טייסת 3 (חיל האוויר המלכותי)
![]() | |
"השלישי יהה הראשון" "Tertius primus erit" | |
פרטים | |
---|---|
מדינה |
![]() |
שיוך |
![]() |
סוג | טייסת קרב רב-משימתית |
בסיס האם | קונינגסבי, לינקולנשייר, אנגליה |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 13 במאי 1912 – הווה (113 שנים) |
מלחמות |
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה |
נתוני היחידה | |
כלי טיס | יורופייטר טייפון |
פיקוד | |
יחידת אם | להק 1 |
טייסת 3 (קרב) היא טייסת קרב רב-משימתית של חיל האוויר המלכותי המפעילה מטוסי יורופייטר טייפון.
הטייסת היא מהוותיקות ביותר בחיל האוויר המלכותי ונחשבת לבכירה מבין טייסות החיל, מאז הקמתה כטייסת בגיס התעופה המלכותי ב-1912 היא לקחה חלק בכל המערכות והמלחמות העיקריות וזכתה על כך ב-18 תוארי קרב. לאורך ההיסטוריה שלה הפעילה הטייסת מספר רב של כלי טיס שונים בהם ההוקר הוריקן, הקנברה וההרייר; היא הייתה טייסת הקרב הראשונה לקלוט את מטוסי הטייפון ב-2006, המשמשים אותה גם כיום מבסיס האם שלה בקונינגסבי, לינקולנשייר[1].
היסטוריה


במהלך מלחמת העולם הראשונה, נשלחה הטייסת לצרפת באוגוסט 1914 כחלק מכוח המשלוח הבריטי, ובתחילה ביצעה משימות סיור. בשנת 1917 היא צויידה במטוסי סופווית' קאמל והועברה לתפקיד לוחמה אווירית (קרב)[2]. לאחר תקופה קצרה של הטייסת בעקבות סיום מלחמת העולם הראשונה, הטייסת הוקמה מחדש באפאבון בשנת 1924 עם מטוסי סופווית' סנייפ. לאורך השנים שבין המלחמות, טייסת מס' 3 הפעילה מטוסים שונים, כולל וודקוק, גיימקוק ובולדוג. בשנת 1935, הטייסת נשלחה לסודן במהלך משבר אביסיניה[3].
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, טייסת 3 הייתה מצוידת במטוסי הוקר הוריקן. הטייסת פעלה לזמן קצר בצרפת במאי 1940 לפני שחזרה לבריטניה, לאחר מכן במהלך הקרב על בריטניה היא הוצבה בסקוטלנד במשימות סיור לילי. בשנת 1943, הטייסת עברה למטוסי הוקר טייפון, והתמקדה בפעולות נגד ספינות ותקיפות. בשנת 1944 עברה הטייסת למטוסי הוקר טמפסט ומילאה תפקיד משמעותי בהתמודדות עם איום פצצות ה-V-1, כאשר השמידה 288 פצצות V-1. לאחר מכן הטייסת עברה לאירופה בסיוע התקדמות בעלות הברית לתוך גרמניה[3].
אחרי המלחמה הטייסת נשארה בגרמניה, וקיבלה מטוסי דה הבילנד ומפייר ב-1948, אז עבררה לקנדאייר סייבר ב-1953 ולהוקר האנטר ב-1956. לאחר תקופה קצרה עם מטוסי גלוסטר ג'אוולין קיבלה הטייסת מטוסי אינגליש אלקטריק קנברה ששימשו אותה כעשור לפני שקיבלה את מטוסי ההוקר סידלי הרייר בתחילת שנות ה-70. ב-1977 עברה הטייסת לגוטרסלוה סמוך לגבול עם מזרח גרמניה, לפני שעברה ללארברוך עם מטוסי הרייר מדגם GR7. בעקבות ההחלטה לסגור את בסיס לארברוך, חזרה הטייסת לבריטניה באביב 1999, והוצבה בבסיס חיל האוויר המלכותי קוטסמור בראטלנד[3].
בשנת 1972, טייסת 3 החלה את הקשר הארוך שלה עם מטוסי ההרייר, תחילה עם קליטת ההרייר GR.1 בבסיס חיל האוויר המלכותי וילדנראת'. מאוחר יותר הטייסת שודרגה לדגמי ה-GR.3, ה-GR.5 ולבסוף לגרסת ה-GR.7. במהלך תקופה זו, הטייסת השתתפה במספר מבצעים בהם מלחמת קוסובו ב-1999, מבצע פליסר בסיירה לאון ב-2000 ומלחמת עיראק (מבצע טליק) בשנת 2003. ב-1 באפריל 2006, טייסת 3 עברה למטוסי יורופייטר טייפון, והפכה כך לטייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר המלכותי שהפעילה את מטוס הקרב הרב-משימתי המתקדם.
מטוסי הטייסת לאורך השנים
-
סופווית' קאמל
(1917–1919) -
סופווית' סנייפ
(1920–1925) -
בריסטול בולדוג
(1929–1937) -
הוקר הוריקן
(1938–1943) -
דה הבילנד ומפייר
(1948–1953)
-
קנדאייר סייבר
(1953–1956) -
הוקר האנטר
(1956–1957) -
גלוסטר ג'אוולין
(1959–1960) -
אינגליש אלקטריק קנברה
(1961–1972) -
הוקר סידלי הרייר
(1972–2006) -
יורופייטר טייפון
(2006–כיום)
קישורים חיצוניים
- עמוד הטייסת באתר חיל האוויר המלכותי.
הערות שוליים
- ↑ 3 (Fighter) Squadron, Royal Air Force
- ↑ Rickard, J, No. 3 Squadron (RAF): Second World War, History of War, 24 באפריל 2007
- ^ 3.0 3.1 3.2 Squadron History, 3rd (Fighter) Squadron Association
טייסת 3 (חיל האוויר המלכותי)40750322Q745245