יאנגדונג
 | |
| בתים בכפר | |
| מדינה |
 קוריאה הדרומית |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2010, לפי קריטריונים 3, 4 | |
יאנגדונג (בקוריאנית: 양동) הוא כפר במחוז צפון גיונגסאנג שבמזרח קוריאה הדרומית, צפונית-מזרחית לקיונגג'ו. הוא משמר מסורות ואדריכלות מתקופת ממלכת ג'וסון, והוא הוכר בשל כך כאתר מורשת לאומית, ובשנת 2010 הוכרז גם כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, יחד עם הכפר ההואה.
היסטוריה
ממצאים ארכאולוגיים, בעיקר שרידי קברים, מעידים על התיישבות באזור במאה הרביעית לפני הספירה וכן במאה הרביעית והחמישית. הכפר עצמו הוקם ב-1457 בידי סוֹן סוֹ, בן לשושלת ווֹלסוֹנג סוֹ, לאחר נישואיו ליִי בוֹן, בת לשושלת יוֹגאנג יִי, ולאורך השנים היה מקום משכנם של אצילים.
במהלך המאה ה-20 התפתח הכפר. הוא חובר לרשת מסילות הברזל, והוקמו בו בית ספר, מקדש בודהיסטי וכנסייה, וכן הוקם גשר מעל נהר אלאקצ'ון.
בשנת 1984 הכריזה ממשלת קוריאה הדרומית על הכפר כ"אתר תרבותי חשוב", וב-2010 הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. אתר המורשת כולל גם את האקדמיות הקונפוציאניות אוֹקסאנסוֹווֹן ודוֹנגאנגסוֹווֹן, ואת בית דוֹנגנאקדאנג, המצויים מחוץ לתחומי הכפר.
מתאר
הכפר בנוי בלב יער, וצורתו כצורת אות ההנג'ה 勿 ("מוּל") שפירושה מים. מתאר זה נשמר גם כיום. במהלך הכיבוש היפני בקוריאה תכננו היפנים להעביר מסילת ברזל דרך הכפר ולהקים מבנה חדש לבית הספר, אך תוכנית זו לא יצאה לפועל. התושבים התנגדו למהלך גם מסיבות סמליות, שכן השינוי היה משנה את מתאר הכפר והופך אותו לדומה לאות 血 (הְיֶיל), שפירושה דם.
הכפר משמר גם את אחד מעקרונות הפנג שווי: מאחוריו הר (סולצ'אנגסאן) ומלפניו נחל (יאנגדונגצ'ון).
בתי הכפר
נכון לשנת 2010, כולל הכפר כ-160 בתים, בעלי גגות רעפים או קש, בסגנון המאפיין את שושלת ג'וסון, ששלטה בקוריאה עד סוף המאה ה-19. רוב הבתים בכפר מאוכלסים, ו-54 מהם בני למעלה מ-200 שנה. בדרך כלל כללו מתחמי המגורים, עם בנייתם, אגפים נפרדים לגברים ולנשים, וכן מבנה ששימש כמקדש. בחלק מהמתחמים הוקמו גם מבנים נוספים, ששימשו למטרות שונות: מגורי משרתים, אסמי תבואה, ספריות, ועוד.
עם הבתים הבולטים בכפר נמנים הבתים המפורטים להלן.
בתי מגורים:
- בית סוֹבֶּקדאנג (서백당). הבית העתיק ביותר בכפר, ואחד הבתים העתיקים בקוריאה כולה, נבנה בידי מייסד הכפר, סון סו.
- בית מוּצ'וֹמדאנג (무첨당). בית זה היה הבית המרכזי של שושלת יי. חלקו נבנה בסוף המאה ה-15, והוא הורחב במהלך המאה ה-17. החלל המרכזי גדול במיוחד, והוא כולל דלתות עשויות נייר ועמודים גליליים מעוטרים.
- בית גוואנגָג'וֹנג (관가정). בית זה היה הבית המרכזי של שושלת סון מסביבות שנת 1500 ועד ראשית המאה ה-20. לאורך שנותיו, כמעט שלא נערכו במבנה שינויים. הוא בעל מבנה מאורך, וגם בו החלל המרכזי כולל עמודים מעוצבים.
- בית דוֹנגנאקדאנג (동낙당). מבנה זה מרוחק 8 ק"מ מהכפר, ונבנה עבור המשורר יי אוֹן-ג'וֹק במאה ה-16, לאחר שפרש מתפקידיו הציבוריים. המתחם כולל גם פביליון המשקיף על הנחל.
- בית הְיאנגדאן (향단). יי און-ג'וק הקים את הבית ב-1543, כשכיהן כמושל גיונגסאנג, עבור אמו החולה. המתחם כולל מבנה מרכזי, מבנה למשרתים ושער, ומאוחר יותר הוקם בו מבנה נוסף לגברים.
- בית נאקסוֹנדאנג (낙손당). הבית נבנה באמצע המאה ה-16, ומשמש כיום כבית המרכזי של שושלת סון. המתחם כולל מספר מבנים, בהם אסם תבואה ושער מרכזי.
- בית דוּגוֹקגוֹטֶק (두곡고택). מתחם מגורים גדול שנבנה בראשית המאה ה-18, וכולל מספר מבנים, ובהם מקדש, מבנה למשרתים ואסם תבואה.
- בית סאהוֹדאנגוֹטֶק (사호당고택). המתחם נבנה באמצע המאה ה-19, מעוטר ברצפות עץ ובעמודים מעוגלים, וכולל גם חדר לפילגשו של בעל הבית.
אתרי לימוד קונפוציאניים:
- האקדמיה הקונפוציאנית אוֹקסאנסוֹווֹן (옥산세원). האקדמיה הוקמה ב-1572, כ-8 ק"מ מערבית לכפר. המתחם מחולק לארבעה חלקים, שלכל אחד מהם ייעוד אחר - כניסה, לימודים, טקסים ואזור שירות. באקדמיה נשמרים 48 כתבים, יותר מבכל אקדמיה קונפוציאנית לאומית אחרת.
- האקדמיה הקונפוציאנית דוֹנגאנגסוֹווֹן (동강세원). האקדמיה הוקמה ב-1695, כ-4 ק"מ ממזרח לכפר. רוב המבנים נהרסו ב-1868, כחלק ממהלך כולל לסגירת אקדמיות מסוג זה באותה תקופה. החל מ-1918 חודשו בהדרגה הטקסים במקום.
- פביליון סימסוג'ונג (심수정). הפביליון הוקם בסביבות 1560 עבור אחיו הצעיר של יי און-ג'וק, יי און-גוואל. הפביליון המקורי נהרס בשריפה, ונבנה מחדש ב-1917.
- פביליון סוּאוּנג'וֹנג (수운종). הפביליון הוקם ב-1582, בקצה המערבי של הכפר, והוא משקיף על נחל אלאקצ'ון ועל הכפר כולו. הוא כולל חדר עם רצפה מחוממת ומרפסת מקורה בפרגולה ובעלת מעקה מעוטר.
קישורים חיצוניים
