טקס יין
טקס יין הוא חלק מסעודה בו נמזג יין לסועדים. מטרת טקס היין היא לוודא כי היין הוא לשביעות רצונו של מזמין היין וכן לכבד את מעמד הסועדים.
ההקדמה לטקס היין
לפני טקס היין, יש לבחור את היין שיילגם בסעודה. לרוב, ישנו מלצר יינות הנקרא אוֹצֵר יין (בצרפתית: סומֶלייה) הממליץ למזמין היין איזה יין כדאי לשתות עם האוכל המוגש. לרוב, לסעודה עם מנות בטעמים עדינים יומלץ יין קליל. יין בעל טעם עוצמתי יפגע בטעם המזון. בסעודות עם מנות בעלות תיבול כבד וטעמים חזקים יומלץ יין בעל נוכחות שלא ייעלם עם טעם המזון.
לאחר שמזמין היין החליט על היין שיילגם, יונחו על השולחן כוסות המתאימות לסוג היין: כוסות בורדו ליינות לבנים, כוסות בורגונדי ליינות אדומים, כוסות שמפניה ליינות מבעבעים וכוסות פורט ליינות פורט וליינות קינוח. על הכוסות להיות נקיות ללא רבב ויונחו מימין לסועד כאשר המניח אוחז את הכוס מן הרגל שלה, ולא מן הגוף.
על הסומלייה לוודא כי היין בטמפרטורה הנכונה. ליינות לבנים, יינות קינוח ויינות מבעבעים המוגשים לרוב בטמפרטורה של 4 מעלות צלזיוס, נהוג להניח ליד מזמין היין שמפניירה מלאה בקרח ומלח גס.
שלבים בטקס היין
לאחר שהונחו כל הכוסות, הסומלייה ייגש אל מזמין היין עם היין שנבחר כאשר הוא עטוף במטלית. המטלית תוסר והיין יוצג למזמין היין עם התווית כלפיו, ועל מזמין היין לאשר כי זהו אכן היין שנבחר. לאחר מכן הסומלייה יפתח את בקבוק היין. במהלך הפתיחה על התוית להיות כלפי מזמין היין. על הסומלייה לשים לב שלא נשארו שאריות שעם על שפת הבקבוק. אם נשארו שאריות, יש לנגבן עם המטלית.
לאחר שהיין פוקק, יש להציג את פקק השעם למזמין היין כדי שיבחן האם הוא יבש לאורכו, דבר המעיד על יין שהיה אטום היטב. על מזמין היין לבחון גם ריקבון שעלול להיווצר על הפקק, דבר שמעיד על יין מקולקל. אם הפקק אינו עשוי משעם אלא מחומר סינתטי, ניתן לוותר על חלק זה של טקס היין.
אם היין שנבחר על ידי מזמין היין הוא יין מתיישן, יש למזוג את היין לתוך דקנטר כדי לחדרר אותו. לאחר המתנה של כחצי שעה, ניתן למזוג את היין אל הכוסות. במקרה ואין בנמצא דקנטר, ניתן לתת ליין "לנשום" בתוך הכוסות.
בתחילה, יש למזוג כמות קטנה של יין לכוסו של מזמין היין. על מזמין היין לבחון את היין ולאשר כי היין טוב וראוי לשתייה. לאחר קבלת האישור יש למזוג את היין אל הכוסות בשני סיבובים בכיוון השעון לפי סדר עקבי קודם לנשים ואחר כך לגברים. ישנם טקסי יין בהם סדר המזיגה הוא מן המבוגרת אל הצעיר, אך מגמה זו פוחתת כדי לא לגרום לעלבון וכדי לא לבצע סיבובים רבים במקרה שהסועדים יושבים בסדר אקראי. המזיגה מתבצעת מצדו הימני של הסועד, כאשר התווית פונה כלפיו. על המזיגה להיות איטית וללא מגע של הבקבוק בכוס.
המטלית מונחת על זרועו של הסומלייה, ובסוף כל מזיגה עליו לנגב את פיית הבקבוק כדי למנוע טפטופי יין אפשריים.
הסומלייה צריך להיות מיומן ומנוסה ולדעת כמה יין יש למזוג לכוסות כדי לא להגיע למצב שהבקבוק מתרוקן לפני שנמזג יין לכל הסועדים. על הסומלייה להשאיר גם מעט יין בתוך הבקבוק.
בסיום המזיגה לכל הסועדים יש להניח את בקבוק היין האדום על השולחן ליד מזמין היין. יינות לבנים, יינות קינוח ויינות מבעבעים יש להניח בתוך השמפנירה ליד מזמין היין. פעולה זו נועדה כדי לתת כבוד נוסף למזמין היין ולאפשר לו למזוג יין נוסף לאחד מן הסועדים בעצמו, או במקרה שיין לבן, קינוח או מבעבע נגמר, לסמן לסומלייה להביא בקבוק נוסף על ידי הנחת הבקבוק במהופך בתוך השמפנירה.
בתום טקס היין נהוג לערוך הרמת כוסית.
