טריו סונאטה
טריו סונאטה (trio sonata) היא צורה מוזיקלית שהייתה פופולרית ביותר במהלך המאה ה-17 וה-18.
טריו סונאטה כתובה לשני כלי סולו לנגינת המלודיה ולבסו קונטינואו, שלושה תפקידים בסך הכל, ומכאן שמה. אך הואיל והבסו קונטינואו מורכב בדרך כלל משני כלים לפחות (הרכב טיפוסי הוא צ'לו וויול בס ולעיתים אף בסון, עם כלי מקלדת כגון צ'מבלו), הרי שלביצוע טריו סונאטה דרושים לפחות ארבעה נגנים. הטריו סונאטות של קורלי (אופוס 1, 1681, אופס 3, 1689) מציגות דוגמה מאלפת.
לנגינת שני הקווים העליונים היה מקובל להשתמש בשני כינורות, אך יצירות רבות בז'אנר נכתבו להרכבים הכוללים כלי סופרן אחרים כמו חליל, חלילית ואבוב, בקומבינציות שונות.
הטריו סונאטות של יוהאן סבסטיאן באך לעוגב (525-530 ברשימת יצירותיו) מאגדות את כל שלושת התפקידים בכלי אחד. מצב טיפוסי הוא, שיד ימין, יד שמאל והדוושות מבצעות כל אחת תפקיד שונה, ובכך יוצרות אותו מרקם כמו בשלישיית כלים. מסיבות מובנות, שש השלישיות האלה מעובדות בימינו לארבעה נגנים. עוד חידוש של באך היה יצירת טריו סונאטות על פי כל הכללים, תוך שימוש בצ'מבלו קונצ'רטנטה (אובליגטו, כלומר מחייב) וכלי אחד לנגינת המלודיה, כלומר, שני נגנים בסך הכל. דוגמאות ידועות להרכב זה הן שש הסונאטות לצ'מבלו וכינור סולו (1014-1019 ברשימת יצירות באך (רי"ב), שלוש סונאטות לצ'מבלו וויולה דה גמבה (1027-1029 רי"ב) ושלוש הסונאטות לצ'מבלו וחליל צד (1030-1032 רי"ב).
רפרטואר לדוגמה
- תומאזו אלבינוני, 12 סונאטות דה קייזה אופוס 1 ו-12 סונאטות דה קאמרה אופוס 8
- ארכאנג'לו קורלי, 24 סונאטות דה קייזה אופוס 1 ואופוס 3, 24 סונאטות דה קאמרה אופוס 2 ואופוס 4.
- הנרי פרסל, 12 סונאטות לשלושה קולות, 1683, 10 סונאטות לארבעה קולות, 1697 (שני הקבצים לשני כינורות ובסו קונטינואו), וכן טריו סונטות לשתי חליליות ובאסו קוטינואו.
- יוהאן סבסטיאן באך, טריו סונאטות 1036-1039 רי"ב. לגבי כמה מהן קיים ספק באשר לזהות מחברן, אבל כולן מהוות מוזיקה קאמרית טיפוסית לתקופת הבארוק. בהן טריו סונטות עם שני כינורות, חליל וכינור, חליל ואבוב וטריו סונאטות עם שני חלילים. טריו סונאטה ידועה ומורכבת עם חליל וכינור היא חלק מן המכלול של המנחה המוזיקלית.
- דיטריך בוקסטהודה, אופוס 1, שש טריו סונאטות ואופוס 2, שבע טריו סונאטות. כתובות לכינור, ויולה דה גמבה ובסו קונטינואו. אלה הן היצירות היחידות של בוקסטהודה, שיצאו לאור בתקופת חייו.
- גאורג פרידריך הנדל, טריו סונאטות אופוס 2 ואופוס 5.
- גאורג פיליפ טלמן, כ-150 טריו סונאטות.
- יוהאן פכלבל, "הנאה מוזיקלית" (Musikalische Ergötzung) מכילה 6 טריו סונאטות לשני כינורות ובסו קונטינואו, כתובה במקור בסקורדאטורה (כוונון שונה מן המקובל).
- אנטוניו ויוואלדי, 12 טריו סונאטות דה קאמרה אופוס 1 ושתי סונאטות אופוס 5.
- יאן דיסמאס זלנקה, 6 טריו (או קוורטט) סונאטות, 181 ברשימת יצירותיו. כתובות לשני אבובים, בסון ובסו קונטינואו. אלה יצירות קשות מבחינה טכנית, המכילות תפקידים תובעניים ביותר לבסון ולאבוב.
לקריאה נוספת
- The Italian "Trio" Sonata, From Its Origins Until Corelli Peter Allsop, Oxford University Press 1992 מסת"ב 0-19-816229-4 (en)
- La sonata a tre Christopher Hogwood, Edition BBC 1976 (en)
- Italian Violin Music of the Seventeenth Century Willi Apel מסת"ב 0253306833 (en)
- Die Triosonate Erich Schenk 1970 et 2005, Laaber Verlag מסת"ב 3-89007-623-8 (de)
- Music an Appreciation ROGER KAMIEN, Edition Sixth Brief (en)
