טאטים
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 20,000 | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
 רוסיה  אזרבייג'ן  גאורגיה  ארמניה | |
| שפות | |
| טאטית, פרסית, טורקית, רוסית; שפות הארצות בהן הם נמצאים | |
| דת | |
| יהדות, אסלאם, נצרות | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| עמים קווקזים, עמים איראנים אחרים |
טאטים הוא כינוי לקבוצה אתנית קטנה בקווקז, אשר לשונה, הטאטית, היא ממשפחת הלשונות הפרסיות. המונח "טאט" נובע ממונח בטורקית המציין אנשים שאינם דוברי טורקית. בין הטאטים, קיימים מוסלמים וכמחציתם, יהודים. האחרונים דוברים לשון יהודית שהיא דיאלקט של תאתית ונקראת תאתית יהודית או "פרסית דרבנדית יהודית". קיים גם מיעוט טאטי-נוצרי בארמניה.
הטאטים הגיעו לאזור הקווקז במאה ה-5 או ה-6. ב-1926 היו כ-70,000 דוברי טאטית (יהודים ומוסלמים). כיום חיים כ-10,000 טאטים בדגסטאן; וכ-10,000 טאטים באזרבייג'ן. רבים מן היהודים הטאטים עלו לישראל החל משנות ה-70 של המאה ה-20, בה הם נקראים יהודים הרריים או פשוט קווקזים.
קיימת מחלוקת לגבי מוצאם של דוברי הטאטית כולם. קיימת מצד אחד טענה הרואה את הלא יהודים שבהם כדוברי השפה המקוריים, והיהודים שבהם אימצו את השפה מאוחר יותר; ובנוסף, יש הרואים את מוצאם של יהודים אלה בטאטים שהתגיירו. מאידך, קיימת סברה שהטאטים היו בעבר יהודים כולם, אלא שברדיפות השכנים המוסלמים, נאלצו חלקם להתאסלם.
בעבודתו ההיסטורית, "גוליסטן-אירם"[1], משנת 1844, כתב החוקר עבאס-קולי-אגא בקיחנוב[2] על האוכלוסייה בצפון אזרבייג'ן ודרום דאגסטן. בין היתר התייחס לאתניקון הטאטי וציין כי הטאים הם יהודים ארמנים וגאורגים שהתגוררו באותם אזורים והתמזגו במרוצת הזמן עם, על פי רוב, עם מוסלמים; כאשר בקרב הטבאסארנים, תושבי דרבנט, באקו, קובה וקורה, היו רק מעטים מהם[3].
בשנות שלטונה של ברית המועצות בקווקז, טופחו הלאומיות והלשון הטאטית אצל היהודים ההרריים, בין השאר, כדי לנתקם מן האוכלוסייה הגדולה של יהודי ברית המועצות.
הערות שוליים
- ^ הספר נכתב במקור ברוסית - Гюлистан-Ирам
- ^ עבאס-קולי-אגא בקיחנוב (Аббас-Кули-ага Бакиханов) או אבאסגולו בקיחנוב נקרא גם קודסי (Qüdsi) (1794-1847) - היסטוריוגרף ובלשן אזרי.
- ^ מיכאל צ'לנוב, הטאטים בקווקז: גורלו המפותל של אתניקון, מוסקבה (באנגלית).
