יהדות צחינוואלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מספר היהודים בצחינוואלי
לפי שנים
שנה סה"כ
1886 1,900
1922 1,700
1959 1,600
1970 1,500
1989 400

ההתיישבות היהודית בצחינוואלי (בירת דרום אוסטיה, רפובליקה בדלנית של גאורגיה) קדמה כנראה למאה ה-4 ויהודיה הגיעו ממצחתה. אין עדויות על תחילת ההתיישבות בעיר וישנם הסבורים כי החלה במחצית הראשונה של האלף הראשון לפנה"ס. העדויות הקדומות ביותר המעידות על קיום יישוב יהודי באחלציחה הם משנת 1392.

ידוע כי בשנת 1664 נתנה המלכה מריה לקתדרלת סווטיצחובלי שישה יהודים מהעיר צחינוואלי. מסמכים המתוארכים לשנת 1792, מציינים כי יהודים מצחינוואלי היו מעורבים במכירת מוצרים מכותנה. ההערכות לגבי כמות היהודים בעיר בשנים 1864-1865, מציינות כנראה רוב לתושבים היהודים. לאחר ביטול האריסות ושיחרור האיכרים בשנת 1864, רכשו מספר משפחות יהודיות אדמות בכפרים שמסביב לצחינוואלי. משפחות אלה זכו להצלחה רבה בחקלאות. קבוצת יהודים מאחת הכפרים התיישבה כקבוצה בצחינוואלי עצמה ובנתה בית כנסת משל עצמה (על פי הערכה בין השנים 1870-1880). בית כנסת זה ייסד מבנה של קהילה יהודית בעיר. בסופו של דבר היו בצחינוואלי שישה בתי כנסת.

בשנת 1873 היו בצחינוואלי 210 יהודים מתוך סך של 600 תושבים בעיר, וב-1883 היו 1,283 יהודים מתוך סך של 2,583 תושבים בעיר - מחצית מהאוכלוסייה. בשנת 1918 ירד חלקם היחסי של היהודים באוכלוסיית העיר לכ-360 מתוך סך של כ-900 איש.

תהליך האורבניזציה של היהודים הביא לעליית מעמד הביניים שלה לישראל (הגורג'ים). באותן השנים היו רוב הסנדלרים, האופים, החייטים והשוחטים הטובים ביותר, היו יהודים. למרות זאת היה משלח היד העיקרי של היהודים בצחינוואלי היה מסחר.

בשנת 1891 נשלח הרב אברהם חוולס מליטא להיות הרב של צחינוואלי. הוא הוחליף רק בשנת 1909 על ידי הרב יוסף אליהו הנקין. בשנת 1906 קיבץ תלמידים מאזור צחינוואלי והקים תלמוד תורה. שבה לימדו מלומדים מרוסיה בשפה העברית את כלל יהודי האזור האשכנזים והיהודים המקומיים. הלימודים היו ברוח לאומית ציונית. כן נפתחה ספרייה גדולה בה יכלו תלמידיו לקרוא ספרות עניפה בנושאים שנלמדו ובשפה העברית. בנוסף ללימודי הדת והציונות נפתחו גם כיתות לימוד מלאכה, דבר שהיה מהפכה של ממש ביהדות השמרנית דאז, כשהמטרה הייתה לימוד מלאכות שיוכלו לשמש לפרנסת התלמידים. כמו כן, הובאה מורָה (אישה) במטרה ללמד אף את הבנות. פעילותו של חוולס הביאה לכך, כי מחצית מיהודי צחינוואלי ידעו עברית. למרות המתנגדים שקמו לו בקרב אנשי הקהילה היהודית בגאורגיה, שחששו מרעיונותיו החדשניים, ולמרות הקשיים שבגינם כמעט נסגר בית הספר בגלל מחסור באמצעים.

בתחילת המאה ה-20 היו היהודים, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באוכלוסיית צחינוואלי. בתקופת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה ירד חלקם היחסי של היהודים בכלל האוכלוסייה. ובשנות ה-70 (העלייה הגדולה הראשונה של יהודי גאורגיה מגאורגיה הסובייטית) ירד חלקם היחסי באופן דרסטי. בתחילה לא היה השלטון הסובייטי פעיל ביחס ליהודי גאורגיה. ולאחר מרד אוגוסט, ראו בהם הסובייטים מתנגדים לשלטון, והחלו גם להקשות בענייני הפולחן הדתי. בספטמבר 1937 נעצרו בצחינוואלי תשעה איש ממשפחת חכמוב (שניים מהם היו אשכנזים) והוצאו להורג בכלא ללא משפט. למרות זאת, המשיכו רוב יהודי גאורגיה המקומיים בחיים היהודיים המסורתיים.

בראשית 1947 נרשמה הקהילה, שהייתה קיימת כבר מספר שנים, כחוק. לרשותה הועמד בניין של בית כנסת לשעבר, שנבנה בשנות ה-30 של המאה ה-19, ברחוב שאומיאן 21. בית כנסת זה היה פתוח עד ראשית 1953 לפחות, ולפי ידיעות מסוימות הוא המשיך לפעול עד שלהי שנות ה-60[1].

בעקבות אירועי הקונפליקט הגאורגי-אוסטי הוכרחו יהודי צחינוואלי (המעט שנותר) לעזוב את העיר. וכיום לא מתגוררים בה יהודים.

יהודי גאורגיה שנולדו בצחינוואלי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מרדכי אלטשולר, יהדות במכבש הסובייטי: בין דת לזהות יהודית בברית המועצות, 1941-1964, עמ' 480, מרכז זלמן לתולדות ישראל, ירושלים, מסת"ב 9789652272256


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21673327יהדות צחינוואלי