פרגולה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
A open-topped passageway of brick pillars and wooden beams with roses growing around in a garden setting under a blue sky with fluffy clouds
פרגולת ורדים בגני קיו, לונדון

פרגולה היא מבנה חוץ חסר קירות, שתקרתו היא משטח הצללה מישורי.[1] בדרך כלל, פרגולות ממוקמות בגינות ומטרתן ליצור פינה מוצלת או שביל מוצל. פרגולות נתמכות על ידי עמודים אנכיים, שעליהם מונחות קורות צולבות. לעיתים קרובות מגדלים בסביבתן צמחים מטפסים שנכרכים מסביב למבנה, על מנת להעניק לפרגולה מראה טבעי יותר.[2]

היסטוריה

מקור

קרני קשת מהמאה התשע עשרה שאורכן 180 מטרים, מחוז ליאז', בלגיה

המילה "פרגולה" מקורה בלטינית מאוחרת, ומתייחסת לחלקו התחתון המוצל של הגג, במקום שבו פוגש את הקיר.[3] המונח האנגלי הושאל מאיטלקית. באיטלקית, המונח "פרגולה" הוזכר בשנת 1645 על ידי הסופר ג'ון אוולין (אנ') בקלויסטר של טריניטה דיי מונטי ברומא. הוא השתמש במונח כדי לתאר ציד ארנבות בפרגולה שנבנתה ליד העיר סולסברי לשם כך.[4]

בשנת 1498, לאונרדו דה וינצ'י עיטר באמצעות פרגולה את סלה דלה אס (אנ') של קסטלו ספורצסקו (אנ') במילאנו, כדי להעניק אשליה של כיכר גדולה. הוא השתמש בפרגולה שהייתה מורכבת מענפים של שישה עשר עצי תות ענקיים השזורים זה בזה כדי ליצור אולם קבלה בעל תקרה מקומרת. הפרויקט הוזמן על ידי הדוכס ממילאנו, לודוביקו ספורצה.[5]

גנים היסטוריים

האופי המלאכותי למראה של הפרגולה גרם לה להיעלם בסגנונות הגינון הנטורליסטיים של המאות ה-18 וה-19. עם זאת, פרגולות נאות המורכבות מקורות צולבות חזקות ומוצבות על עמודי אבן לבנים, היו מאפיין של הגנים שתוכננו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים על ידי סר אדווין לוטינס וגרטרוד ג'קיל.

פרגולה גדולה במיוחד שעוצבה על ידי תומאס מאוסון עבור הוויקונט ויליאם לבר (אנ') מוצגת בגנים בהמפסטד. הפרגולה בוורוצלב (אנ') תוכננה בשנת 1911 והפכה לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 2006.[6]

פרגולות מודרניות

פרגולה מודרנית בכיכר, בניקסים, ספרד

בעת המודרנית, פרגולות נבנות מחומרים שונים מאלו שהן היו נבנות מהם בעבר. החומרים המודרניים הנמצאים בשימוש הם עץ, ויניל, פיברגלס, אלומיניום ופוליוויניל כלוריד (CPVC), במקום עמודי לבנים או אבן. פרגולות עץ נבנות מעץ עמיד בפני מזג אוויר, כגון ארז אדום מערבי או, בעבר, מעץ סקוויה נאה. העץ נצבע או מטופל בחומרים משמרים. שימוש בחומרים אחרים לא דורש צביעה שנתית כמו פרגולת עץ, וייצור מחומרים כאלו יכול להפוך את הפרגולה לחזקה ועמידה אף יותר מאשר פרגולת עץ.

תיאור

תכונות וסוגים

פרגולה היא מבנה חוץ היוצר שביל מוצל, מעבר או אזור ישיבה. הפרגולה מורכבת מעמודים אנכיים התומכים בדרך כלל בקורות צולבות ובסריג (אנ').

פרגולה היא סוג של גזיבו, וככזו היא עשויה להופיע במגוון צורות. בין היתר היא יכולה להיות מחוברת לבניין, לשמש כהגנה למרפסת פתוחה או לקשר בין ביתנים.

מנהרה ירוקה עשויה מחומרים מודרניים, מיראבלגרטן, זלצבורג

פרגולות יכולות לקשר בין מבנים, או להימשך מדלת הבניין לגן פתוח, למרפסת או לבריכה. פרגולות שאינן צמודות לבית או למבנה אחר, מספקות פינת ישיבה המאפשרת לחוש בריזה. הפרגולה חוסמות את אור השמש הישיר ומאפשרת להיחשף אליו בצורה מתונה.

ישנן פרגולות שגדלים עליהן צמחים מטפסים.[7]

מנהרות ירוקות

בשלהי ימי הביניים ובתקופת הרנסאנס המוקדמת, השתמשו במנהרות ירוקות כדי ליצור מרחבים מוצלים. אלו היו עשויים מצמחים גמישים שנקשרו יחד בראשם ליצירת סדרה של קשתות. מסביב לקשתות גדלו צמחים מטפסים כדי ליצור מעבר קריר ומוצל, שיכול להישאר יבש יחסית בזמנים גשומים. המנהרות הירוקות היו אבותיהן הקדומים של הפרגולות.

בווילה לה פטראיה, אחת מהווילות של משפחת מדיצ'י בטוסקנה, ישנן מספר מנהרות ירוקות שיוצרות תבנית שניתן לצפות בה מהמרפסת הממוקמת מעל למנהרות.

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרגולה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014, באתר www.nevo.co.il
  2. ^ Which Pergola Is Right for You? | Fox News, web.archive.org, ‏2018-09-11
  3. ^ pergola | Etymology, origin and meaning of pergola by etymonline, www.etymonline.com (באנגלית)
  4. ^ Diary and Correspondence of John Evelyn, F.R.S., 22 February 1645.
  5. ^ Rocky Ruggiero, Ph.D., Episode 142 - Leonardo da Vinci's Sala delle Asse, Rocky Ruggiero, ‏2021-10-06 (ב־American English)
  6. ^ UNESCO World Heritage Centre, Centennial Hall in Wrocław, UNESCO World Heritage Centre (באנגלית)
  7. ^ How to Build a Free Standing Pergola, Ron Hazelton Online (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0