טומוגרפיה ממוחשבת של הראש (סי-טי)
סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) מורכבת מסדרת צילומי רנטגן של הראש, אשר נלקחו מכיוונים רבים ומגוונים.[1] לאחר קבלת צילומי הרנטגן מתבצע עיבוד ממוחשב של התמונות והפיכתם לסדרת תמונות חתך של המוח. תמונות סי-טי של הראש משמשות לחקר ואבחון פגיעות מוח, פתולוגיות בגולגולת או בסינוסים ומצבים נוירולוגיים שונים ובנוסף משמשות לעיתים להנחיית פעולות כירוגיות במהלך ניתוחי מוח.[2] סריקות סי-טי כוללות חשיפה לקרינה מייננת אשר מעלה את גורם הסיכון לחלות בסרטן; כמו כן, ישנם אנשים אשר מגיבים בתגובות אלרגיות לחומרי ניגודיות המשמשים בהליכי הסי-טי.[2]
שימושים
טומוגרפיה ממוחשבת (CT) היא השיטה האבחנתית המועדפת לטראומת ראש הודות לתכונות הדיוק, אמינות, בטיחות וזמינות. שינויים במחזור הדם, פגיעה ברגולציה אוטומטית, בצקת מוחית ופציעה אקסונאלית מהווים סימפטומים בעקבות פגיעת ראש ומתבטאים כשינויים קליניים, ביוכימיים ורדיולוגיים. ניהול טיפולי תקין של פגיעה מוחית מבוסס על אבחנה נכונה והערכה של התקדמות המחלה לאורך הזמן. בדיקת סי-טי מגלה וממקמת באופן מדויק דימומים תוך גולגולתיים, חבלות מוחיות, בצקות וגופים זרים ועל כן מהווה שיטה אבחנתית איכותית.[2] במקרים רבים של פגיעות ראש קלות סי-טי אינו נחוץ. התבוננות קלינית, בדיקות גופניות וגורמי תורשה יכולים יחד להצביע על אבחנה קלינית ולכן מהיבטי יעילות ובטיחות מומלץ להימנע מבדיקה זו שלא לצורך.[3] כאשר יש תסמינים מחמירים, תסמינים נוירולוגים מוקדיים, פתולוגיה מבנית (שבר בגולגולת), צורך באיתור גופים זרים (בעיקר חפצים מתכתיים), הערכת ארובת העין וכלי הדם בגולגולת הדמיית סי-טי מוכרת כיעילה.[4] זעזוע מוח אינו אינדיקציה שגרתית לביצוע הדמיית CT או MRI שכן במרבית המקרים לאנשים הסובלים מזעזוע מוח אין ממצאים שהדמיה כזו יכולה לנטר ולזהות.[4] רק במקרים בהם ישנו חשש לשבר בגולגולת, תסמינים נוירולוגים מוקדיים, הדמיית סי-טי יכולה להוות כלי שימושי.[4] בדיקת MRI תהיה שימושית במקרים בהם יש חשש לפתולוגיה מבנית או החרפת תסמינים.[4] כאשר מטופלים סובלים מאובדן שמיעה פתאומי הם לעיתים מופנים לבדיקת סי-טי.[5] אולם כאשר אין ממצאים נוירולוגים תומכים, מקרי טראומה קודמים או היסטוריה של מחלות אוזניים, סריקות סי-טי אינן יעילות.[4] סי-טי יכול גם לשמש ככלי עזר בניתוחים כירורגיים קרי גידולים תוך גולגולתיים, מומים עורקיים וכדומה.[6][7] בתחום העיניים סריקות סי-טי יכולות לשמש ככלי אבחוני לפתולוגיות שונות קרי איתור גופים זרים (בעיקר חפצים מתכתיים), שברים, צלוליטיס, סינוסיטיס, דימום תוך גולגולתי, פרופטוזיס, התקדמות מחלת גרייבס, והערכה כללית של ארובת העין וכלי הדם בגולגולת.[8]
CT בהשוואה ל- MRI
הדמיית תהודה מגנטית (MRI) גם היא מהווה כלי לדימות ויעילה על מנת לאשר אבחנה של ניאופלזמה, מחלות כלי דם, נגעי פוסה גולגולתיים אחוריים, נגעים בחוט השדרה או הפרעות לחץ תוך גולגולתי.[9][10] הדמיית תהודה מגנטית מספקת הדמיה עשירה יותר וכן בטיחותית יותר שכן איננה בעלת קרינה מייננת.[9] עם זאת, סי-טי מועדף כאשר MRI אינו זמין, או בהגדרות חירום כאשר נרצה לקבל הערכת מצב מהירה כמו במקרים בהם יש חשד לדימום, אירוע מוחי או פגיעה מוחית טראומטית ושימוש ב MRI יגזול זמן רב מדי.[9]
סיכונים
