רבי יהודה צבי ברנדויין (הראשון)
ערך זה עוסק במייסד חסידות סטרטין. אם התכוונתם למקובל מממשיכי דרכו של בעל הסולם, ראו | לידה |
1780 ה'תק"ם |
|---|---|
| פטירה |
30 באפריל 1844 (בגיל 64 בערך) י"א באייר ה'תר"ד |
רבי יהודה צבי ברנדויין (תק"ם, 1780 – י"א באייר תר"ד, 1844) היה מייסד חסידות סטרטין.
תולדותיו
נולד בזוואלוב לרב שמואל זנוויל ברנדויין. אביו למד אצל המגיד ממזריץ' ואחר כך התקרב לרבי אורי מסטרליסק ("השרף"). לימים גם הוא עצמו דבק בו ונעשה תלמידו המובהק.
לאחר פטירת רבי אורי מסטרליסק, בכ"ג באלול תקפ"ו, עברה ההנהגה לבנו רבי שלמה, אולם כעבור מספר חודשים נפטר הבן והנהגת החסידות עברה לרבי יהודה צבי ברנדויין. הוא התיישב בעיירה סטרטין שבגליציה ונודע כבעל מופת ופועל ישועות. שמונה עשרה שנה הנהיג עדה גדולה שמנתה אלפי חסידים. נחשב על ידי גדולי האדמו"רים בדורו כאחד מצדיקי הדור ורבי חיים מצאנז כותב[1] עליו ועל בנו רבי אברהם
" הלא ידוע שהקדוש רבי אברהם (מסטרטין) ואביו הקדוש (רבי יהודה צבי) זכרונם לחיי העולם הבא לא היו רבנים ורק מחמת גודל קדושתם ויראתם נשמעו דבריהם לכל הגליל וינהו אחריהם ללמוד תורה ויראה מהם גם נתנו להם נדבות לכבד יראי השם כמותם ירבו בישראל ושאלו עצות כאשר ישאל איש בדבר אלקים כי היו בעלי רוח הקודש ותפילתם ודיבורם בקדושה עשו פרי..".
היה בקי ברפואה טבעית ועל טבעית ואף חיבר "קונטרס רפואות וסגולות" שהודפס על ידי צאצאיו.
היה נוסע רבות להונגריה, עד שרבו רבי אורי מסטרליסק התבטא ואמר עליו כי כאשר משיח יבוא ידעו הכל מה היו מעשיו ומה פעל בהונגריה. כך גם התבטא אודותיו שכאשר משיח יבוא יצאו לקראתו האר"י הקדוש ותלמידיו, וכן הבעל שם טוב ותלמידיו, ואף אני אצא עם תלמידי רבי יהודה צבי ולא אבוש כנגדם.
בימי שבתו בעיירה סטרטין גדלה האוכלוסיה היהודית במקום עד שע"פ הרישומים התגוררו אז בעיירה 593 יהודים שהיוו 73.7% מתושבי העיירה.
בביתה שררה תמיד עניות מופלגת, וכל כסף שנכנס היה מחולק מיד לצדקה. לבתו שהתאוננה בפניו כי אין לה עבור צרכיה הבסיסיים נענה ואמר 'בימי חיי התעניתי כל כך הרבה תעניות עד כי מספרם הוא כמנין שערות ראשי, ומן השמים חפצו לתת לי עשירות לדורי דורות, אך אנכי ראיתי כי אין הדבר טוב לנשמתכם אז לא חפצתי בכך, אך לך אומר: כי מי שיהנה את צאצאי את עשרה דורות ארוץ בכמה עולמות להשיב לו טובה, אך מי שח"ו יציק לצאצאי עד עשרה דורות אינני מקנא בו'[2].
בשנת תרכ"ה, 21 שנים אחרי פטירתו, התגלה קברו וראו את גופו שלם ותכריכיו היו עדיין לבנים והיה נראה כאדם חי אשר ישן.
יורשו בהנהגת האדמו"רות של שושלת סטרטין הוא בנו רבי אברהם ברנדווין. בניו האחרים היו רבי חיים שנפטר בצעירותו בחיי אביו, רבי אליעזר מאזיפולי ורבי שמואל זנוויל. בתו הייתה רייזל, אשת רבי חיים קרייטנר.
ספריו
- שארית יהודה, לבוב תרס"ט.
- דגל מחנה יהודה, לבוב תרע"ב. בשנת תשע"ב יצא לאור עם הוספות בשם דגל מחנה יהודה השלם.
- קונטרס רפואות וסגולות, נדפס בתוך תהלים עם פירוש דברי שלום, לבוב תרמ"ח. נדפסו שוב בתוך דגל מחנה יהודה.
הערות שוליים
