יהדות אלסקה
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 6,000 (2012) | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|
אנקורג' פיירבנקס ג'ונו סיטקה קטצ'יקן | |
| שפות | |
| אנגלית | |
| דת | |
| יהדות |
ההיסטוריה של יהודי אלסקה החלה עוד לפני רכישת אלסקה ב-1867. יהודים מהאימפריה הרוסית התיישבו שם לפרקים כסוחרי פרוות, וקהילה יהודית התקיימה מאז שנות ה-80 של המאה ה-19. הבהלות לזהב בקלונדייק ובנום משכו יהודים לאלסקה בחיפושיהם אחר עושר ככורים וכאנשי עסקים, וכתוצאה מכך התארגנו הקהילות היהודיות הראשונות. בתקופת המשטר הנאצי בגרמניה, נשקל ברצינות יישוב מחדש של פליטים יהודיים על ידי הממשלה, אך בעקבות תחושות רתיעה, נגנז הרעיון. יהודי אלסקה לקחו חלק משמעותי בעסקים ובפוליטיקה בטריטוריית אלסקה עוד לפני שהיא התקבלה כמדינה בארצות הברית, וביניהם נכללו ראשי ערים, שופטים, סנאטורים ומושלי המדינה. כיום חיים יהודים ברוב האזורים העירוניים באלסקה.
היסטוריה מוקדמת
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-19, בתקופת שילטון האימפריה הרוסית באלסקה, לסוחרי פרוות יהודים רוסים שעבדו עבור החברה הרוסית-אמריקאית היו קשרים מסחריים עם הקהילה היהודית בסן פרנסיסקו. לאחר רכישת אלסקה על ידי ארצות הברית מרוסיה ב-1867, כמה מיהודי סן פרנסיסקו עברו לאלסקה ככורים, סוחרים וסוחרי פרוות.[1] בשנה שלאחר מכן, שני יהודים מסן פרנסיסקו, לואיס סלוס ולואיס גרסטל, סייעו להקים את החבר המסחרית של אלסקה (Alaska Commercial Company).[2] ב-1885 עברו לג'ונו המתיישבים היהודיים הקבועים הראשונים, רוברט גוטשטיין ורעייתו.[1] בעקבותיהם הגיע בנם יעקב, שהתיישב באנקורג', זמן קצר לאחר ייסודה. יעקב גוטשטיין הקים עסק מצליח (שלימים התמזג עם חברת קארס (אנ')), בעוד שאשתו אנה, מורה במקצועה, סייעה להקים את אגודת ההורים-מורים (Parent–teacher association) הראשונה באלסקה.[2]
כשהתרחשה הבהלה לזהב בקלונדייק ב-1897, היו מספר יהודים בקרב מחפשי הזהב. בנקודת זמן מסוימת חיו בדוסון סיטי כמאתיים יהודים,[2] שם ככל הנראה התקיימו התפילות היהודיות הראשונות בטריטוריה.[1] סיד גראומן (אנ'), המייסד של התיאטרון הסיני של גראומן (אנ'), היה בין היהודים שחיו בדוסון סיטי באותה תקופה, ואת מרבית נעוריו הוא העביר שם עם משפחתו.[3] בית קברות יהודי בדוסון סיטי, בית חיים, שנפתח במהלך הבהלה לזהב, התגלה מחדש ב-1998.[4]
יהודים גם לקחו חלק בבהלה לזהב בנום (אנ') שהחלה ב-1899. ב-1900, הגיע סם בייליס, אחיו של איש העסקים מאלסקה איזידור בייליס (אנ'), לנום עם ספר התורה הראשון שהובא לאלסקה.[5] לאחר שנודע לו על תגלית הזהב, רכב מקס הירשברג בן ה-19 באופניים למרחק של 1,100 מילים (1,800 ק"מ) מדוסון סיטי לנום במשך עשרה שבועות, זאת על אף הטמפרטורות הנמוכות ומזג האוויר הקיצוני.[1][6] איש החוק ואייט ארפ והידועה בציבור היהודייה שלו ג'וזפין ארפ, הרוויחו הון בניהול הבר המצליח שלהם בנום, הדקסטר, במהלך שיאה של הבהלה לזהב שם.[7][8] בראש השנה ה'תרס"א, 24 בספטמבר 1900, נכחו כ-60 יהודים בתפילות החג בנום.[1]