סריקות סי-טי של הראש מעלות את הסיכון לחלות בסרטן המוח, כאשר ילדים נחשבים כקבוצת הסיכון הגדולה ביותר. נכון לשנת 2018, נראה כי קיים סיכון מוגבר לסרטן עבור אחד מכל 3,000–10,000 בדיקות סי-טי ראש שבוצעו בילדים מתחת לגיל עשר.[11] אפילו במצבי חירום, כאשר פגיעת ראש מוערכת על ידי הרופא כפגיעה קלה ובהתבסס על הפרוטוקול הרפואי, בקרב מבוגרים מומלץ להימנע מ- סי-טי של הראש ובקרב ילדים מומלץ להמתין תחת התבוננות קלינית בבתי החולים טרם הפנייה לבדיקת סי-טי.[3] אנשים רבים פוקדים מחלקות חירום עקב פגיעות ראש קלות כאשר במקרים רבים סי-טי אינו נחוץ.[3] ניסויים קליניים הציגו עלייה ביעילות ובבטיחות של שימוש ב- סי-טי של הראש רק במקרים הנדרשים, בהתאם לפרוטוקול הרפואי, תחת אינדיקציות מבוססות כמו בדיקות גופניות או היסטוריה רפואית.[3]
הכנה לבדיקה ושימוש בחומר ניגוד בבדיקת סי-טי ראש
חומר ניגוד מכיל מולקולות של יוד המוזרקות לוריד הנבדק על מנת לשפר את איכות הדמיית הסי-טי.[12] שימוש בחומר ניגוד נפוץ לשימוש ברבות מבדיקות הסי-טי באזורים השונים ובמרבית בדיקות סי-טי ראש.[12] בסיס הפעולה של חומר הניגוד מבוסס על השפעת חדירות קרני הרנטגן כך שהניגודיות בין הרקמות השונות נהיית ברורה יותר.[13] בבדיקה עם חומר ניגוד לרוב יידרש המטופל בצום של שעות אחדות לפני הבדיקה, וייתכנו תופעות לוואי, אולם אלו נדירות.[12]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Computed Tomography (CT), www.nibib.nih.gov
- ^ 2.0 2.1 2.2 Radiological Society of North America (RSNA) and American College of Radiology (ACR), Head CT (Computed Tomography, CAT scan), www.radiologyinfo.org (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 ACEP - For patients with minor head injuries | Choosing Wisely, www.choosingwisely.org
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 American Medical Society for Sports Medicine | Choosing Wisely, www.choosingwisely.org
- ^ American Academy of Otolaryngology—Head and Neck Surgery Foundation | Choosing Wisely, www.choosingwisely.org
- ^ Victor C. K. Tse, M. Yashar S. Kalani, John R. Adler, Principles and Practice of Stereotactic Radiosurgery, New York, NY: Springer New York, 2015, עמ' 25–32, מסת"ב 978-1-4614-8362-5
- ^ Khan, FR; Henderson, JM (2013), Deep Brain Stimulation Surgical Techniques, Handbook of Clinical Neurology. Handbook of Clinical Neurology. 116. Amsterdam
- ^ Kunimoto, Derek; Kunal Kanitkar; Mary Makar (2004)., The Wills eye manual: office and emergency room diagnosis and treatment of eye disease (4th ed.)
- ^ 9.0 9.1 9.2 Choosing Wisely | American Headache Society, web.archive.org, 2013-12-03
- ^ Klaus-Dietrich Ebel, Differential Diagnosis in Pediatric Radiology, Thieme, 1999, מסת"ב 978-3-13-108131-5. (באנגלית)
- ^ John P. Sheppard, Thien Nguyen, Yasmine Alkhalid, Joel S. Beckett, Risk of Brain Tumor Induction from Pediatric Head CT Procedures: A Systematic Literature Review, Brain Tumor Research and Treatment 6, 2018-4, עמ' 1–7 doi: 10.14791/btrt.2018.6.e4
- ^ 12.0 12.1 12.2 Michael A. Bettmann, Frequently asked questions: iodinated contrast agents, Radiographics: A Review Publication of the Radiological Society of North America, Inc 24 Suppl 1, 2004-10, עמ' S3–10 doi: 10.1148/rg.24si045519
- ^ Syed Daniyal Asad, Nerea Lopetegui Lia, Bryan W Ferrigno, Hossam Alhabach, A Migraneur with a Usual Headache: A Near-miss of Cerebral Venous Thrombosis, Cureus 11 doi: 10.7759/cureus.4393
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
