יגאל פליטמן
.jpg) | |
| לידה |
1948 (גיל: 76 בערך) ישראל |
|---|---|
| תקופת כהונה | 19 בדצמבר 2013 – 26 במרץ 2018 (4 שנים ו־14 שבועות) |
| תפקידים בולטים | נשיא בית הדין הארצי לעבודה החמישי |
יגאל פְּליטמן (נולד ב-1948) כיהן כנשיא בית הדין הארצי לעבודה בשנים 2013–2018.
ביוגרפיה
יגאל פליטמן נולד בשנת 1948 בישראל. בשנת 1966 סיים ללמוד בבית ספר תיכון חדש בתל אביב במגמה ריאלית. בשנים 1966–1969 שירת בצה"ל. בשנת 1973 קיבל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1974 הוסמך כעורך דין. בשנת 1980 קיבל תואר שני במשפטים, אף הוא מהאוניברסיטה העברית.
בשנת 1975 החל לעבוד במוסד לביטוח לאומי, ובשנים 1983–1988 שימש מנהל הלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי במחוז ירושלים והדרום.
ביוני 1988 מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ובספטמבר 1997 מונה לנשיא בית הדין. במרץ 1999 מונה לשופט בבית הדין הארצי לעבודה. במרץ 2011 מונה לסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. ב-19 בדצמבר 2013 החל לכהן כנשיא בית הדין הארצי לעבודה, במקומה של נילי ארד, שפרשה לגמלאות.
בין פסקי הדין שנתן:
- קביעה שהגבלת תשלום רטרואקטיבי של קצבת שארים לשנה בלבד היא חוקתית, עומדת בתנאי המידתיות של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואינה פוגעת בזכות הקניין של מקבל הקצבה.[1]
- קביעה שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדים זרים בתחום הסיעוד, ולכן הם אינם זכאים לגמול שעות נוספות.[2] נגד פסק דין זה הוגשה עתירה לבג"ץ, אך זו נדחתה.[3] בדיון נוסף נותר פסק הדין של בג"ץ על כנו.[4]
- הצטרף לפסק דינה של הנשיאה נילי ארד שאסר על המעסיק להביע עמדה על התאגדות עובדיו,[5] והוסיף שגם אם המעסיק סבור שהעובדים הפיצו מידע שקרי, אסור לו להביע דעתו בפני העובדים, אלא ליידע על כך את ארגון העובדים או לפנות לבית הדין לעבודה.[6]
- פסק דינו האחרון של פליטמן כנשיא בית הדין הארצי לעבודה, שהוקרא על ידו בטקס הפרישה שלו במרץ 2018, קבע לראשונה כי תשר הניתן למלצרים במסעדות ובבתי קפה מהווה שכר המשולם על ידי המעסיק, והמעסיק חייב להעניק בגינו את כלל הזכויות הסוציאליות הנלוות. פסק הדין קבע שחובה זו תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019.[7][8]
ב-26 במרץ 2018 פרש לגמלאות. לאחר פרישתו הצטרף לצוות היועצים של משרד עורכי הדין AYR – עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ' ושות', שם הוא מועסק כיועץ מיוחד ועוסק בגישור, בוררות ופתרון סכסוכים.[8]
פליטמן הוא גם שופט בבית הדין הצבאי לערעורים בדרגת אלוף-משנה. במסגרת זו נמנה בשנת 2017 עם ההרכב שדן בערעור על פסק הדין במשפטו של אלאור אזריה.[9]
קישורים חיצוניים
- יגאל פליטמן, באתר הרשות השופטת
- שי ניב, "שופט הנמלים" יגאל פליטמן: פעם עם העובדים, פעם עם המעסיקים, באתר גלובס, 29 ביולי 2013
רויטל חובל, השופט יגאל פליטמן ימונה לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2013- יובל יועז, נשיא חדש לביה"ד הארצי לעבודה: יגאל פליטמן יחליף את נילי ארד, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2013
- חן מענית, הפיטורים בכיל, הבעיות ברשות השידור והגבלת שכר הבכירים: נשיא ביה"ד לעבודה מדבר , באתר גלובס, 15 בספטמבר 2015
- ניצן צבי כהן, נפרדים מפליטמן, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 25 במרץ 2018
- חן מענית, "לא נכון לומר שלארגוני עובדים יש כוח בלתי נגמר. כוחם מוגבל", באתר גלובס, 31 במרץ 2018
- ניצן צבי כהן, בין המגש לכסף, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 בדצמבר 2018
הערות שוליים
- ^ חן מענית, הגבלת תשלום רטרואקטיבי של קצבת שארים לשנה - חוקתית, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2012
עב"ל 57861-01-11 אסתר לוזון נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-7 באוגוסט 2012 - ^ ע"ע 157/03 יולנדה גלוטן נגד לאה יעקב, ניתן ב-1 בינואר 2007
- ^ בג"ץ 1678/07 יולנדה גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואחרים, ניתן ב-29 בנובמבר 2009
- ^ דנג"ץ 10007/09 יולנדה גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואחרים, ניתן ב-18 במרץ 2013
- ^ שי ניב, פסיקה היסטורית: מעסיק לא יביע עמדה על התאגדות עובדיו, באתר גלובס, 2 בינואר 2013
- ^ שי ניב, "שופט הנמלים" יגאל פליטמן: פעם עם העובדים, פעם עם המעסיקים, באתר גלובס, 29 ביולי 2013
- ^ ניצן צבי כהן, פסק דין: מעתה ייחשב תשלום הטיפ כשכר עבודה לכל דבר ועניין, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 במרץ 2018
- ^ 8.0 8.1 ניצן צבי כהן, בין המגש לכסף, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 בדצמבר 2018
- ^ ע 21/17 סמל אלאור אזריה נגד התובע הצבאי הראשי, ניתן ב-30 ביולי 2017
 | ||
|---|---|---|
|
