יהדות אלבה יוליה
יהדות אלבה יוליה היא הקהילה היהודית שנוצרה והתקיימה בעיר אלבה יוליה (קרלסבורג) שבטרנסילבניה.
קרלסבורג, שהייתה במשך זמן מה בירת נסיכות טרנסילבניה, ממוקמת בשוליים הדרומיים של החבל, על הגבול העות'מאני והייתה נקודת מעבר לסוחרים יהודים שבאו מהשולטנות. זרים לא הורשו להיכנס לטרנסילבניה והמסחר איתם התנהל באזורים מתוחמים בערי גבול דוגמת סיביו, ברשוב וקרלסבורג. באחרונה, בה התנהל הסחר עם חלקי הונגריה-לשעבר שנשלטו בידי השולטן, פעלו סוחרים יהודים רבים. משלהי המאה ה-16 פעל בעיר בית דין רבני, וממנה היו חודרים היהודים גם לתוך פנים הארץ, למרות האיסורים.
נסיך טרנסילבניה, גאבור בתלן, התיר באופן רשמי את מגורי היהודים בערים. אחריו קבע הנסיך גיירג' רקוצי השני שהיהודים יוכלו להתגורר רק בקרלסבורג. הם הגיעו גם למקומות יישוב אחרים, אך רק בחזקת נסבלים וללא זכויות ישיבה רשמיות. במאה ה-18, בטרנסילבניה הייתה קהילת קרלסבורג היחידה שהוכרה רשמית, והיא ייצגה כלפי השלטונות את כל יהודי החבל, הן מנהלית והן לצורכי מיסוי.
תחילה הייתה הקהילה ספרדית, אך בהמשך, לאחר גזירות ת"ח-ת"ט, הגיעו פליטים אשכנזים מפולין. הקהל קיים קשרים עם יהודי הבלקן ונשמע לפסקי הרבנים יצחק בן משה ולוי ירושלמי, שניהם מבלגרד. כשהקהילה גדלה במידה שאיפשרה לה להחזיק רב במשרה מלאה, הראשון שמונה היה יוחנן בן יצחק מבלגרד. הפרנס הראשון של הקהילה, דוד בן בנימין, נולד ב-1710 במשפחה שמוצאה מפולין וכך חיו בקהילה אחת אשכנזים וספרדים. תואר אב"ד קרלסבורג היה "רב המדינה דזיבנבירגן" (במסמכי המדינה: "הדיין הראשי של יהודי טרנסילבניה"). כשהתרבו האשכנזים, ב-1761, הביאו אלה גם רב אשכנזי מקרקוב, בנימין זאב וולף. על פי ספר התקציב יודעים שב-1744 היו באלבה יוליה שתי קהילות, אחת ספרדית ואחת אשכנזית ולכל קהילה בית הכנסת שלה והחזן שלה. הצורך לשלם במאוחד את המסים המוטלים על היהודים הביא לכך ששתי הקהילות פעלו יחד בתחום גביית המסים ובכל הנוגע לייצוג כלפי הסמכויות החיצוניות. ההנהגה האדמיניסטרטיבית הייתה משותפת[1].
ב-1920, שנת חוזה טריאנון והסיפוח מהונגריה לרומניה, חיו בעיר ששמה שונה עתה לאלבה יוליה 1,770 יהודים מתוך אוכלוסייה כוללת של 9,645 תושבים. התחזקות התנועה הלגיונרית הביאה בהדרגה להכבדה הולכת וגדלה על חיי היהודים. ב-1938 התפוצצה פצצה בבית הכנסת המקומי, במהלך הרומניזציה הוחרם ב-1941 כל רכוש הקהילה. במהלך מלחמת העולם השנייה רוכזו באלבה יוליה כל יהודי הסביבה וכך גדל מספרם ל-2070 בשנת 1947, אך לאחר מכן ירד בהתמדה בעקבות הגירת היהודים (מרביתם עלו לישראל) וב-1990 נשארו רק כמה עשרות[2].
לקריאה נוספת
- Evreii din România în texte istoriografice (יהודי רומניה בטקסטים היסטוריוגרפיים) אנטולוגיה בהוצאת הספר - בוקרשט 2004. (ברומנית)
הערות שוליים