הקהילה היהודית בפיירבנקס אורגנה לראשונה על ידי המהגר רוברט בלום ב-1904. מאותה שנה ועד 1910, במהלך הבהלה לזהב בפיירבנקס (אנ'), היו שם מספיק יהודים כדי לקיים את תפילות הימים הנוראים. ב-1908 ארגנה הקהילה בפיירבנקס חברת ביקור חולים, ובבית הקברות של רחוב קליי שבעיר קיימת עדיין חלקה יהודית שהוקמה באותה תקופה. לאחר הבהלה לזהב, נותרו יהודים מעטים בפיירבנקס חוץ מרוברט בלום ורעייתו ג'סי שהגיעה ב-1912 מאירלנד. הם המשיכו להיות הכוח המניע מאחורי קהילת פיירבנקס, היהודית והכללית, במשך שנים רבות.[9] ב-1925 פתחה ג'סי בלום את סניף תנועת הצופים לבנות הראשון באלסקה.[10] רוברט בלום היה בין אלו שדאגו להקמת מה שהפך לימים בסיס צבא ארצות הברית פורט ויינרייט (אנ'), והיה אחד המייסדים של אוניברסיטת אלסקה (אנ') במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר הגיעו חיילים יהודיים רבים לאזור פיירבנקס, שימשו בני הזוג בלום ככוהני דת בלתי רשמיים ופתחו את ביתם לחיילים רבים.[11]
שנות ה-40 ואילך
ב-1906 הציע אייב ספרינג, יהודי תושב פיירבנקס שהיגר מרוסיה, שפליטים יהודיים שנמלטו מאימת הפוגרומים ברוסיה יתיישבו באלסקה. עד מהרה נדחה הרעיון של ספרינג על ידי הקונגרס של ארצות הברית, ובמשך עשורים לא נשקל ברצינות.[6] יותר מ-30 שנה לאחר מכן, לנוכח רדיפתם של היהודים בגרמניה הנאצית, נשקל רעיון דומה. בעקבות ליל הבדולח, הציע מזכיר הפנים של ארצות הברית הרולד איקס את תוכנית אלסקה להתיישבות יהודית מתוך כוונה לפתח את אלסקה ואת התעשייה שלה, ומתוך רצון ליצור הזדמנויות ליישובם של פליטים יהודים גרמנים נוספים. דו"ח סלאטרי שנכתב בעקבות הרעיון והצעת החוק לקידום התוכנית נדחו על ידי הציבור באלסקה, שסבר ש"זרים" מסוג זה לא יתאימו להתיישבות באלסקה.[12] בעוד שהרעיון נגנז בדיוני תת-ועדה שעסקה בו ב-1940, והוא מעולם לא התגשם, ב-2007 הוא עורר עניין מחודש עם פרסום הרומן רב המכר איגוד השוטרים היידים, פרי עטו של מייקל שייבון.[6]
במהלך מלחמת העולם השנייה היו בין עשרות אלפי החיילים שהוצבו באלסקה יהודים לא מעטים. החל מאותם שנים ועד שנות ה-80, כיהן בבסיס חיל האוויר אלמנדורף (אנ') שליד אנקורג' רב צבאי, שהתחלף מדי שנתיים בסבב בין הזרמים הרפורמי, הקונסרבטיבי והאורתודוקסי.[9] ב-1974 הוקם בבסיס המקווה היחיד באלסקה לשימוש הציבור הרחב.[13] רבנים אלו שירתו גם את כלל הקהילות היהודיות באלסקה, נסעו בין הערים, העיירות והבסיסים כדי לנהל טקסי בר מצווה או לקיים שיעורים ביהדות.[9][14] עד שנות ה-70 עלה מספרם של אנשי הצבא היהודיים באלסקה על זה של היהודים באוכלוסייה הצבאית במדינה.[2]
