טרנסילבניה (אונייה)
 | |
| טרנסילבניה, 1967 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אוניית נוסעים |
| חברת ספנות | השירות הימי הרומני, סוברומטרנספורט |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | Burneister & Wein בדנמרק |
| הושקה | 1938 |
| תקופת הפעילות | 11 בפברואר 1938 – הווה (86 שנים) |
| אחריתה | בגלל עגינה לא טובה נסחפה במי הדנובה, עלתה על שרטון והתהפכה באזור גאלאץ |
| נתונים כלליים | |
| מעמס | 6.672 |
| אורך | 128,55 מטר |
| רוחב | 17,61 מטר |
| שוקע | 5,70 מטר |
| מהירות | 25 |
| גודל הצוות | 146 |
| מספר נוסעים | 412 |
טרנסילבניה (ברומנית: Transilvania) הייתה אוניית נוסעים רומנית, שהפליגה עם תיירים בים השחור, בים התיכון, בים סוף ובאוקיינוס ההודי. טרנסילבניה הובילה עולים חדשים שעלו לארץ ישראל לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ובהמשך למדינת ישראל.
טרנסילבניה הייתה אוניית פלדה באורך 132 מטר, רוחב 17.6 מטר, גובה 8.5 מטר ומשקל נטו 5160 טונות. לספינה היו שלושה סיפונים, שני מנועי דיזל, 12 צילינדרים, שני מדחפים ועוצמה של 23000 כוחות סוס. הספינה הייתה מיועדת להובלת 412 נוסעים, אך בהובלת עולים חדשים צופפו על סיפוניה עד אלפיים נוסעים.
הבנייה וההשקה
בתחילת שנת 1936 יזם השירות הימי הרומני שני מכרזים פומביים, האחד ב-30 בינואר והשני ב-15 בפברואר, לבניית שתי אוניות נוסעים זהות. שש פירמות העוסקות בבניית אוניות, מחמש ארצות שונות, הגישו הצעות ולאחר בדיקת ההצעות נמצא שהפירמה Burmeister et Wain מקופנהגן הגישה את ההצעה הזולה ביותר, 114 מיליוני לאי לספינה וזכתה במכרז.
"טרנסילבניה", האונייה הראשונה, הורדה למים ביום 11 בפברואר 1938 וב-11 ביוני הסתיימו עבודות הפנים והוחלף הדגל הדני בדגל רומני. ב-17 ביוני הפליגה האונייה, תחת פיקודו של רב החובל אלכסנדרו שטיוביי ועגנה בקונסטנצה ב-26 ביוני. החנוכה הרשמית של האונייה התקיימה ב-8 בספטמבר, בנוכחות קרול השני, מלך רומניה ובנו מיכאי.
בשנות ה-20 הגיעה לנמל חיפה אנייה אנגלית בשם "טרנסילבניה"[1][2].
תפעול האונייה
לאחר שתי הפלגות בים השחור, ב-21 וב-22 באוגוסט, ב-13 בספטמבר 1938 הפליגה טרנסילבניה לראשונה בקו הקבוע שלה: קונסטנצה, אלכסנדריה, חיפה, בירות, פיראוס, איסטנבול וחזרה לקונסטנצה.
בסרביה, האונייה התאומה, הצטרפה לקו ההפלגות באוקטובר[3][4]. שתי הספינות, שהיו המודרניות ביותר באותה תקופה באזור, משכו אליהן את הנוסעים הפוטנציאליים וגרמו לספינות אחרות, ששטו בקווים אלה, לעבור למקומות אחרים. שתי הספינות התאומות, הצבועות לבן, כונו בשם "הברבורים הלבנים של הים השחור". פרוץ מלחמת העולם השנייה הוריד בצורה חדה את תנועת הנוסעים והסחורות וגרם לשינוי בקווי ההפלגה של הספינות. הצטרפות רומניה למלחמה גרם לעצירת הספינות באיסטנבול, שם שהו במהלך המלחמה עם צוות תחזוקה בלבד ותוך תשלום מיסי נמל.
בסיום מעורבות רומניה במלחמה שוחררו האוניות במהלך אוקטובר 1944. האונייה "בסרביה" עברה לבעלות של ברית המועצות (שמה שונה ל"אוקראינה") לפי תנאי הפסקת האש שבין רומניה וברית המועצות, תנאים שכללו תשלום פיצויי מלחמה. "טרנסילבניה" העבירה מברית המועצות לרומניה שבויי מלחמה רומנים ולאחר מכן חזרה לשוט במסלול מרומניה לים התיכון, בה הגיעו עולים בעלי סרטיפיקטים מרומניה לארץ ישראל[5][6][7]. בשנים 1946-1947 המשיכה האונייה בהפלגה עד מרסיי[8][9][10][11]. באוקטובר 1945 התקיימה הפלגה בה הביאה טרנסילבניה מעל אלף עולים לארץ ישראל[12].
לאחר הקמת מדינת ישראל השיטה יהודים רומנים שעלו לישראל. תחילה השיטה האונייה מספר קטן של עולים במסגרת הפלגותיה הרגילות[13][14]. בהמשך בוצעו הפלגות מיוחדות לעולים[15][16][17][18][19]. כדי להתאים את האונייה להובלת עולים הוכנסו בה שינויים, שהעיקרי בהם היה הוספת 360 מיטות והגדלת יכולתה להשיט כמעט 800 נוסעים. גם הרחבה זו לא הספיקה, כאשר העלייה מרומניה גדלה, לכן הציבו מזרנים על הסיפונים והיו הפלגות בהן האונייה הובילה כאלפיים נוסעים. בראשית 1952 הופסקו ההפלגות של טרנסילבניה לישראל, עם עצירת העלייה מרומניה[20].
