טחנת הנזירים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תצלום אווירי של טחנת הנזירים.
טחנת הנזירים

טחנת הקמח בנחל ציפורי, הידועה בשם טחנת הנזירים, ממוקמת על גדות נחל ציפורי במרחק שני קילומטרים מערבית למעיין עין יבקע (אחד ממקורות נחל ציפורי) שבגליל המערבי התחתון. הטחנה הוקמה ב-1825 על הריסותיה של טחנה נטושה. לא ידוע על ידי מי ומתי נבנתה אותה טחנה, אך ידוע שהייתה בשימוש עד סביבות 1800. בשל התנאים הטופוגרפים באזור התיישבו אוכלוסיות רבות למרגלות הנחל והוא היווה אזור מועדף למעבר סוחרים וצבאות במסעות כיבוש לאורך היסטוריה. ישנים שתי סיבות אפשריות מדוע ננטשה הטחנה. הראשונה מאשימה את פלישתו של נפוליאון בניסיונו לכבוש את האזור מידי העות'מאניים, בעוד השנייה זוקפת את הנטישה למחסור מים שייתכן שקרה בתקופה זו. נזיר כרמלי בשם ז'אן בטיסטה מפרסקטי (אנ') אשר היה אדריכל במקצועו הגה את הרעיון להקמת הטחנה על מנת לאפשר הכנסה זמינה למסדר הכרמליטי אשר יושב בחיפה. בבניית התחנה משתתפים משפחה דרוזית משפרעם שהייתה בעלת הקרקע ואדם טורקי בעל ממון רב שמספק את ההון הראשוני לשיפוצה של הטחנה ההרוסה. שמה של הטחנה נגזר ממסדר הנזרים האחראים לבנייתה. הטחנה שימשה למקור הכנסה חשוב למסדר והרווחים מתפוקתה התחלקו בין שלושת השותפים למהלך. הרווחים שהופקו מהטחנה שימשו את המסדר הכרמלי בשיקומם מנזרי הכרמל, סטלה מאריס ומוחרקה. לטחנה היו מגעים המקומיים מכל הכפרים והישובים סביב על מנת לטחון את חיטטם, בכך היוותה הטחנה מקום מפגש חשוב לתושבי האזור. הטחנה הפסיקה לפעול בסביבות 1930 מכיוון שלא יכלה להתחרות בטחנות הקמח החשמליות שהוקמו בשפרעם ובאבטין (אביצור). ב-1954 הטחנה עברה שיפוץ ושימשה כדיר לחזירים, עזים וכבשים. בשנת 2000 שוב שופץ המקום ושימש בתור אולם אירועים, מסעדה והיה בעל חדרי אירוח. בשנת 2011 עזבו מפעילי האתר את המתחם וזמן קצר לאחר מכן נחתם חוזה עם רשות ניקוז ונחלים קישון על מנת לשקם את המבנה ולהפכו למרכז הראשון בארץ לשיקום נחלים.

מבנה הטחנה וכיצד פעלה

טחנה זו היא טחנת ארובה אשר פועלת על ידי כוח המים. מים היו נכנסים לטחנה דרך אמת המים ממעיין עין יבקע הסמוך (2 ק"מ). המים שמשו כמקור אנרגיה להזזת ארבעת אבני הריחיים בטחנה ואלו היו טוחנות את זרעי החיטה עד לקבלת אבקת הקמח. הטחנה הייתה מחולקת לשני מפלסים כאשר בכל מפלס היו שתי אבני ריחיים. שימוש בשיטה זו לטחינת קמח היה נפוץ מאוד בארץ ישראל וישנם מספר גדול של טחנות ארובה בנות מאות שנים בכל רחבי הארץ, אך רובן מרוכזות בצפון הארץ. בסמוך לטחנה ישנו גשר המאפשר מעבר לגדה הנגדית של הנחל.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0