרי וכו', כולל מטבעות, משקולות ומידות. פירס הקפיד לחקור את דיוק המידע שנאסף מסוחרים, מלחים ואחרים איתם היה בקשר. למרות הכתיבה הסבוכה שלו, ספרו עדיף על ספרים של פורטוגזים אחרים מאותה תקופה. הספר נכתב כדו"ח למלך מנואל מפורטוגל, ואולי גם כמילוי התחייבות שנתן לפני שעזב את ליסבון,[3] הספר נחשב לאחד המקורות הראשוניים החשובים ביותר ללימוד הגאוגרפיה והסחר באיי במזרח באותה תקופה, כולל אחד המקורות החשובים ביותר לחקר האסלאם בן זמננו באינדונזיה. אף על פי שלא ניתן לראות בו מקור נקי לחלוטין מאי-דיוקים בפרטים מסוימים, הוא מתחבר להפליא עם עדויות מזמנו. מתחרה איתו כמקור רק ספרו הידוע יותר של דוארטה ברבוסה, ומאוחר יותר גרסיה דה אורטה.
הסומה אוריינטל, שלא פורסם ונחשב שאבד, נמצא בארכיון ב 1944, כולל התיאור הראשון בכתב של 'איי התבלין' של בנדה במאלוקו,[4] האיים שמשכו את האירופאיים לראשונה לאינדונזיה.[5] גם ארבעה מכתבים שנכתבו על ידי פירס שרדו, ויש התייחסויות אל ספרו על ידי בני זמנו, כולל מכתב אלבוקרקי למלך, 30 בנובמבר 1513.
פירס הזכיר בכתב ידו כמה ערים טמיליות בציילון בהן ביקר במסעותיו כולל קאלי, ניגומבו, סלבאו וטנווארקה.
שגריר בסין 1516
בשנת 1516 נסע טומה פירס לקנטון (גואנגז'ואו) בצי של פרנאו פירס אנדראדה, שמטרתו הייתה לפתוח שגרירות מטעם המלך מנואל הראשון אצל הקיסר ג'נגהד בסין. עם זאת, הוא מעולם לא התקבל על ידי הקיסר, עקב מספר כישלונות, כולל חשדם של הסינים. כמו כן האשמות שתלו בו, אנשי הסולטאן המודח מחמוד שאה לאחר כיבוש מלאקה על ידי הפורטוגלים בשנת 1511. השגרירות הותקפה, וחלק מהמשרתים בה נהרג. הדבר פתח שלושה עשורים של רדיפת הפורטוגזים בסין. אומרים כי טומה פירס מת ממחלה בשנת 1524 בסין. אם כי ישנה השערה שהוא חי עד שנת 1540 בג'יאנגזו, ללא אישור לעזוב את סין.
זו הייתה השגרירות הרשמית הראשונה של מדינה אירופאית בסין לאחר שג'ובאני דה-מריניולי נשלח כשגריר על ידי האפיפיור (בבייג'ינג בין השנים 1342 - 1345).
לקריאה נוספת
- Muller, Karl, and David Pickell (eds) (1997). Maluku: Indonesian Spice Islands. (Singapore: Periplus Editions), p. 86.
- (Pires 1990) Armando Cortesão, The 'Suma Oriental' of Tomé Pires: An Account of the East, from the Red Sea to China, 2 vols., (1944) 1990. (A 2005 reprint of this book on Google Books)
- Albuquerque, L. “Tomé Pires”, in Dictionary of Scientific Biography. 1974. Vol. 10, p. 616.
- Cortesão, A. A propósito do ilustre boticário quinhentista Tomé Pires., Revista Portuguesa de Farmácia, 13,3 (1963), p. 298-307.
- Cortesão, A. A Suma Oriental de Tomé Pires e o Livro de Francisco Rodrigues. Coimbra, 1978.
- Cortesão, A. Primeira embaixada europeia à China. o boticário e embaixador Tomé Pires. Lisboa, 1945.
- Dias, J. Lopes. Medicinas da 'Suma Oriental' de Tomé Pires. Porto, 1947. Sep. ``Jornal do Médico, vol. 9, n.º 208, pp. 76-83.
- Dias, J. P. Sousa. A Farmácia em Portugal. Uma introdução à sua história. 1338-1938. Lisboa: ANF, 1994.
- Loureiro, Rui M. O manuscrito de Lisboa da "Suma Oriental" de Tomé Pires (Contribuição para uma edição crítica). Macau: Instituto Português do Oriente, 1996.
- letters from the survivors of the Pires' embassy, imprisoned in Canton. According to Cortesão's later research, the letters were actually written in 1524.
הערות שוליים
