טורקואן
 | |
| בית העירייה | |
| מדינה |
 צרפת |
|---|---|
| חבל |
 או-דה-פראנס |
| מחוז | נור |
| נפה | ליל |
| ראש העיר |
דידייה דרואר |
| שטח | 15.19 קמ"ר |
| גובה | 24-49 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 97,443 (2017) |
| ‑ צפיפות | 6,414 נפש לקמ"ר (2017) |
| קואורדינטות | 50°43′18″N 3°9′33″W / 50.72167°N 3.15917°W |
| אזור זמן | UTC +1 |
| אתר האינטרנט של עיריית טורקואן | |
טורקואן (בצרפתית: Tourcoing) היא עיר במחוז נור שבחבל או-דה-פראנס, הנמצא בקצהה הצפוני של צרפת. בטורקואן גרים כ-97,000 תושבים (2017)[1], והיא העיר השלישית בגודלה באו-דה-פראנס, אחרי ליל ואמיין. היא ממוקמת צפונית-מזרחית לעיר ליל, בצמוד לעיר רובה ולעיר הבלגית מוקרון.
טורקואן היא העיר השנייה בגודלה במטרופולין ליל, המורכב מ-90 קומונות ובו יותר מ-1.1 מיליון תושבים[2]. היא גם חלק מאגד ערים צרפתי-בלגי רחב יותר, מטרופולין ליל-קורטרייק-טורנה, הכולל פרט לערי מטרופולין ליל גם כשישים קומונות בלגיות, בהן הערים מוקרון, קורטרייק, טורנה ורוסלארה[3].
היסטוריה
האזכור הראשון ליישוב בשם טורקואן הוא משנת 1080[4].
במהלך המהפכה הצרפתית טורקואן כבר הייתה עיירה בת כ-15,000 תושבים[5]. ב-18 במאי 1794 נערך בקרבת העיירה קרב טורקואן בין צבא המהפכה הצרפתי לבין צבאות הקואליציה האנטי-צרפתית הראשונה, בו ניצח הצבא הצרפתי; הניצחון בקרב היה צעד לקראת כיבוש הרפובליקה ההולנדית בשנת 1795[6].
במאה ה-19 העיר צמחה במהירות כתוצאה מהמהפכה התעשייתית, ובעיקר בזכות תעשיית הטקסטיל של העיר. אוכלוסיית העיר גדלה מכ-10,000 תושבים בתחילת המאה לכ-100,000 בשנת 1910[4]. במהלך השנים 1857–1865 כנסיית סן כריסטוף עברה שיפוץ והפכה לאחת מהכנסיות הנאו-גותיות הבולטות בצפון צרפת[7].
בזמן מלחמת העולם הראשונה העיר הייתה תחת כיבוש גרמני ועקב כך תושביה סבלו מקשיים רבים. כמו יתר הערים תחת הכיבוש הגרמני, העיר הייתה מנותקת משאר צרפת למשך ארבע שנות הכיבוש[8]. בין שתי המלחמות העיר התאוששה, ותעשיית הטקסטיל שלה חזרה לשגשג. לאחר כיבוש העיר במלחמת העולם השנייה, מיקמו בה הגרמנים את המפקדה של הארמייה ה-15, שתפקידה העיקרי היה להגן על חופי צרפת ובלגיה מפני פלישה של בעלות הברית. כיום פועל בבניין המפקדה מוזיאון ה-5 ביוני 1944, העוסק בכיבוש הגרמני של צרפת במלחמת העולם השנייה[9].
החל משנות ה-70 נפגעה העיר עקב דעיכת התעשיות המסורתיות שהיו הבסיס של כלכלת טורקואן, בעיקר תעשיית הטקסטיל, וכיום מרבית מפעלי הטקסטיל שפעלו בעיר נסגרו[4].
תחבורה
טורקואן מחוברת לערים השכנות ליל ורובה ברכבת תחתית ובטראם, כחלק ממערך התחבורה הציבורית במטרופולין ליל[10]. בנוסף, מתחנת הרכבת טורקואן יוצאות רכבות מהירות לפריז, לרן, לנאנט ולבורדו[11]; כמו כן, עוברות בתחנה רכבות לכיוון בלגיה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אן קורטל וברונו רנול, Désormais, Tourcoing est plus peuplée que Roubaix, באתר La Voix du Nord
- ^ נתונים על מטרופולין ליל באתר INSEE (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בצרפת)
- ^ רשימת הקומונות במטרופולין ליל-קורטרייק-טורנה באתרו הרשמי
- ^ 4.0 4.1 4.2 "A bit of history..." (מעט היסטוריה) באתר הרשמי של עיריית טורקואן
- ^ פול דלסאל (Paul Delsalle), Révolution et paysage urbain à Tourcoing (1770-1820), בז'ורנל Revue du Nord שנת 1989, עמ' 1021
- ^ קרב טורקואן באתר History of War
- ^ על כנסיית סן כריסטוף של טורקואן באתר SNCF, חברת הרכבות הלאומית של צרפת
- ^ Tourcoing War Memorial באתר Remembrance Trails - Northern France
- ^ על המוזיאון באתר Chemins de Mémoire
- ^ מפת התחבורה הציבורית במטרופולין ליל
- ^ Tourcoing: le premier train Ouigo est parti באתר La Voix du Nord