אישים בולטים
.jpg)
לאחר התאגדותה הרשמית של אנקורג' ב-1920, היה לאופולד דייוויד (אנ') ראש העיר הראשון שלה.[1]
ב-1939 מונה ארנסט גרינינג כמושל טריטוריית אלסקה, תפקיד בו הוא שימש עד 1953. כמי שכונה לעיתים קרובות "אבי קבלתה של אלסקה כמדינה", הוא קידם במרץ את הפיכתה של אלסקה למדינה בארצות הברית. כשהתקבלה אלסקה כמדינה, נבחר גרינינג ב-25 בנובמבר 1958 כסנאטור מטעמה.[15]
זכריה "זק" ג'. לוסק (אנ') היה ראש עיריית אנקורג' בשנים 1948–1951. הוא היגר מרוסיה והיה נדבן מקומי לאחר שמכר את בית העסק שלו ותרם רבות לבניית הספרייה הראשונה בעיר שקרויה על שמו.[16]
ג'יי רבינוביץ' (אנ') היה שופט בבית המשפט העליון של אלסקה במשך יותר משלושים שנה בשנים 1965–1997, מתוכן נשיא בית המשפט במשך 20 שנה. כהונתו החלה במהלך השנים הראשונות להיותה של אלסקה מדינה בארצות הברית כאשר רוב חלקי חוקת המדינה עדיין לא נבדקו. רבים מ-1,200 פסקי הדין שהוכתבו, לצד 200 שאליהם הוא הצטרף, הגדירכו את המבני המשפטי של ממשל המדינה.[17] בניין בית המשפט בפיירבנקס (אנ') קרוי על שמו.
אברום גרוס (אנ') כיהן בשנים 1974–1980 כתובע הכללי של אלסקה.[18]
ראש עיריית אנקורג' אית'ן ברקוביץ' (אנ'), שכיהן בתפקידו בשנים 2015–2020, היה היהודי השלישי שכיהן בתפקיד זה.[19] שני פוליטיקאים יהודים בולטים באלסקה הם חברי בית הנבחרים של אלסקה, הדמוקרט לס גרה (אנ') והרפובליקני ג'יי רמרס (אנ').[6]
קהילות
הקהילה היהודית הגדולה ביותר באלסקה, קהילת בית שלום שבאנקורג', הוקמה ב-1958, וב-1960 שויכה לתנועה הרפורמית. בית הכנסת הקטן הראשון של הקהילה נבנה ב-1964 ונעשה בו שימוש לשיעורי דת ולתפילות השבת, אך לא לתפילות הימים הנוראים שבהם נעשה שימוש בבניינים גדולים יותר. בהמשך גדל מספר החברים ונדרש בית כנסת גדול יותר שנפתח ביום השנה ה-30 להקמת הקהילה ב-1988.[20]
הקהילה היהודית בפיירבנקס התאגדה ב-1980. ב-1991 קיבלה הקהילה ספר תורה בגודל מלא, וב-1992 רכשה בניין בית כנסת שנודע בשם קהילת אור הצפון. ב-1997 שויכה הקהילה באופן רשמי לתנועה הרפורמית.[9] בית הכנסת נחשב לצפוני ביותר בעולם.[21]
ב-1991 הגיעו לאלסקה שליחי חב"ד יוסף "יוסי" ואסתי גרינברג כדי להקים בית חב"ד באנקורג', ועד מהרה הם החלו לקיים בו תפילות והוקם גן ילדים.[13]
ב-2005 פתחה קהילת סוכת שלום בג'ונו את בית הכנסת שלה לאחר שנים של תפילות בבתי החברים.[22]
יהדות אלסקה כיום
נכון ל-2012 עמד המספר המוערך של היהודים באלסקה על 6,000 איש,[6] שרובם מתגוררים באנקורג' והאחרים בפיירבנקס, ג'ונו, וכמה קהילות קטנות יותר כמו אלו שבסיטקה ובקטצ'יקן.[2] יהודי אלסקה מתייחסים אל עצמם לעיתים כ"נבחרים הקפואים" (Frozen Chosen).[23] כיום מכהנים שני רבנים קבועים באלסקה, שניהם באנקורג', הרב אברם גודשטיין מקהילת בית שלום, והרב יוסי גרינברג מבית חב"ד.