החל מ-19 ביולי 1945 האונייה עברה לניהול חברה בשם סוברומטרנספורט, בבעלות משותפת של ברית המועצות ורומניה. ניהול זה נפסק בשנת 1956, כאשר האונייה הועברה לחברה רומנית חדשה, נאוורום והיא הפליגה בשירותה עד 1975. בין השנים 1957 - 1975 האונייה הובילה נוסעים בים התיכון[21] וזכתה לכינוי "ברבור הים התיכון".
שיפוצים ופירוק
בשנים 1955 - 1957 טרנסילבניה עברה שיפוצים במבדוק של פולה, אז ביוגוסלביה. שיפוצים נוספים נערכו בשנים 1962 - 1963 במבדוק של קופנהגן. ב-1975 האונייה נזקקה לשיפוצים יסודיים, לכן הובאה לקונסטנצה, שם עגנה בהמתנה לגיוס ההון הדרוש לשיפוצים.
המכון לימאות של קונסטנצה ביקש את האונייה, כדי שתשמש לאכסון והכנת קציני הים והנגדים של הצי הצבאי והמסחרי של רומניה. המשרדי הלאומי לתיירות ביקש אותה, כדי להפוך אותה לבית מלון צף בנמל טומיס. החברה הדנית, שבנתה את האונייה, ביקשה אותה, כדי להציבה לבמוזיאון הספנות של קופנהגן והיו מוכנים לשלם את תמורתה או לספק אונייה אחרת במקומה.
הזמן חלף והכספים לא גויסו ולאחר ארבע שנים, ב-1979, הועברה האונייה, בעזרת שתי גוררות, במעלה הדנובה לגאלאץ, כדי לבצע שם את התיקונים הדרושים. האוניה עגנה בגאלאץ וגם שם לא נמצא הכסף הדרוש לשיפוצים. כעבור חודשיים הועברה האונייה לעגינה בקילומטר 150 (מרחק 150 קילומטר משפך הדנובה), שם עגנה עוד חודשיים וחצי. בתקופה זו, בעקבות קיץ יבש במיוחד, ורדו פני המים בדנובה, לכן היו צריכים להזיז את האונייה לעגינה במקום בו המים עמוקים יותר, אך לא נמצאו הגוררות הדרושות. האונייה נטתה על צידה ולבסוף התהפכה, אך ללא אבדות בנפש, כי לא היה איש על סיפונה.
לאחר שנערכו חקירות שונות, ועדה ממשלתית החליטה על חיתוך גוף האונייה, משום שלא נמצאה כבר דרך לתיקונה. גם החלטה זו בוצעה באיחור גדול מאד - 29 שנים לאחר קבלת ההחלטה, בשנת 2008, החלה חברה לעסוק בחילוץ ופירוק האונייה, מלאכה שנמשכה שנתיים ושלושה חודשים.
קישורים חיצוניים
- האוניה טרנסילבניה באתר marinarii.ro. (ברומנית)
- הברבורים הלבנים של הים השחור (ברומנית)
הערות שוליים
- ^ בספורט, דבר, 1 במרץ 1926
- ^ 600 תיירים, דבר, 23 בפברואר 1928
- ^ קו אוניות חדש, דבר, 12 בדצמבר 1938
- ^ הגיעו עולים, המשקיף, 3 באפריל 1940
- ^ טרנסילבניה תגיע היום, משמר, 23 בדצמבר 1945
- ^ באי טרנסילבניה הועלו לחוף, משמר, 15 בפברואר 1946
- ^ "טרנסילבניה" הביאה 150 עולים, המשקיף, 21 ביוני 1946
- ^ חיפה, המשקיף, 31 באוקטובר 1946
- ^ מתה עם בוא האנייה לארץ, המשקיף, 24 בדצמבר 1946
- ^ טרנסילבניה תגיע היום, המשקיף, 27 במאי 1947
- ^ הגיעו 257 עולים, המשקיף, 1 בספטמבר 1947
- ^ 1174 עולים יגיעו השבוע, משמר, 23 באוקטובר 1945
- ^ 632 עולים הגיעו מתורכיה ורומניה, על המשמר, 17 באפריל 1949
- ^ העולים יפליגו מקונסטנצה באונייה רומנית, מעריב, 21 באוקטובר 1949
- ^ 800 עולים מרומניה, מעריב, 15 בדצמבר 1949
- ^ כאלף עולים באו מרומניה, על המשמר, 14 במרץ 1950
- ^ 1100 עולים מרומניה, חרות, 23 בנובמבר 1950
- ^ עולים ותיירים בנמל חיפה, חרות, 4 במרץ 1951
- ^ האונייה טרנסילבניה, על המשמר, 26 במאי 1950
- ^ ראובן בשן, מצפים לחידוש העלייה מרומניה, מעריב, 12 ביוני 1953
- ^ אזרחי לבנון שונאים את "אל פתח" והפלשתינאים", דבר, 1 במאי 1969
