טיסה 311 של תאי איירווייז
 | |
| המטוס המעורב בתאונה כפי שנצפה באפריל 1992 | |
| תאריך | 31 ביולי 1992 |
|---|---|
| שעה | 07:00 |
| מיקום |
שמורת לנגטאנג, נפאל |
| הרוגים | 113 |
| ניצולים | 0 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | איירבוס A310-304 |
| מספר זנב | HS-TID |
| מוצא | נמל התעופה הבינלאומי דון מואנג, בנגקוק, תאילנד |
| יעד | נמל התעופה הבינלאומי טריבהוואן, קטמנדו, נפאל |
| מפעיל | תאי אירווייז |
| נוסעים | 99 |
| אנשי צוות | 14 |
| הרוגים | 113 |
| ניצולים | 0 |
טיסה 311 של תאי איירווייז הייתה טיסה מנמל התעופה דון מואנג בבנגקוק במטוס האיירבוס A310, שהתרסק בצלע הר, במרחק של 37 קילומטרים צפונית מקטמנדו, עת שניסה לנחות בנמל התעופה הבינלאומי טריבהוואן בקטמנדו, בבוקר יום שישי ה-31 ביולי 1992. כל 99 הנוסעים ו-14 אנשי הצוות שהיו על סיפון המטוס נהרגו. זו הייתה התאונה הקטלנית הראשונה במטוס האיירבוס A310.
המטוס
טיסת הבכורה של המטוס התרחשה ב-2 באוקטובר 1987, ונכנס לשירות בחברת התעופה וורדאייר הקנדית תחת הרישום C-FGWD. בשנת 1989 נרכשה וורדאייר על ידי חברת התעופה קנדיאן איירליינס, והחל מ-15 בינואר 1990 נכנס לשירות בחברה (תחת אותו רישום טיס). זמן מה לאחר מכן נמכר המטוס לחברת תאי איירווייז וקודד מחדש תחת רישום הטיס HS-TID.
התאונה
טיסה 311 המריאה מבנגקוק בשעה 10:30 בבוקר לפי השעון המקומי, וצפויה הייתה לנחות בקטמנדו ב-12:55 (שעון מקומי). לאחר שנכנסו למרחב האווירי הנפאלי יצרו הטייסים קשר עם מגדל הפיקוח בקטמנדו, ואלה אישרו להם לבצע נחיתה מכשירית (ILS) בתמרון של "נחיתה סיבובית" מכיוון דרום על מסלול 20. מגדל הפיקוח טרם צויד אז במכ"ם.
זמן קצר לאחר (שהורו על) ביצוע התמרון ביקשו הטייסים ניתוב מחדש לנמל התעופה בכלכותה, שבהודו, עקב "בעיות טכניות", אך טרם הספיקו להגיב ממגדל הפיקוח חזרו בהם הטייסים מבקשתם האחרונה. הטייסים קיבלו את אישור הנחיתה על מסלול 02 ונמסר להם להנמיך גובה. מספר פעמים ביקש הטייס לדעת על תנאי הרוחות ומזג האוויר, אך לשאלתו לא קיבל מענה ונאמר לו רק שמסלול 02 פנוי. בשל שפה לקויה ובעיות תקשורת בין הטייסים למגדל הפיקוח ואי ניסיון מצד הפקחים להתמודד עם מצבים כאלה נדמה היה לטייס כי במקום להנמיך הם אמורים להמשיך, לעשות עיקוף ולנחות על גבי המסלול מצדו השני. אך כאשר הרחיק המטוס לכת מאזור מסלול הנחיתה, נכנס לשטח הררי מסוכן.[1]
רגעים ספורים לפני ההתרסקות בעודם מתקרבים להרים הופעל אות האזהרה. משהבחין בכך, הזהיר טייס המשנה את הטייס והפציר בו לסגת מהמסלול ולחזור חזרה לקטמנדו, אך הטייס טען כי אלה התרעות שווא. המטוס התרסק בצלע הר בשמורת הלנגטאנג בצפון נפאל בגובה של 3,505 מטרים.
חקירת התאונה
חוקרים מטעם רשות שדות התעופה של נפאל, מטעם איירבוס ומטעם המועצה לבטיחות התעבורה של קנדה, קבעו כי המטוס חווה תקלה מזערית במדפיו זמן קצר לאחר הגעתו לנקודת התמרון הסיבובית. עוד קבעו כי בשל חששו לבצע תמרון נחיתה מכשירית (תמרון ניווט המסתמך על מכשירי המטוס) כה מורכב עם מדפים תקולים, תסכולו מתקשורת לקויה עם מגדל הפיקוח ועם טייס המשנה, החליט הקברניט לנתב את מסלול הטיסה לנמל התעופה בכולכתה. או אז החלו המדפים לעבוד, אך בשל חוסר יוזמה הדדית בין הטייסים, נאלץ הטייס להתגבר על הבעיות בעצמו. רק לאחר מספר ניסיונות עלה בידי הקברניט לקבל מידע על מזג האוויר ממגדל הפיקוח בקטמנדו, אך היה זה כשהמטוס כבר חלף מעל קטמנדו והתקדם לעבר הרי ההימלאיה.
מרשויות נפאל נמסר שהסיבות האפשריות שהובילו לתאונה כוללות: חוסר מודעות הקברניט למצב, בעיות שפה ותקשורת ובעיות טכניות שגרמו לתסכולו של הטייס, אי ניסיון פקחי התעופה במצבים כאלה ובכלל, תקשורת לקויה ואנגלית קלוקלת, שימוש לא הולם במערכת ניהול הטיסה וחוסר הכשרת טייסים מטעם חברת התעופה בסימולטור טיסה כדי לאמן טייסים תמרון בתנאים הרריים מאתגרים.[1]
על מנת להגיע לזירת התאונה, היה צורך בהליכה מפרכת של כמה ימים. בגלל הגובה הרב אליו נאלצו להגיע במהלך מסע החיפושים, סבל אחד מאנשי צוות החקירה מטעם איירבוס מהיפוקסיה, וכעבור זמן מה נפטר.
אסון תעופה זה סוקר בעונה 17 של סדרת הדוקו הקנדית תעופה בחקירה.
הרוגים
| מדינה | הרוגים | הערות |
|---|---|---|
 תאילנד |
35 | מתוכם 14 אנשי צוות |
| נפאל |
23 | |
 יפן |
17 | |
 ארצות הברית |
11 | |
 בלגיה |
4 | |
 פינלנד |
4 | |
 גרמניה |
3 | |
 ספרד |
3 | |
 בריטניה |
2 | |
 ישראל |
2 | |
 קוריאה הדרומית |
2 | |
 קנדה |
2 | |
 אוסטרליה |
1 | |
 ניו זילנד |
1 | |
| סך הכול | 113[2] |
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Confusion caused Kathmandu A310 crash
- ^ 113 Feared Dead in Nepal Crash; 100 Die in China : Air disaster: Thai jetliner slams into Himalayan hillside during heavy monsoon rains., latimes.com, 1 באוגוסט 1992 (באנגלית)