בשנות ה-90 התמקדה סדרת הטלוויזיה הפופולרית חשיפה לצפון ברופא יהודי צעיר שמגיע מניו יורק לעיירה קטנה באלסקה.[6]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 קהילת יהודי אלסקה, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 "Virtual Jewish World: Alaska, United States". Jewish Virtual Library. American-Israeli Cooperative Enterprise.
- ↑ "History of Jewish presence in Klondike on display at MacBride Museum". CBC News. CBC.
- ↑ "Jewish Cultural Society of Yukon to research Gold Rush history". CBC News. CBC.
- ↑ Matthew J. Eisenberg, THE LAST FRONTIER: JEWISH PIONEERS IN ALASKA, Hebrew Union College – Jewish Institute of Religion, 1991, pp.70-71.
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 Rosen, Yereth. "Alaska's Jewish community predates US settlement". Anchorage Daily News.
- ↑ Friedman, Gabriel. "8 Facts About Jewish Alaska". The Forward.
- ↑ Brooks, James (July 30, 2018). "Alaska state archive digitizes Wyatt Earp papers". Juneau Empire.
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 Short History of the Fairbanks Jewish Community
- ↑ Council History - Girl Scouts
- ↑ "1921-1925 Robert Bloom". UA Journey. University of Alaska.
- ↑ Kizzia, Tom. "Part 3: 'Alaska wants no misfits' Sanctuary- Alaska, the Nazis and the Jews". Anchorage Daily News.
- ^ 13.0 13.1 Fishkoff, Sue (June 8, 2001). "Moose in the mikvah is no sweat for Alaskan Jews". The Jewish News of Northern California.
- ↑ Marcus, Jacob Rader (1989). United States Jewry, 1776–1985, Volumes 1-2. Wayne State University Press. pp. 76–77.
- ↑ "Earnest Gruening". UA Journey. University of Alaska.
- ↑ Musgrave, Jackie; Stockert, Clare. ""Our History 1917–2011"". Anchorage Public Library.
- ↑ "Alaska Flag Lowered for Supreme Court Justice Jay Rabinowitz - Alaska Pacific University, 19 June 2001". Archived from the original on 29 September 2004.
- ↑ Hsieh, Jeremy. "Avrum Gross: Gov. Hammond's 'long-haired hippie' ally, attorney general and in-house antagonist". Alaska Public Media.
- ↑ Gloster, Rob (April 26, 2017). "Anchorage's Jewish mayor is one of the 'Frozen Chosen' — and an S.F. native". The Jewish News of Northern California.
- ↑ "Beth Sholom History". Congregation Beth Sholom.
- ↑ Fairbanks: Alaska’s Frozen Chosen - Dan Fellner
- ↑ Carroll, Tony (August 17, 2005). "Alaska town dedicates synagogue". ynet.
- ↑ Staub, Molly Arost. "The Frozen Chosen". The Forward.
 | ||
|---|---|---|
| בירת המדינה | ג'ונו | 
|
| אזורים גאוגרפיים | האיים האלאוטיים • חצי האי קנאי • חצי האי סיוארד • עמק טנאנה • אטו • דרום-מרכז אלסקה | |
| היישובים הגדולים ביותר | אנקורג' • פיירבנקס • ג'ונו • סיטקה • קטצ'יקן • ואסילה • קינאי • קודיאק • בת'אל • פאלמר • הומר • אנאלסקה • בארו • סולדוטנה • ואלדז • נום • קוצביו • פטרבורג • סיוארד • וראנגל | |
| נושאים נוספים | מחוזות • סמלים • היסטוריה • דמוגרפיה • יהדות אלסקה | |
יהדות אלסקה41358116Q56276396